חשיארש הראשון
 | |||||||||||
| חשיארש הראשון מלך פרס | |||||||||||
| לידה |
519 לפנה"ס הממלכה האחמנית | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
465 לפנה"ס (בגיל 54 בערך) הממלכה האחמנית | ||||||||||
| מדינה | הממלכה האחמנית | ||||||||||
| מקום קבורה |
איראן  | ||||||||||
| עיסוק |
מדינאי | ||||||||||
| בת זוג | אמסטריס | ||||||||||
| שושלת הממלכה האחמנית | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
  | |||||||||||
חְשְיָארְשָׁ הראשון,[1] מוכר גם בצורה היוונית של שמו - קסרקסס (Ξέρξης, Xerxes), היה מלך פרס האחמנית בשנים 485 עד 465 לפנה"ס.
על פי סברה רווחת, עם חשיארש מזוהה המלך אחשוורוש ממגילת אסתר. אחת הראיות לכך היא כתיבת השם (ולא קריאתו) "אחשוורוש" בסוף מגילת אסתר: "וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אחשרש מַס עַל הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם".[2]
בזמנו של חשיארש הגיעה הממלכה לשיא גודלה, וכללה את אסיה הקטנה, כל המזרח התיכון, פרס, באקטריה, סוגדיאנה, פארתיה, חלקים מהודו וחלקים מתראקיה. גם נתון זה תומך בזיהויו כאחשוורוש המקראי לאור התיאור מתחילת מגילת אסתר:
- "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה".[3]
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חשיארש היה בנם של דריווש הראשון ושל אטוסה, בתו של כורש הגדול. למרות שלא היה הבכור בין בני דריווש, התמנה ליורש העצר, כנראה משום שהיה הראשון שנולד לאחר עלייתו לשלטון של דריווש, או הראשון שנולד מאשתו אטוסה.
פועלו הראשון כמלך היה דיכוי מרד שפרץ במצרים, ולהכפיף את מצרים לשלטון נוקשה ומחמיר יותר, בניגוד למדיניות הסובלנית יחסית שהנהיגו קודמיו. מדיניותו הנוקשה יותר התבטאה גם ביחסו לבבל, שפגע במידת העצמאות שלה. הוא הרס את מקדש אסגילה וניתץ את פסל מרדוך, האל־הפטרון של העיר ששכן במקדש, דבר שהוביל למספר התמרדויות שגם הן דוכאו ביד קשה.
האירוע המרכזי בחייו היה היציאה למלחמה כנגד יוון, שבאה כתגובה למרד האיוני ולהפסד בקרב מרתון, שהתרחשו בימיו של אביו.
ההיערכות למסע המלחמה החלה בשנת 483 לפנה"ס. לצורך העניין גויס אחד הצבאות הגדולים ביותר שידע העולם עד אז - לפי דיווחים מסוימים, הגיע גודלו עד לשני מיליון חיילים, אם כי על פי הערכות סבירות יותר, מספרם נע בין 200 ל-400 אלף. גודל הצי היה בין 400 לאלף אוניות. למרות ההכנות הקפדניות, המלחמה הייתה מפלה קשה לפרסים: הם אמנם ניצחו תחילה בקרב תרמופילאי, שנערך ב-11 באוגוסט 480 לפנה"ס, אבל ספגו בו אבדות קשות ביותר, הרבה מעבר למצופה. לאחר מכן נוצחו על ידי האתונאים בקרב סלמיס, וניגפו סופית לאחר תבוסתם בקרב פלטאיה ובקרב מיקאלה (479 לפנה"ס).
לאחר תבוסתו שב חשיארש לפרס. המקורות היווניים מתארים אותו כמתמסר לאחר מכן לחיי הוללות ותאוות (בדומה לאופן שבו מתואר אחשוורוש במגילת אסתר). עם זאת, מדובר במקורות שנכתבו מנקודת מבט עוינת שביקשה להמעיט מערכו, ועל כן כנראה מגזימים בתיאוריהם.
חשיארש מצא את מותו כשארטבון (אנ'), אחד מווזיריו, התנקש בו במיטתו. לאחר מותו עלה לשלטון בנו, ארתחששתא הראשון, אשר יש הסבורים שדווקא הוא היה אחשוורוש.
במחוז המדאן נמצאה כתובת גנג'נאמה, שנכתבה על ידי חשיארש, ובה מתוארים הגנאלוגיה ומעשי המלך.
חשיארש באמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המחזאי היווני אייסכילוס מציג את חשיארש כדמות במחזה "הפרסים", אשר מתאר את התגובה של החצר הפרסית לתבוסתו בידי היוונים (המחזה נותן את עיקר הקרדיט לאתונאים) ומסתיים בהגעתו לשושן.
- חשיארש מופיע גם כדמות הראשית באופרה "סרסה" של המלחין גאורג פרידריך הנדל, אם כי הקשר בין דמותו כפי שהיא מוצגת באופרה לבין דמותו ההיסטורית הוא קלוש ביותר.
- בסרט 300 משנת 2007, שהופק על ידי חברת האחים וורנר, המלך חשיארש (Xerxes - באנגלית) מגולם על ידי השחקן הברזילאי רודריגו סנטורו בתור ענק, קירח עם נטיות מגלומניות בעל עגילים מרובים ואיפור. הסרט, שמבוסס על הרומן הגרפי מאת פרנק מילר, מתייחס לקרב תרמופילאי שנערך בשנת 480 לפנה"ס, שבו מלך ספרטה, לאונידס, הוביל את צבאו נגד הפרסים המתקדמים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה באתר שמוקדש להיסטוריה (באנגלית)
- חשיארש הראשון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- חשיארש הראשון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הגיית שמו בפרסית עתיקה: x-š-y-a-r-š-a.
- ^ מגילת אסתר, פרק י', פסוק א'
- ^ מגילת אסתר, פרק א', פסוק א'.
| הקודם: דריווש הראשון |
השושלת האחמנית | הבא: ארתחששתא הראשון |