:E:33:3:5
:#:###
לי:3צב: ג3$::#יה.
:צ:
:
:
-שי
-:rצנ2:-"א: מיילי
8:35::#
#####:
:#ש
-שישית אי א-%י - ייק לי שיש או אי שיש איששיא. 7. •ש»
:#:::::::::::שי
::r:----:8. לי יול"א *** א*א לא*-צי-מאמי: סיירשמסp
:*.- -« אישאו 0:*סביר:8.אייאאא
:זלצבאמצ::י-» שיא.*::*-9אל אליא24%-%י?88:88% לי, אניסייע ל איימי" ®****אי -** * **אי
:EE- " 33צ::::::בסמלאסצ**:יא ****-ם רכי-אי::R2::::
:EErאט-לצפ: "א: שלג בציב"צפר:2םe:-r:איא:9***"כשסלייסי.א:* אביא "א:
י? עצב:צלצב?:איץ:ריש ל-8 אל* אי"מאמי שי"סא ש-* או x8א אא"איש•cתצ:
:אי.•:-איבריד"קידס• "ע 4"א.יאיר-היצרניר:-- מסיירי * "דיילי ניירי:בברייני-סילצע:אי
:#:ב:####::#:
:-:::-ב::::::::::::בר:א:
:2:3*** ש-:##:3:::::ס::E5
: צלד:24::::::- -- מי יים::פצcr--נ-בי-םצפפ גר: מגרש :rשאיםכדיבים: פא:כ:
:סרפ•ics-צב:ש•"הםיגאל: "סגםה:
35:###:###:יא יהלו שי88:92:3צטלפילט: צני:Cבסיבסב"י5:sפ:
:-Des::כ::::::::::
:s:::#######
::####:
::#####-4-ד
:E:EEE3:25
:s:EE::::::::::::::::
fי-אי-אי-•
-A+-איי-אי-
:##########3:2:###E:EEEEEE
- אייל-איי
:
-אי:
ס. או-%י"%י:r ::לגל?:
א•ישיאי
2:
::::::::::: שאשש: בשב
:
::32
:####################
:E:E9:53:E3:2
:אי
:EE3:$###:שי
.C-
אם
כיאל :
:פ:8::EE2פ:
•:E:#######:#:
:-.א
*** *****:4:"
•:$::54%-ש•- -::
33:3:BEE:אי*****#::5:דם:-::
--:יבr:ב-כסי
-:3:##############
::5#:
:בכ::"י
:א-א-4
####אי-א.
:
-ש***** * * &-8יא:
:
:
*•
* -א:
:- - אי א-שי• א• א•"יס איא"איי-איש-- שי
:#s5:####::
::
3:::::איש-איש-(אי
:
:
- אי א• אי-איי-י-
:#5:35
למצ2::::::3צנכ:ב:
############:
:EEE:E:s:
:::::::::
:::
:••-•-• י-י"א - - - - אי-יי•
שא»ש*****-א-
מrכ-צינפלציה: סצל:
-א-אאאי
:####:53
:EEE#####::"י
:3ני-*****אישא"א-אי• "ל4-A*
#:####
:#:#
אי אישי:יי• אס-***לאי 44& bיאי-אס"יש
4 «:?א-4 4: ****"זא"יאיץ.» 4-ל-י!" * "י* "
:85#########
:י-
:.6•"י איי-איי• •-- -אי-אי-איי-אי-אי---r-אי
:#############.אי------פלי"צ.א - *----••-•:EEE:
:###:############---•-אףצ:::::א-י"א-אי -:--- -"יש-י
:###########################•-רי-•
E#############s:#########
::3:::::--
:###:E:####
E3:E:::###############:!"
:E:E
א-%א•-4%-:צב:
"ל
:::::ב: כנס בצמם:
:איי--
##-
-שהבשידו: ני :
:
* * * * * *
:3##:E
##::ארשא ******
::Es:ש-אי •-%י-א-א-א-י
:H:##:###-יא-* שף "לי
EEEi::E:EEs:E5:55יי"
--יישי-שיאיא"יא-ל.אי- "ישי"א.:אאאיש ***איא•:2?{:איי-אי-איי"א א-א-א-א-*«-*-eרף איש-א-א-א-יא•ישיי-איי-איי. ***-
"-*איא:: בצבש:ש:-- - א."י-Aיאיי-יש"א -
:##:####:צה? נ.ב:
E###8:Es::#############::::::::::::::::::
:3::אילו איש איש.א-א-א-אי• א* •:י"א-י" "רץ. יא-י****************-א-א-י-י-י-י-י-י-
###Es########E#5::Ei:::::####:i
ב::נבצר מצב שכצצ3:.בצ: כב-כבת:• "י• •-----• *•EEEכשכ:rס: צב:
י.#4:####:ש»
:33:5:#############################:###יא"א-שיא
::::::::::E:•-י-י-ישי י"א-י• •
3:EE:E:--איי-אי
:---- י"ש"י" • ירי
:
- "-אי:
--5######:*לבצ::"א. "י:3-יש:-:צצצצצצצ:"י
:א:::&"ש. •"לי אי::שx:
::::••
:י" "-אי-איי-אי א•::::::::::::::::ב" •
::::##################:E3:
::#############5:HE:EE:י-:E:-
::::::::::::::E3:5s::שיל א• "אה:########
לשב: בתצצשמכשטב:י-איי-אי•::א.4o יא::::::::::3ז::
ש4י"א-י"-"י"א-יא:איי-אי"::3-יצ:E3:
כE::"א4.####:#:אB *****4 איש"
-בצ:::::::: לבהלצ:--ו-4- ואל-(-בצד:-:אי איי-איב:::::::::בנבכמכניצב במשבצבשכצעי
:sפ- --בצב:::::::: כשבצבשככ: בבכב:grב:
:2::##כ:»אף:4:"י
בבצבשישצעצבציממצבשא.
אי-*
• •
:
•ס:ב4-•e s4י----י.-
--"*::
--------"---••י"-י"א.אש •-א---------
-aי-שמצב:בצב:
::--- •אפייק. איא ליי-אי
*-ל-
:"י-• -כ*****"ל ל-5
-::2ב:בצב-ב:א-י-י--- -בצבצעצ32צ:::::::::::::
EEEEEEs######5:55:E:55EEEE5:#:א
::::::::::::-:E:#2:EEE:::
::::E:######:8
:g: rצ::##################:איי-אי- .איאא 4 *איששאי
----------:###:####:######-8-א..לאי 4
י-י:::יש•#:#::rצצצt:
- -6:א-שיש * גיא %אש- %** לישיxיא. - 4 "יאיי"" "" ". -יש"•
:אי#:-
::::"כ:*א-שי-איי-אי 4"א-לי א-4%"ש "י- %**אי-אי-איילי. י"-"יי-איי-6- א"א אי•: נסכ:
:E:E::
ייר -• א-• & s-אי י-ש* אי.אי.אר •"-:EEEESE:-"- א•"-:-שש:::::::::
"אי-איי- :ss:אי"ה "אש"ש-***אי-ייא"יש-9"ל אי-יי-אי-אייייייייייייי"יירא-י-י-י------אי-איי-איי-א
############################2:•ss-.* 3-se:•• •
:###:+.:3:ש:
:E:EEs::4*י י-לא-ימי
-"* •$:EEE:EEE:5:E:5:& :וי:*e**-*********-"י"א-י
:SE:E:E::###-:
:r::$:EEs::E:3צEEEs::555:siRE:
:##############::::::::::::::c-•-צצ*** שrr:2לצ::::::::::::::::::::
-ש-er3:2:3:3:אי:
י-י-
-"."-ו-"י י-י"י א "
:
:-מאי
צמקז בת 31:33צצrבנאלצכ:
:s:
- -•ש
:אי:%שקאאאאאאמאלאפי
:יא-----:*איי
:*:י-שי:
::3:4איאי לשיאs::::::::ב
אי:אי".
שי
::::#:###
פיאי." "י•יירי
:•
#:
:* •
:################:58$:Es3
:EEEEE:5:3
:::::::::"י:בכנמצ:
###:E:
-:Esפ2EEE:E
ש
-"-*-
:E####:-:s:
"י -לי"--eל-x*45**"יא-איי-איא-
is:
3:5צ: 24:::$3צE:
:::::::::::::::::::::::::::::
:שי
בש:י
- 4 •אי
**אי *
::א "*א":
:::::::::::::::•88 ו:של::
:32::x:38:333:אי אא"ישאף:מ"ל: "ל3::-•?::::::::::: ני
:#:::
:.א-י-ל-י-י-איי-איי:########:
:s::•----*:2:3:יאיימא####4:ב
5#####################::4 **ש •-se-א .*
::E:$E5:8:EE::כst:י• • שילב3:8:45:4-4צב
:i###-:E:3
:####5:E:FEE:s:
-:-*א"י +
-::::::::::יש-כל צלצמבלבל •
::-
:###########:#

*****אר: ירי *
3* * * *
א:
ש:
*
ש:
*
:
::


8
"י"י
- י - ', ". ג'י -
// ,'2 ,8% ," /% 4 * . 4 -3 - 22:4 - F :".." *3
ל 2 +Z*24 X 72/22.4.7.2%/ (-24 774% .
- ," - " .“ א-ריץ
-- " א- - "י י
."5 :* 3% . ! ...יבי - י" " . 2"- "*. ** )8 א
' : ש: : %esי:4, 7, 2: 77772
. ' . 7 / :
א
W , !
EIN W0RT DER EMPFEHLUNG
צDer au8gezeichnete hebräische Gelehrte und Stilist Her
Abraham Map0u au8 Kowno gibt in dem vorliegenden Werk-
ohen der iBraelitischen Jugend einen vorztaglichen praktischen
Lehrgang zur Erlernung der heiligen Sprache in die Hands
wie ihn un8ere bisherige Unterrichtsliteratur in der Wei88
nicht besitzt Es ist Grammatik und Uebungsbuch zugleich
und leitet den Schuler methodisch an, die Schwierigsten Re-
geln 8ogleich zur Anwendung zu bringen. Die Zahlreichen"
Beispiele sind durchwegglacklich gewahlt undgehennirgend
.ber die kindliche Fassungskraft hinausס
Diese musterhafte Schrift, vontachtigen Lehrerngehorig
benutzt, wird hofientlich nicht blosim benachbarten Russland,
woftar 8ie eigentlich bestimmt i8t, 8ondern auch taberall, wo"
noch der Sinn fur das hebräische Sprachstudium fortlebt,
grossen, 8egenreichen Nutzen stifien. Moge der verdienst-
volle Herr Verfa88er recht bald durch Gottes Hulfe und Gna
de von seiner langwierigen Krankheit vollig geheilt werde:
und noch recht viele Freude an den Fruchten dieser seine:
:ncue8ten Arbeit erleben !
.1867 S288ember, 22 אA%25rsbe/g, 4e.
Dr. M. Freystadt,
ieh Mitglled der hlatorlach-theoleginalssa%אפסיבי
(* S5356:8gha: ad izetיעadg.
eארי 4:1 אשאר)
תוכחת מגלה.
מאחי חמשכיל היקר וכו' מהו' מתתיהו מאפו ג"י.
בסערך ההדש אמון פדגוג דמית לשמהני, בשגם היא מלאכה הצריכה
לגופה , ולי מה יקרה המלאכה הזאת , לו ראיתיה נעשה על ידי אחרים, כי לא
לך עתה עשות ספרים בעת עשות לנפשך. חמסי עליך אחי, ועצור במלין לא
אוכל, לכן אוכיחך ואערכה משוגתך לעיניך : אני ראיתי מחלתך כי קשתה מאד ,
ואתעורר כפעם בפעם להחזיק בך באהבתי ובחמלתי, בהרימי לך כסף די כלכל
מהלתך מספר ירחים ברחבה . ומה עשית אתה ? לא שמת לבך לקומם הריסות
גויתך , כי השלכת נפשך מנגד ותשם אל המדבר פניך , לגדור פרצות החנוך
ההרוס , ותזרע כספי על צהיח סלע להיות כמלקט שבלים בעמק רפאים , כי
לא ישוב לך גם הזרע הזרוע . הברב שנות עבודתך טרם תדע, כי בעבדך
עבודתך לרבבות עם, אין מרבבותיהם חולה עליך כמוני ? ואם אין שכר לפעלתך,
למה תעמול ללא תודה ? כי הרבית חזון בעם, ולא מצאת ממנו חזון לכונן ביתוי .
הן לא על עטך תחיה, ומה יועילו לך מהללי רבבות עם, היגהו ממך מזור?.
השיבה זאת אל לבבך ועזוב יגיעך אל אלה המתימרים בכבוד סופרים ,
כי לך אין עוד הפץ בו. רב לך עבוד עבודת מתנה לשקוד על תקנת בני ישראל,
שקוד על טובתך ועל שלום נפשך , כי בשלומך שלום לאריך אוהבך היורש.
שלומך וטובתך כל הימים
מתתיהו .
על הדברים הנמרצים האלה לא מצאתי מענה, כי מי יכזיבם ? אף כי לא
עלו תלונותיו, כי אשר היה לי לעשות הלא עשיתי, ואם לא כגמול נעשה לי ,
ירא פשעי ולא ויטאתי היא .
’, ’, A 2 5 C ר" ( ? 3-
-.".." ".." ,". י-2, ",. "י ,"
בו ב י א
ז
* ב.
- אמון פדגוג זה לא ללמד על עצמו יצא (סיביעקטיף), להראות חריפות
בדיני שוא ודגשים, המבלבלים את מוח הנער בראשית למודיו, לבלתי תת אותו
לבוא אל הקודש פנימה, לא זה דרכו , כי הוא ללמד את הנערים לשון וספר
יצא (אביעקטיף), לכן יסיר כל דבר קשה וכל כבדוה בראשית דרכם.
:{.
יבואו בו מעט מדיני השואים והדגשים ותנועות של אותיות בכל"ו וה' השאלה
תלוים על שמות עצם פרטי, שאין הנערים צריכים להעתיקם.
:%.
ה (ה"א הידיעה) ולפני א', ה', ע, ר, יבוא ה , ומדוע? עוד חזון למועד
אשר ידע הנער טעמו . ל Aגמר והדר למסבר :
4"
אין פה מלה בודדת או פעל בודד בנטיתו, למשל הותני, חותנך" וכו',
או דורשני דורשך" וכו', כי אין רעיון ורוח היים בנטית מלה אחת, כי אם נתון
לנער מאמר שלם להטותו, למשל חותני דורשני" הותנד רורשך" או מאמר בן
ד' מלין למשל,יוצרי נוצרני בלכתי לדרכי",יוצרך נוצרך בלכתך לדרכך" יוצרו נוצרו
בלכתו לדרכו" מאמרים כאלה נקראים אצלי. מאמרים שוי הנטיות", מפני שנטיה
אחת לכל המלין שבמאמר, או כולם מדברים, או כולם נוכחים, או כולם נסתרים,
ולקול צלצל הנטיות השוות , יצלצלו שפתי הנער , ועד מהרה יתרגל בם.
י אחרי
- 6 -
5.
\
אחרי "עת הנער המלין בנקודתן לפני כל סמן, יתרגל נא בראשית למודי?
לקרא המאמרים המורכבים מהם גם בלי נקוד, באשר כן כתובים כל ספרי עבר.
בי לא טוב להרגילו בזאת מפירוש רש"י בראשית למודו , והקריאה בלי גקוד הואי
דבר מוכרח . ובדעתו המלין הבודדים בתנועותיהן, נקל לו לקראם גה בלי נקוד.
6.
והכל"ב משפט נקודתם בשוא, והכלב , והם נחשבים כאורחים (גאסט) מול
השרשים אשר נדמו לאזרחים (בירגער) למשל: ) גד וח ,6 אונד דן . 4) הגד זה ?
איזט דיזער גדי. 3) גד כדן, גד איזט וויא דן. 4) חדומה לגד, דן איזט אהגליך צי
נד. *) דן יושב בצידון, דן וואהגט אין צידון.
7.
אם האזרחים ראשיתם בשוא ועוד האורחים באים בשוא מן החוץ, למשל :
שמואל, הגדליה זה יגד כשלמה, דן למנשה, דן יושב בגרר, בכל הנ"ל האזרחים
באים בשוא וגם האורחים הנוספים להם מן החוץ באים בשוא, ושני שואים אי אפשר
לבטא בראש המלין, באופן הזה שוא של האורח מתחלפת בנקודה הנקראת תנועה
קלה, מפני שאיננה תנועה בעצם רק תנועה קלה להקל על המבטאל, ובכן תגועת
האורחים תהיה והכלב למשל: גד שמואל, המנשה זה יגד נשלמה, דן למנשה. נדי
8.
כליבא לפני אזרחים שראשיתם תוועת: למשל: גרנאליעזר, דן באלישה,
גד גאליעזר, שמעון לאליצור.
:).
אם האזרחים ראשיתם היא! אז השיא שלי נעדרת גם מן היו"ד האזרח וגם מן
לב, למשל: יהודה, ימואל, ירושלים. האזרחים - ראשיתם והשוא נעדרת גם ממצה
: מן האורחים ובלב, והם באים כן : גד ויהודה, הגימואל גד יושב בירושלים (עיין:
עוד הכללים האלה 8 1. מסדרים, והיו שמורים מאד לפעלים, למשל: וידעתם, וירשתם,
ישבתם, ויצאתם. תחת : וידעתם "וירשתם,וישבתם , ויצאתם.
S 1.
איה ווא. הנה היר איזט. פה היר . שם דארט ,
/ באב (8 פף • אש יצר
. 0 .ב אין ב וויאל צו ו אונד
6 : 5. 4. 3. 2. 1.
בנימין | בצור | בשכם | בארם | באלישה | בירושלים.
בלב | בגד | כמנשה | כאבידן | כאליצור | כימואל.
פרץ | לדן | לשלמה | לחנוך | לאליעזר | ליהודה.
תמר | ורחל ודבורה | ואביעזר | ואלישבע | ויהודה.
בקו 2 בכלו בשוא . ויען כי שני שואים בראש המלה אי אפשר לבטא
בשפתים, לכן נחלף בקו 8 השוא הראשון לתנועה הנקראת תנועה קלה
מפני שהיא באה להקל המבטא, ויבא בכלו. בקו 4 בכלו לפני x חטף פתח.
בקו 5 בכלו לפני חטף סגול, ובקו 6 השוא שהיה ראוי לבוא תחת בכלו נופלת
גם מהן גם מה י, ולפניה בכלו תנועה קלה. והיו הכללים האלה ערוכים ושמורים
בלב הנער לעת הגיעו אל השמות והפעלים ,
S 2.
ה בתנועת x נקראת ה השאלה, למשל :
i הגד זה ? איזט דיזער גד ?
2 השרה זאת ? איזט דיזע שרה ?
3 הגד ודן אלה ? זינד דיזע גד אונד דן ?
' 1( אך לפני : יבוא ה והשוא נופלת ממנו, מפני ששני שואים אי אפשר
בראש המלה, והפתח הוא רק תנועה קלה. למשל:
1 המנשה הוא? 2 הדבורה היא ?
3 השמואל ודן הם ? 4 הדבורה ושרה הן?
2) ה יבא גם לפני אחה"ע למשל האמנון זה? ההלל הוא? ההנה היא? העורד הוא ?
3) ה יבוא לפני אחדוע למשל : האסף זה ? האשר הוא ? ההגר היא התנו זה *
ההנלה זאת ? העמרי הוא ג הערפת היא * - י י . – 2 ל-23-,
3) אחרי ההשאלה יבא אם (אדער) למשל: הנד הוא אם דן ? איזער גד ארערדן י.
לא
- 8 -
.3 $ אשא
גד היה גד וואר. שרה היתה שרה ויאר.
הם ן היו זרא וואר, ? אבי איין פאטער.
אח איין ברורער. אחות איינע שוועסטער.
חבר געזעלל. עשיר רייך. עני ארפ .
לא ניכט. כי אם זאנדערן. הלא דאך .
מי ווער ? למי צו וועם. דומה גלייך. מה וואס
1) מה וואס ? לפני אהער, מה לפני אההע
2) אחרי x ואחרי אותיות אהו"י בכפת רפות, בלא דגש
(1) לא בנימין זה, כי אם יוסף (2) החיה כלב בציוןאם בארם ?(3) האליהו כמשה ז
(4) מי פה ? שרה; פה . (5) ההמן בפבס ? (5) היוסף בבנימין ? (7) הפרץ אח לתמר קו
הדומה רחל לתמר ?. (3) מה גד, העשיר אם עני ? (9) מח יוסף לבנימין ? יוסף אה
לבנימין. (19) מה יעקב ליוסף ? יעקב אב ליוסף. (11) מה דינה לשמעון ? דינה אחות
לשמעון. 12) מה אברהם ומה הלל 7 אברהם עשיר והלל עני. (3) מה עזרא ומה רמון י
זה חבר לזה. (14) מה אשר לדן ? אשר אח לדן. (15) מה היה בנימין ליוסף ? בנימין
היה אח ליוסף. (18) מה הנן לפרץ "חנן חבר לפרץ. (17) מה עשיר שלמה: מה עני
הללי וויא רייך איזט שלמה וויא ארם איזט הכל. (י) הלא אחיוסף לבנימין. הלא
אחות דינה לשמעון.
S 4.
איש איין מאן. אשה איינע פרויא.
עיר איינע שטאדט. רע איין פריינד.
נער איין קנאבע . נערה איין מאדכען .
:ן אין זאהן. בת איינע טאבטער כ)
דוד אין אנקעל. דודה אייגע טאנטע.
בית איין הויז. שדה איין פעלוי
מקום איין ארט.' בן אין גארטען.
יש עס איז דא. אין עס איז ניכט דא.
אם אייגע מוטער. או אדער.
הלש
- 9 -
(1) היש פה גן אם אין ? . (2) היש בית בשדה אם אין י. (3) הישבן לשרה?
יש לשרה בן . (4) האין בת ללאה ? יש ללאה בת ולרחל אין בת. 9) השלית .
שדה וגן לעשיר? יש בית, שדה וגן לעשיר, ולעני אין מקום. (3) יש רע לעשיר
זאין רע לעני -. (ז) היש פה נער או toוריה י אין פה נערה כי אם נער - . (8) היש
דוד או דודה לאפרים ? יש לאפרים דוד ודודה. בנימין הוא דוד לאפרים. (3) היש
רודה למנשה ? דינה דודה לאפרים ולמנשה. (19) הלא יהודה בן ליעקב ודינה בת
ליעקב וללאה . (11) היש אם ליוסף ? אין אם ליוסף.
8 5.
אדון איין הערר. עבד אין קנעכט . שפחה איינע מאגר.
סוס איין פפערד. המוראיין עועל. פרה איינע קוה.
לי עו מיר. לך צו דיר : לו צו איהם .
לה צו איהר. לנו צו אונו - לכם,ן צו אייך
להם, ן צו איהנען. לי סוס . איך האבע איין פפערד .
(1) לי סוס ולף חמור. (2) פורה עבד ולו אדון. (3) רהל אחות לי ולה שפחה -
ני) לאה דודה לנו ולה פרה י). (5) יוסף דומה לכם וזלפה דומה לשפחה. (6) הדומה
חמור לסוס. אם דומה פרה לחמור ? () יצחק בן לאברהם. ויעקב דומה להם. רבקה
בשרה, ורחל דומה להן. (*) לכן לאה ורחל איש, הלא הוא יעקב. (3) לנו עבד ושפחה
ולכם סוס, פרה וחמות. (19) יש עבד לאדון ויש אדון לעבד. (11) יש בן לאב ויש
אחות לאח. (*) הלא אחיעקב לעשו, הלא רבקה אם להם.
* אחרי המפיק בכפ"ת באות בדגש.
S 6.
ה (ה לפני אהער) דער , דיא , דאס, והוא נקרא ה הידיעה
הדוד דער אנקעל. הדודה דיאטאנטע. האיש רער מאן.
האשה דיא פרויא . ההר דער בערג. העבד דער קנעכט .
העיר דיא שטאדט. הרע דער פריינד. אשר וועלכער, ע, עס.
(!) הגשר. אשר היה פה, בן לי. (*) הנערה אשר היתה שם, בת לי. (3) האיש
אשר היה פה, דוד לי, והאשה אשר היתה פה , דודה לי. (4) העיר ניון לא לכם
היא. (5) הרע אשר לף שם, אח הוא לי.
8 7.
הזה דיזער. הזאת דיזע. האלה דיזע.
ההוא יענער . ההיא יענע. ההם, ן יענע.
רבים
- 10 -
רבים - - רבות פילע. טוב , ה גוש.
רע, ה באי. גדול, הגרים. קטן, ה קליין.
")"בכ"ל דוחות את ה' הידיעה שאחריהן ולוקחות תנועתן 2 או 3.
במקום תחת (בהמקום) בעיר תחת (בהעיר)
כנער ת' (בהנער) כאיש ת' (כהאיש)
לדור ת' (להדור) לאשה ת' (להאשה)
מאומה עטוואס אין = לא = מאומה ניכטס
כל אללעס אין פל ניכטס .
(!) היש לך מאומה? אין לי מאומה. (2) יש כל לאדין ולעבד אין כל. (3) הישי
מאומה במקום הזה ? . (4) יש כל במקום ההוא. ובמקום הזה אין כל. (5) יש סוסים
רבים ופרות רבות בעיר הזאת, ובעיר ההיא אין מאומה. (*) יש בית שדה וגן לאנשים
האלה, ולאנשים ההם אין מאומה. (ז) ההיה בית או גן במקום הזה לא היה במקום
הזה מאומה. (*) יש בעים רבים לעשירים, ולעניים אין כל . (3) הגנים האלה קטנים
ורעים, והגנים ההם אשר במצרים גדולים הם וטובים (10) מי עומד שם ? אדוני עומד שם
S 8.
אני איך . אתה 4 את ו"וא . אנחנו וויר . אתם ש ן איהר .
לכל גוף מן הגופים הנ"ל יש שם מיוחד אני הוא נקרא מדבר. אתה נקרא נוכח,
מפני שהוא עומד נוכח המדבר. את לנקבה נוכחת, הוא לגוף נסתר גם אשר היה
לפני כמה אלפים שנה, למשל: אברהם הוא אב ליצחק, רבקה היא אחות ללבן, וברבים
הגופים נקראים: מדברים, נוכחים, נסתרים, הנם כלם למראה עין.
הכנוי"ם
L מדברת אני לדודי איך געהארע מיינעם אנקעל.
.ן נוכח אתה לדודף דואגעהארסט דיינעם אנקעל.
מ® } נוכחת את לאישך דוא געהארסט דיינעם מאננע.
s} נסתר הוא לדודו ערגעהארט ויינעם אנקעל.
: נסתרת היא לדודה זיא געהארט איהרעם אנקעל.
1 מדברים. ות | אנחנו לדודנו וויר געהארען אונזערעם אנקעל.
נוכחים אתם לדודכם
4} נוכחות אתן להולכן איהר געהערט אייערעם אנקעל.
ן נסתרים הם לדודם
-8ן : rו צר יא געהארען איהרעם אנקעל.
נסתרות ; הן לדודן המתחלפת
- 11 -
*) ה מתחלפת לאות ת" דודה = דודתי: פרה ביפרתי.
**) האותיות הנוספות אהרי השרש לקוחות מאותיות הכנוי"ם.
(!) איה מקומך אדוני? מקומי בעירי. (2) איה גדואחותו ? הוא במקומו והיא,
במקומה. (3) הלה רעי הבית הזה ? לי הבית ההוא. והבית הזה לאחי. (1) הבית הזה
לא ביתנו הוא , כי לרענו הוא. (3) הזה גנכם ? גננו דומה לגן הזה. (3) איה הנערים
ואיה מקומם? הנה הנערים והנה מקומם. (7) הזה עבדך אדוני ? זה עבדי. (3) איה
אחותך ואיה שפהתה? אהותי בגן ושפחתה בבית. (3) היש לכם אם ? הנה אמנו והנה
אהותנו . (10) הנה האנשים אשר היו פה והנה סוסם והמורם. (11) היש פרה לאהותך ?
פרתה בשדה. (12) איה רעי? הלא הוא עומד בגנך .
S 9.
מי הולך היום ? ווער געהט הייטע ?
רבקה הולכת מהר רבקה געהט מארגען.
גד בא עתה גד קאמט יעצט.
מי יושב תמיד ווער זיצט איממער ?
- • • rר •
שרה יושבת תמיד שרה זיצט איממער .
צר צר ." .י עד •
דן בא ויוצא דן קאמט אונדגעהט אויס.
תי : " •
רהל באה מן השדה רחל קאמט פאם פעלר.
דבורה יוצאה מזה דבורה געהט אויס פאן היר.
2 rר : • י."
מ פאן, אויס, מלפני אההע"ר. א*
מי עומד לפני הבית וועהר שטעהט פאר דעם הויזע?
נד עובר גד געהט פאריבער.
מתי וואן ? אל צו. אנה וואהין. באצ8
הביתה נאך הויוע. העירה נאך דער שטאדט .
- - : שי יד - " עד
חברונה נאך חברון. ירושלימה נאך ירושלים.
קר ב סר : ר - : ד שי
(!) אנה אתההולך ואנה רבקה הולכת ? אני הולך שכמה ורבקה הולכת דמשקה -
(2) מתי יוצאה שרה מזה ? מהר היא יוצאה מזה והולכת היא צידונה. (3) אנחנו יושבים
פה עתה, ומהר אנחנו יוצאים מזה, ואמנו ואהותנו יושבות פה תמיד. (4) איה דודף ?
הנה הוא בא הביתה . (5) המן השדה אתה בא ? אני בא מן השדה אשר לדניאל רענו.
83) מי עומד לפני ביתנו ? אשה עניה עומדת לפני ביתנו . (ז) מי עובר עתה לפני
ביתך ? אדון ועבדו עוברים לפני ביתי, הנה הם באים הביתה. (*) ההולכים אתם
העירה ? אנהנו הלכים העירה אל דודנו. (2) אני בא מצור ורחל באה מארם. (10) המהורב
אתם באים ? אנהנו באים מעיר תרצה ורעי בא מרקם . (11) אנה אותה הורף ? אני
אף א ל
הולך ירושלימה . כאין
S 10.
\
מאין וואהעד ? שב קעהרטע צוריק. הלום הירהער .
אתמול נעסטערן עם מיט. יחיו צוזאמען .
לפנים פארמאלס עד ביו. גם אויר.
ישב, ה, ו האט געועסען.
הלך, ה, ו איזט געגאנגען.
עמד , ה , ו איזט געשטאצוען.
עבר, ה, ו איזט פאריבערגעגאנגען.
(!) מאין בא דורך ? דודי ישב עד היום בדמשק, עתה שב הלום עם אחותו יחדו.
(3) ההלכה רחל עם דודתה יהדו? הנעויות יצאו עם דודתי מעיר זפרון ויחדו הלכו
שמרונה. (3) הרהל עמדה במקום ההוא ? הלא רחל ואמה עמדו שם יחדו . (4) השרה
עברה אתמול לפני ביתנו? שרה ורחל דודתה עברו אתמול יחדו לפני ביתנו . (5) לפנים
ישבו מואבים במקום הזה, ועתה המקום הזה לנו הוא. (6)האנשים ההם ישבו מאתמול
עד היום עם רענו, והיום הם יוצאים מזה , ויחדו הם הולכים דמשקה. (ז) עתה יודע
אני מאין הם באים ואגה הם הולכים.
.11 א
מקור
איפה ווא דא. בעת אין דער צייט.
שבת זוטצען. לכת געהען. צאת אויסגעהען.
בא קאממען . . שוב צוריקקעהרען. ראות זעהן.
דעת וויססען - מיום פאן טאגאן. .
עבר פאריבערגעהען. עמד שטעהען. היות ויין.
") המקור דומה לשם ואותיות הכנוי"ם נוספות גם לו - למשל :
שבתי מיין זיטצען. לכתף דיין געהען וכו'
מדבר אותי מיד, נוכח אותך,ך דיך: נסתרת אותו היא.
מדברים אותנו אונז , נוכחים את:ם ש ן אייך. נסתרים אותם ןיא .
(!) איפה היה דניאל בעת שבתי פר ? 3) דניאל לא חיה פה מיום בואך הלוד
עד יום צאתך מזה. (3) המיום צאתי מזה עד יום שובי לא ישב איש בביתי ? (4) דוד
היה איש טוב תמיד מיום דעתי אותו . (5) בעת ראותי את הלל היה נער ועתה הואי
איש גדול וזנשיר בעירו. (5) בעת עברי לפני ביתך ישבה אחותך בגן . (7) בעת עמד
במקום הזה עמדו גם הנערים פה, ואיפה היו בעת לכו,י מזה ? (8) לא ישבו מואביר
בעיר
- 13 -
בעיר הזאת מיום היותי עד היום הזה, ומאין המואבים באים עתה י (*) אנה אתה הולי
שרוני ? אני הולך העירה.
S 12. ?
אינני איך ניכט. ממני פאן מיר.
אינך ך דוא ניכט. ממף:ך פאן דיר.
איננו ער ניכט. ממנו פאן איהם.
איננה זיא ניכט. ממנה פאן איהר.
איננו וויר ניכט , ממנו פאן אונו .
י אינכם "ן איהר ניכט. מפם, ן פאן אייך. *
אינם ן זיא ניכט. מהם 4 ן פאן איהנען.
מי נותן ונער ניבט? מי לוקח ווער נימט?
מי יודע ווער וויים ? מי רואה ווער זיהט.
תת געבען. קחת נעהמען. אחר אנדערער.
") בעבר : נתן, ה, ו, לקח, ה, ו, ידע, ה, ו, ראה.
ראתה, ראו . ל
(!) אינני נותן לך סוסי בעת קחתי חמורך ממך . (3) אם אינך נותן לי את סוסף
אינך לוקח ממני. חמורי . (3) איה שמעון, האיננו יודע כי גד לוקח ממנו את ביתו י
(4) רחל איננה יודעת כי דודתה לוקחת ממנה את פרתה. (3) האינכם יודעים כי אבי
ואחי לוקחים מכם את ביתכם ונותנים לכם שדה ? (8) איננו יודעים מאומה ואין איש.
לוקח ממנו מאומה . (1) האנשים האלה אינם יודעים כי מחר דן לוקח מהם את ביתם.
ואת גנם. (*) בעת קהתי את סוסך ממך נתן לך אבי סוס אחר. (3) בעת תתף את
פוסי לאביף לא היה לי סוס אחר . (19) בעת תתי לך לא ראתה אמך ובעת קהתי ממך
ראתה . (3) יש אדון לעבד הזה, ואין איש יודע מאין הם באים ואנה הם הולכים.
S 13
א מלות המקור.
נקראות המלות הבאות פה ההולכות תמיד לפני המקור לבאר המאמר.
למען אום. לבלתי אום ניכט. לפני פאר. אחרי נאך. תחת אנשטאטט..
עד ביז. מדי זא אפט. בלי אהנע צו.
(1) אני נותן לך למען תתך לי. (2) אני יוצא מזה לבלתי ראות אותך. (3) לפני צאתוי
מזה ראתה אמי אותי, ואחרי שובי הלום ראו הנערים אותי . (4) תחת קחתי ממך סוסף.
אני נותן לך את סוסי. (5) אינני יוצא מזה עד ראותי את רעי, ואחרי ראותי אותו אני
הולך הביתה (8) מדי עברי לפני ביתך אני רואה את אהותך יושבת בג . (ד) אתה?
הולך בלי דעת ובלי ראות אנה אתה הולך . שב
- 14 -
8 14.
צוווי בעפעהלענד .
ווייבליך ווייבליך
שב שבי ויטצע. שבו שבנה זיטצעט.
עמוד עמדי שטעהע. עמדו עמדנה שטעהט.
צא צאי געהע הערים. לך לכי געהע.
עבור עברי געהע פאריבער. רע דעי וויססע.
תן תני גיב . קח קחי נים .
עמי מיט מיר .
י) אחרי הצווי יבואו לפני הפעל העבר והוא מהפך אותו לעתיד . למשל
לך והלך גד. נעהע, אונד גד ווירד נעהן . קיר
(ג) שב עמי וישב גם גד עמנו, למען שבתנו כרעים טובים יחדו. (3) שבי רחל עם
אחותף, לבלתי שבתה עם נערות אחרות. (3) לכו אתם הביתה, והלך אחי אל דודנו
אחרי לכתכם מזה . (4) עבור לפני ביתי מדי עברך לפני בית רענו . (5) תנו לי את
חמורכם אשר נתן רעי לכם, ונתן לכם חמור אחר. (3) אחרי קחתך ממני את השדה תן י;
לי את הגן. (ז)תנו לאחותי את פרתה, ונתנה לכם את המורכם. (8) עמדו פה עד
יצאתי , ויצא גם אבי והלך עמנו. (9) דעו את האיש ואחרי דעתכם אותו תנו לו את.
אשר אני נותן לכם, ונתן לי את סוסו . (19) קחו ממני את חמורי, ונתן לי אבי המור
אחר . (11) שבו נערים פה עד שובי הלום, ונתן אחי לכם מאומה. (12) אני יוצא מזה
ו ר
S 15. . בלי.דעת אנה אני הולך
פרבר מדברת הלכתי . ראיתי. מצאתי.
נוכח נוכחת הלכת, ת. ראית, ת. מצאת, ת.
נסתר נסתרת הלך, ה. ראהראתה. מצא מצאה.
מדברים מדברות הלכנו. ראינו. מצאנו .
- נוכחים נוכחות הלכתם "ן • ראיתם, ן. מצאתם, ן • צ
- נסתרים נסתרות הלכו. ראו . . מצאו.
בו אין איהם. בה אין איהר . בהם ש ן אין איהנען.
"1) בנוכחים יבוא אות הראשון בשוא תחת :: הלכתם "ראיתם, מצאתם.
ו "2) ופל הפעלים שאות ג' של השרש שלהם ה' הולכים כפעל ראה , כמו :
היה זיין. עשה טהון. בנה בויען :
*8) וכל הפעלים שאות ג' של השרש שלהם או הולכים כמו מצא . למשל 8
קרא
- 15 -
קרא רופען. יצא, בא .
ובדי איך אליין . באשר ונא . כאשר וודא . אל אשר וואדין .
(!) שבי רחל באשר אני יושב לבלתי שבתך לבדך - . (2) צאנה גערות מביתי .
וישבתי אני לבדי בו. (3) דעו כי העיר הזאת טובה לנו, וישבנו בה. (4)לך אל המקום
ההוא ומצאת את אחי היושב שם. (5) האתה בנית את ביתך אם איש אחר בנה אותו.
(8) ראיתמר את אשר עשתה שרה לקרובתה העניה ועשית כן לעכסה הקרובה לך .
(7) צאו אל השדה ומצאתם את סוסכם, כאשר מצאנו שם את סוסינו . (8) שבי רחל
באשר שרה יושבת , וישבה גם תמר עמכןיהדו. (9) לכורעים אל אשר אני הולך , והלך
רודנו עמנו יחדו. (19) בנה ביתך במקום הזה ובנה בו קרובנו את ביתו, וישבתם
יחדו . (11) לך אל אשר אני הולך, וקראתי לאחי ולאחותי, והלכו עמנו. (12) היה טוב
לי, והייתי טוב לך . (13) שבו עמנו, וראינו את אשר עשיתם עד היום ואת אשר
אתם עושים עתה. (14) דע עתה את אשר לא ידעת עד היום, וידעת את הטוב אשר
עשיתי לך. (15) תן לי סוסך, ולקחתי ממך, קח ממני חמורי, כי אני נותן אותו לך .
(18) מדי לכתי העירה אני קורא לאחי ללכת עמי יחדו אל דודנו. (17)איפה ישבת בשבתי
פה? (18) איפה היתה אחותי בלכתי את דודי .
S 16.
צווי לא תעשה .
אל תשב , י, ו נה זיטצע - זיטצעט ניכט .
8 לא תלך יונה געהע-געהעט ניכט.
"i) נא נוסף לפעמים אל הצווי והוא לשון בקשה. לך נא געהע דאר
ובצווי לא תעשה יבוא בא אחרי אל. אל נא תלך געהע דאך ניכט.
תר אר&
"2) לפני הח"ע יבוא ת בצווי לא תעשה. למשל:
אל תהרוס צערשטארע ניכט. אל תחשוב דענקע ניבט .
אל תעשה טהוא ניבט .
"3( נתן , מדבר ונוכח נתתי / נתת 4 נתת , נוכחים נתתם ן (%א
(1) אל תתן לי את המורך ואל תקח ממני את סוסי. (2) אל תלכו נערים עם אהירע,
אל תשבו ואל תעמדו באשר הוא יושב ועומד . (3) אל תעברו לפני הבית ההוא, כי
איש רע יושב בו. (4) אל תחשוב כי טוב דניאל לך, הלא טוב הוא לך בעת תתך לו.
ולא טוב הוא לך בעת קחתך ממנו מאומה. (3) כדעתה:יודע גם אני, כי דניאל לא טוב
לי ואני טוב לו. (6) אל נא תהרוס את אשר בניתי כאשר לא הרסתי אני את אשר בנית.
(י) אתם חשבתם, כי דניאל הורס את אשר אתם בונים, אל תחשבו כי דניאל בע
לכם, כי אני יודע מה טוב הוא לכם . 8) אני נתתי לך את סוסי כאשר נתת לי את
סוסך, כאשר עשית לי עשיתי לך . (3) העשיר הזה לוקח בלי תת מאומה. (19) איפח
היה אהי בעת אכלנו ?
מקורי
- 16 -
8 17.
מקור שלפניו ל . למשל : לרעת , לשבת.
והוא בא אחרי : נכון בערייט. יכול קאן. רוצה ווילל.
חשב דענקען. רצה - כמו ראה.
נשא טראגען. כמו קרא מצא.
שאת טראנען. משא לאסי נשוא געטראגען .
נתון נענעבען לקוח גענאמען ידוע בעוואוסט.
בנוי נעבויט. עשוי געמאכט . יד האנר.
(1) אני נכון לצאת מחר מזה וללכת העירה . (2) היכול אתה לשאת לסרה את
המשא הגדול הזה ? אני רציתי לשאת אותו ואינני יכול לשאתו . (3) בעת תתי אר,
חמורי לגד חשבתי לתת לך את סוסי , ואתה לא רצית לקחתו ממני. (4) אינני רוצה
ללכת עמך בעת שאתך את משאך בידך. (5) מה נשאת אתמול בידך בעת שאתי משאיי
לא נשאתי בידי מאומה. (5) אתה חשבת לתת לי את סוסך , והוא לקוח ממך ונתון
לי. (ז) אשר אתה יודע, ידוע הוא גם לי. (3) אתה אינך יכול לשאת את המשא הזה,
וראה נא כי נשוא הוא בידי. (3) אשר אתה רוצה לעשות הוא עשוי , ואשר אתה רוצה
לבנות הוא בנוי . (10) הנד קרא לך יאניקרוא אל גד למען לכתי עמו דמשקה. (11) הפרה
הלקוחה ממני נתונה היא לך . (12) מדי חשבי באחי הוא בא תמיד . (13) איפה היית
- " .?בעת רצותי ללכת עמך
8 18. . ך
דרש זוכען. זכר גערענקען. שכח פערגעססען
עזב פערלאססען. עצר אבהאלטען. עזר העלפען.
לחץ דריקקען. פרק ערלאוען. שמר היטען.
שאל פראגען. ענה אנטווארטען. דבר זאכע.
שר עד שי
(1) אתמול חשבתי לדרוש את אחי, ווזיוט שכחתי ולא דרשתי אותו. (3) אתמול
רציתי לשאת את המשא הזה, ואבי עצר אותי משאת אותו . (3) בעת עזרי את אבי
עזבתי את דודי. (4) אנשים רעים לחצו את .T .אמ ש קתי אותו מידם. (5) אני שמרתי
את ביתי ולא עזבתי אותו. (6) אני שאלתי אותד דבר ואתה לא ענית מאומה. (7) אתח -
אבי זכרת את העניים השכוחים ולא שכחת לעזור אותם, פרקת לחוצים גם שמרת אותם.
81) גבריאל שאל אותך ואתה לא ידעת לענות אותו דבר, (3) העניעזוב ואין איש
דורש אותו. (19) העיר הזאת עזובה ושכוחה והעשירים אינם רוצים לשבת בה.
(11) אם אינכם יודעים שאלו אותי, כי אני יודע לענות אתכם דבר . (13) שמרי רחלי
את הבית ואל תעזבי אותו . (13) זכרו את האיש אשר פרק אתכם מיד אנשים רעים.
ואל תשכחו את הטוב אשר עשה לכם. (14) זכרו את רעכם הדורש אתכם ואל תעזבו
אותו. (15) מדי זכרי את אדוני, אני זוכר את החסד אשר עשה לי -
אמר
- 17 -
19 מי
אמר זאגען. שא טראנע. פר קרונ .
מים וואססער . סל קארב. להם בראד.
אכל עססען. שתה טרינקען. שבר צערברעבע.
שפך פערגיסען רעב הונגעריג. צמא דורשטיג .
(1) קח את סל הלחם ואת כד המים ושא הביתה ואל תשבור אותם. ני) אל
תשפוך את המים אשר בכד ואל תאכל מן הלחם אשר בסל . (*) אם רעב אתה אבל
להם ואם צמא אתה שתה מים. 9) תן להם לעניים לפני שאלם (פארדעין כי העביפ
הם . (5) הלא אמרתי לך שמור את הכד ואל תשבור אותו , והנה הבד שבור ורסים
שפוכים ואני צמא, ומים אחרים אין לי לשתות. (*) אל תשאו את סל הלחם ואת בר
המים עד אמרי לכם שאו, ונשאתם . (ז) תחת אכלי מן הלחם אשר בשל נתתי סמט
לעני. (*) שמור את סל הלחם מפרתך לבלתי אכלה ממנו. (*) אחרי אכלך שתהואל
תשתה לפני אכלך - (19) רעב אני עתהוצמא, ולפני אכלי ושתותי אינני יכול לעשות
דבר. (11) יש אדון לעבדים הרעים האלה , הנה הוא עומד בשדה ואינני יודע שנת
הוא הולך משם.
.20 מי
פוס בעכער. יין וויין. שים לעגע.
פת שטיק. על אויף . שלהן טיש .
ערך בערייטען. אורח גאסט . מנע פערוויינעח.
שנא האססען . . אהב ליבען. חדל אויפהארען.
(!) שים עבדי על השלחן לחם ויין, כי אורח נכון לבא הלום לאכל ולשתות עמי.
(י) הגה השלחן ערוך לאורח, ראה אדוני עשיתי כאשר אמרת. (*) תן כוס יין ופת להם
לעני הזה. (4) אל תמנע מרעב לחם, ומצמא - מים. (*) האורח הבא לאכל ולשתות
עמי שונא יין ואוהב מים . (6) גם יין גם מים ערוכים על השלחן לפני האורח.
(י) רעבים הדלו מעירנו, כי העניים היושבים בה עושים בשדה. (3) בעת ערכו את
השלחן, שברו הנערים את הכוס. (9) העניים חדלו לבא הלום, כי יש להם לחם
לאכל -. (19) העשיר אהוב והעני שנוא. (11) האורח קרואאל ביתנו והוא נכון לבא .
(13) הלחם אכול והיין שתוי גם שפוך. (18) האורח עצור-היום במקומו, והוא אמר, כי
מחר הוא נכון לבא. (14) השונא גד אותנו, כי חרל לדרוש את ביתנו י.g(15) אני
שואל ממך דבר, ואתה'רעי אל תמנע אותו ממני, למען עשיתי גם אני תמיד את
$ 24. . אשר אתה שואל מפני
"1) כל איש יערער מאן. כל בית יש"ע: היי.
"2) כל הבית האם נאנצע היז.
(אמון פרגוב) בית * כל
- 18 -
ו "3) כל הבתים אללע הייזער
-4) אין- לא - כל קיין. עוד נאד.
לא – עוד ניכט מעהר . מאומה עטוואה
אין - לא - מאומהניכטס. מאד עהר.
"1) כל בלי ה הידיעה הוראתו (יעדער). ע , עם .
"2) ועם ה הידיעה הוראתו (גאנץ).
"3) ועם ה הידיעה וסמן הרבים ים, ות הוראתו (אללע).
"4) ואם לפניו מלת השלילה אין, לא, אל אז הוראתו קיין , ע, עס.
(!) פה כל בית אשר בעיר טוב. (3) כל הבית לי וכל הגן לך. (3) כל הסוסים
וכל החמורים האלה לאדוני הם. (4) כל העיר עזובה עתה. (*) אין כל גן בעיר הזאת:
(*) אין כללחם בסל ואין כל יין בבד - : (י) הראית את סוסי בשדה י לא ראיתי כל
סוס בשדה. (3) האכלת מן הלחם אשר בסל אם שתית מן המים אשר בבדי לא אכלתי
כל לחם ולא שתיתי כל מים. (3) אל תאכל היום כל לחם ואל תשתה כל יין. (10) הראית
מאומה במקום ההוא ? לא ראיתי שם מאומה.(11) היש עוד יין בבדך? אין עוד יין בכדי.
(12) העוד לך לחם בםלך ? אין לי עוד לחם בסלי. (13) אבי טוב מאד לכל איש. (14) רעי
עשיר מאד . (15) אני אוהב את אחי מאד .
8 22.
הותן שוויגערפאטער . חתן שוויגערואהן. מורה לעהרער.
רב לך שבת גענוג פיר חיך צו זיטצען.
לי לשאלולף לענות איך מוס פראגען אונד דוא מוסט אנטווארטען.
עת ללכת עם איזט צייט צו נעהען.
טוב לתת עם איז גוט צו געבען.
"נ) לא טוב תת עס איז ניכט נוט צו געבען.
"2) לא עת לכת עם איז ניכט צייט צו געהען .
"3) אל לך שתות ניכט דיר געציממט עם צו טרינקען.
*8.2.1 אחרי מלות השלילה בא המקור בלא ל לפניו .
(1) אל תשבי עוד רחל פה. כי רב לך שבת במקום הזה. (2) לי לשבת באשר אישי
יושב , ולך לצאת מזה וללכת אל אישך. (3) העת עתה לאכל ולשתות, הלא לנו עתה
לעשות בשדה?. (4) טוב לתת ולא טוב קחת. (3) לא טוב שבת איש לבדו. (3) לא טוב
רדוף אנשים. ()לא עת עתה שבת בלי עשות מאומה. (*) אל לנערים שתות יין. (3)אל
לך שאת המשא הזה אשר אני ואהי איננו יכולים לשאת . (19) לא טוב בנות בית במקום
הזה. (13) אל תשפכו מים רעים אם אין לכם מים טובים לשתות.(13) לנער לשאל ולמורה
. (13) לעשיר לתת ולעני לקחת. (14) לחתן לדרוש את הותנו ולהותן לעזור את
התנו. (*) לא עת לי עתה עשות דברכיבעב וצמא אני.19) אל לך לחוץ אנשים
אשר לא עשו לך כל רע, כי אם לך לעזור אותם. (17) אל נא תמנע ממני את הדבר .
הק:
- - 19 -
הקטן אשר אני שואל ממך. (י) אני נבון לעשות לך את הדבר הזה. כי אוהב אני :
א נפעל ליידנער).
גד נדרש גד איזט געזוכט ווארדען .
- נזכר - עריננערט ווארדען .
- נשכח - פערגעססן ווארדען.
- נלחץ - געדריקט ווארדען.
- נשמר - נעהיטעט ווארדען.
נאכל, נאמר , נהרס, נחשב "נעזב, גער .
"י מקור הנפעל
הדרש געזוכט ווערדען. חזכר ערינגערט ווערדען.
." . . השמר געהיטעט ווערדען
"2) לפני אההעיר יבא ה תחת ה (כמו מ תחת מ לפני אהחע"ר).
האמר געזאגט ווערדען . האכל געגעססען וו'. החשב געראכט וו' :
- .'העזב פערלאססען וו'. הראות געזעהען וו
. • .)של מה וואריבער. על איבער (עם המקור
(!) על מה נשכח דן ? הלא על שכחו את קרובו. (*) על מה נלחץ אחירע ? הלא
עלילחצו אחרים. (3): דניאל זוכר אותי למען הזכרו ולבלתי השכחו. (*) הלחם נתון
לכם למען האכלו ולא למען השמרו. (3) הדבר הזה ידוע לכל איש אחרי האמרו :
(*) תחת העזרי נעזר איש אחר (ו)רעינעזר תחת העזבו. (*) אינני יוצא מזה עד העשות .
הדבר הזה. (3) הלא נער גדול והולא טוב הנשאו . (19) שב בביתי עד הבנות לך .
בית. (11) שמרו את הכד לבלתי השברו ולבלתי השפך היין. (13) גד בא אל ביתי
לפני הקראו.
- " 8 24 - ,
רדף פערפאלנען. תמך שטיטצען. שמע הערען.
י שלה שיקקען. כתב שרייבען. מכתב בריף.
י חסד גנאדע . יהא פירכטען. יתר איין רעסט.
(!) נבל נרדף אחרי רדפו אחרים, ואחרי הרדפו חדל לרדוף וללחץ אנשים. ? העני
nזה היה רעב ללחם ועתה אחרי התמכו והעזרו הוא תומך ועוזר את דודו. (3) הנשמע
דברי בעיר. כל איש יודע עתה דברך אחרי האמדו לאיש ההוא. (*) אחרי השמע דברד
. בערר
- 20 –
בעיר כל איש יודע אותו. (*) אחרי הכתב המכתב נשלח אל דודנו ואחרי השלחו שמענו
כי דודנו בא הלום. (*) אחרי העשות לך החסד הזה, עשה גם עתה חסד לאיש היושב
עמך. () אני לא מנבל כי איש רע הוא, כאשר נשמע בעיר, ואינני רוצה לשבת עמי.
(8) אני אכלתי את יתר הלחם אשר היה בסל ואתה שתית את יתר היין אשר היה בכד,
ואיה לחם לאכול ויין לשתות י. (*) חדלו מרדף אחרי האיש אשר לא עשה לכם מאומה.
(16) לא טוב הבנות לך בית קטן במקום אשר נהרס ביתך הגדול. (13) לא עת הכתב
מכתב והשלחו אל דודנו, כי איננו נמצא עתה בביתו . (13) לא טוב הלקח לחם מאיש
טוב והנתנו לאיש רע המונעהסדמכל איש.(13) החותן איננו מונע חסד מהתנו. (*) תהיה
המורה פה היום ?. (15) המורה היה פה ולא מצא אותך . א^
S 25
השמרלף היטע חד. הזהר זייא פאריכטיג.
נפרד געטרעננט . נבלם בעשאמט . נכבד געעהרט.
נגלה אפפענבאר. נסתר פערבארגען. השבע שווארען.
הלחם ב קרינען. ילד לדת געבארען. יעד בעשטיממען .
פן דאם-ניכט. נאמן מיא.
"1) השמר, פן ואל הם תמיד מצות לא תעשה.
(!) השמר לך פן תשכח את הדבר אשר אמרתי לך . (2) השמרו לכם פן תשפכו
את יתר היין אשר בכד. (3) אל תעשה את הדבר הזה פן תכלם. (4) על מה נכלם גדי
הלא על עזבו את רעהו ועל מנעו ממנו חסד. (5) אם עשיר אתה השמר לך פן תפרד מרעך
העני. (3) על מה נפרד הלל ממך? הלא על היותו עני. (ו) גד יושב באשר אביו יושב
לבלתי הפרדו ממנו. (*)אני נשבע לך כי לא נגלה לכרך אשר אמרת לי, וכי נסתר
הוא מכל איש. (3) הלא אמרתי לך לבלתי השבע ואתה נשבע תמיד. (19) אני אמרתי.
לך דבר הנסתר מכל איש, ואתה השמר והזהר לבלתי הגלותו. (n) הלא יודע אתה כי
נאמן אני לך, ואתה אמרת לי דברך לא למען הגלותו כי אם למען הסתרו . (12) אם
רוצה אתה להכבד שמור דברך לבלתי הגלותו. (13) רחל נתנה לאישה בית, והוא יעד
את הבית ההוא לבן אשר ילדה לורחל. (14) הקטן הבן אשר ילדה רחלאם גדול הוא י
הבןאשר ילדה רחללא עוד קטן, כי אם גדול הוא כנער הזה, ולו יעוד הבית אשר אבי
יושב בו. (*) רחל ילדה את בנימין אחרי לדתה את יוסף. (*) אם חותן אתה לרעי
אל נא תמנע חסד מחתנך. (17) אם רוצה אתה להיות דברך נאמן (גלויבווירדיג4
והדלת להשבע .
S 20.
י מתחלף באותו : ידע, נודע. ילד, נולד.
נודע בעוואוסט. נוכח איבערציינט. נולד געבארען.
נוסר נעשטראפט • נועד בעשטיממט . נורא געפירכמעט.
נותר איבערגעבליבען. הורע בעוואוסט ווערדען.
הולד געבארען וו'. הורא געפירכטעט וו'. הוכח איבעי: ור 3.
- 2I -
Q ?הותר איבערבלייבען , מדוע ווארום ? איך וויא
• עד • • - - פש• ס 6
(!)הלא אמרתי לך דברי לבלתי הודעו ואיך נודע בעיר?. (2) מדוע אינך רוצה להוכח
כי לא ממני נודע דברך (3) אני נוכהתי כי ממה הוא נודע. (1) היודע אתה כי נולד בן
לדניאל ואחרי הילדו נוען לו הבית אשר לרחל אמו ? . (*) אחרי היעד הבית לבן ,
נהרס ואיננו עוד. (*) אל תשתה מן היין הזה פן תוסר אחרי הודע כי שתית ממנו .
-y) נבל לוחץ עניים למען הוראו, ואני אינני ירא ממנו. (3) הנותר מן היין אשר היה
לי, אנחנו שתינו לבלתי הותר ממנו מאומה. (*) אני נוכחתי כי נאמן אתה לי. (19) אחרי
שובך הלום אל תודע לאיש פן תוסר, כי נודע הדבר אשר עשית. (11) הכבד בעירואל
תורא. (2) דניאל עוזר אנשים למען הכבדו. (13)הדלו לאכל, כי עת לשתות. (14) הדלו
6) ללחץ אנשים כי עת לעזר
s 27.
בנין הכבד.
המכבד כבד וועלכער עהרט האט געעהרט.
מהלל מהלל ווער לאבט ווירד געלאבט.
אל תקלל פן תקלל פלוכע ניכט, דאסס דואניכט געפלוכט ווערדעסט.
דבר רעדען. ספר ערצעהלען. צוה בעפעהלען.
פפה פערדעקקען. גלה ענטדעקקען.
מלבד רעדע. צוה בעפיהל . ספר נאערצעהלע דאך.
(!) כבד את אביך ואת אמך למען הכבדף , כי כל מכבד מכבד. (*) אל תהלל
את נבל הרע ואל תקלל איש טוב . (3) אל תספרי רבקה את הדבר הזה לאהותף וגם
לאמך אל תגלי אותו. (4) אל נא תצוה אותי כדבר הזה לבלתי גלותי דברף לאמי ,
כי אינני מכסה מאבי ומאמי דבר. (*) אני מצוך אותך לגלות לי את אשר אמר לך יוסף
ולבלתי כסות ממני דבר. (5) אל תצוה אותי לגלות דבר אשר לי לכסות. (7) דע לך
כי לפני גלותף הדבר הוא נודע בעיר ואתה רוצה לכסות אותו ממני. (8) םפר, נא לי,
מה ענה רעי בעת שמעו כי האיש השונא לי מקלל אותי ?. (3) רעך לא רצה לענות
אותו ולדבר עמו דבר. (19) אל תהללו ואל תקללו אותי. (11) מדוע קללת את דן ? אני
לא קללתי אותו: (12) מדי דברי בדניאל אני רוצה לספר לך את אשר עשה לדן.
(13) הדלו לדבר פן תגלו דבר אשר לכם לכסות. (14) איך נשאת את כל המשא הזה?.
8 28 יש /
תלמיד אין שילער. לומד ער לערנט. מלמד ער לעהרט.
בשר אנקינדיגען. גדל ערציהען. קבל עמפפאנגען -
שלם בעצאהלען. רחם ערבארמען . הפה ווארטען.
קוה ל. האפפען .
"עבר לשתי. פ"ת, נו, תם, פן. צוותי פית, ונה. צפייני לסימן ה'
0
ה: נאטט . מחיר פרייז. כסף זילבער, געלה.
(!) אני למדת אותף תלמידי ואתה לא למדת. (*) אנחנו בשרט אתכם במכתבנו
אשר שלחנו לכם : כי אחותכם ילדה בן לאישה; ואתם לא קבלתם מכתבנו. (*) אתם
לקחתם ממני יין ולא שלמתם לי. (4) חכה לי עוד, כי רוצה אני מאד לשלם לך ואינני
יכול עתה, והמרתם אנשים גם הוא מרחם. (3) בן גדלתי, למדתי, אהבתי, והוא שכח
את הטוב אשר עשיתי לו, והוא משלם לי רעה תהת כל הטוב ההוא כי עזב חסרו
ואיננו מרחם אותי. (3) לפני בשרף אותי ידעתי כי אבי נכון לבא, גם חכיתי לו והוא
בא. (1) לפני שלמך לי מחיר היין אשר לקחת אינני נותן לך יין אחר. (3) תנו לי את
סוסכם ולקחתם כסף מחירו מידי. (*) תנו לי את הפרה, כי אני משלם לכם כסף מחירה.
(19) חכה לנו, כי איננו נותנים לך פרתנו לפני תתך לנו כסף מחירה. (11) בעת היותי
לחוץ ונרדף קויתי לה' המרחם עזובים ולחוצים, והוא רחם אותי. (14)אני חכיתי לאבי
ואתה לא הבית לאביך, כי אכלת לפני באו . (*) אנחנו קוינו לה והוא עזר אותנו,
ואתם קויתם לאנשים ומי מהם מרהם אתכם?. (14) קנה לה תמיד, כי הוא פורק לחוצים
מיד לוחצם ורודפם. (15) מדוע לא שלמת לי כסף מחיר סוסיי כי אין כסף לי.
8 29.
רבים , סמן הרבים, ים ות.
אבות עלטערן . דודים אנקעלן. שדות פעלדער
\ - . הכנוי"ם ברבים לפניהם תמיד י להבדילם ממספר יחיד
רבים .
מדבר .1 סלי סיינע קארבע - סלינו אונזערע קארבע.
נוסF -2 סליף דיינע קארבע. סליכם ין אייערע קארבע.
נוכחת סליך דיינע ק. (לנקבה). סליהםן איהרע קארבע .
נסתד .) סליו ויינע קארבע .
נמהרת" סליה איהרע קארבע. "1 כן נוטים המלית:
מ4 קרוב פערוואנדטער. לפני פאר מיר. אחרי נאך פיר.
אדותי מיינעטועגען. אלי צו מיר. עלי אויף מיר .
(!) אבותי קרובים אל אבותיך. (*) איה כולון ורעיו יהנה דבורה ואחיה. (3) הישי
לכם בנים ובנות " הנה בנינו ובנותינו . (*) איה סוסיכם וחמוריכם? הנה סוסי
וחמורינו. (5) איה הנערים ואיה המורים המגדלים אותם ? הנה הנערים והנה מוריהם.
(3) האלי ואליך רעינו באים אלינו הם באים. () מי הולך לפניך ומי אחריך ? אבותי
הולכים לפני ובני ובנותי אחרי. (*) מי היה לפני יצחק ומי אחריוז אברהם היה לפניו
ויעקב אהריו. (*) הנה לאה שם ובתה הולכת אחריה. (י) חיכולים אתם לשאת המשא
הזה עליכם ? נערי נושאים אותו עליהם. (11) האדותי ואדותיד גד מדבר ? לא אדותינו
הוא מדבר. הלא דניאל פה עם שרה, ואדותיו ואדותיה חוא מדבר (13) תן לי סוסיא
ואני משלם לך היום כסף מחירם.
מכור
!
אי.
- 23 -
S 30.
מכור פערקויפען. קנה קויפען. בארי ערקלארען.
פארי ריהמען. תעב פעראבשייען. ברך" וענגען.
חרף לאסטערן. מהר איילען
בארתי" איך האבע ערקלארט. 8 ברכתי" אי"ה געזעגנעט.
המברך" ווער זעגנעט . מברך. ווירר געזעננעט א .
"ג פה יבא לפני אעיר : תחת 2 תחת א יבא 3: -: תחת * .
מברך (תחת מברך). ברך (ת' ברך) -. מברך (ת' מברך) •
(דמיונו ה תחת ה. מ תחת מ.
(!) אתה מכרת את פרתך ואני לא קניתיה, כי שרה קנתה אותה. (3) הרוצה אתה
לבאר את דברי ? הלא הם מבארים. (3) כל איש מתעב את נבלומפאר את אחיטוב,גבל
הוא מתעב ואחיטוב והוא מפאר . (*) אתה תעבת את אשר פארתי, ואת אשר הרפתי
ברכת. (*) אל תתעב איש טוב ואל תפאר איש רע, אל תברך את נבל ואל תחרף את
אחיטוב. (3) השמר לך פן תחרף את אחיטוב הנכבד ונכלמת - .() בארי נא לי שדה
את דבריך למען דעתי אותם. (3) ברכו את ה' וברך אתכם, פארו אותו ופאר אתכם.
(9) מהרתי לרוץ למען באי היום הביתה. (19) מהר נא לערוך השלחן כי רעב אני.
(11) מהרו ללכת כי דודכם מחכה לכם. (12) אל תמהר לענות לפני דעתך את אשר
לאי
%א
8 31. . אני שואל
מספר .
זכר נקבה זכר נקבה זכר נקבה
אחד אחת אינס 1. חמשה חמש 5. תשעהתשע9.
שנים שתים 2. ששה שש 6. עשרה עשר 10.
שלשה שלש 2. שבעה שבע 7. כמה וויפיעלי
ארבעה ארבע 4. שמונה שמונה 8. פעם אין מאל.
פעמים 2 מאל שלש פעמים 3 מאל. אחר פעריימען.
(1) יש לי אח אחד ואחות אחת ולך שני אחים ושתי אחיות - . (2) אחד ושנים
אי אחת ושתים הם שלשה או שלש . (3) יש לי ארבעה דודים וארבע דודות. (4) יש
לאבי חמשה בנים וחמש בנות . (5) יש לנו ששה סוסים ושש פרות. (6) יש בבית
הזה שבעה אנשים ושבע נשים. () שמנה נערים ושמנה נערות יושבים בגן. (*) לדודי
יש תשעה סוסים ותשע פרות, ולאבי עשרה סוסים ועשר פרות. (3) אתה היית בד
פעם אחת ואני הייתי שם פעמים. (10) כמה פעמים קראתי לך , הלא קראתי לך שלש
פעמים ואתה לא באת אלי. (11) שלש פעמים שתים הן שש, שש ושלש הן תשע,
חמשה מכתבים ושנים הם שבעה מכתבים, ששה סלים וארבעה הם ":" מהר.
ם
לשלם לי מחיר היין ואל תאהי . (13) אם תאחר לבא לא תמצא מאומה לאכל -.
8 32"
זוכנוי"ם של שמות ופעלים בינונים, והדומה להם בנטיתו, הוא הגוף הנסתר בעבר
של בנין הכבד. כלם שוי הנטיות.
- )1 : חותני הדורשני והמבקשני בקשני .י
• *)מדברת ל-4 ס שי : - י: מי
ישי, היתוך.ד הדורשך.ד והמבקשך.ד בקשרד.
3:ת חותנו, ה הדורשו, ה והמבקשו, ה בקשו .ה.
42 י)נ לא פר ש על ס (ס סי ס'•
: חותננו הדורשנו והמבקשנו בקשנו. .
י: חותנכם,ן הדורשכם,ן והמבקשכם, ן בקשכם, ן.
(נוכחות "י : "ש יעי : יצי - : - " a : "י • ישי ה : ".
:|חותנם, ן הדורשם, ן והמבקשם , ן בקשם, ן.
(נסתרות ! ! * ב sר : - : 7 ת" • : ש עד ו
"1) מיין שוויגערפאטער, דער מיך פארדערט אונד זוכט האט מיך געזוכט .
המאמרים האלה כל אחד בן ארבעה פרקים, וכל אחד שוה לרעהו בנטיתו, הנה הם
- יוצאים חוצץ כלם כשורות אנשי הצבא, רגליהם רגל ישרה , ורעיון אחד נוהג בם ,
וכרבות הפרקים במאמר כן יחקקו בזכרון הנער . כי הרעיון אשר בכל מאמר הוא כרוח
חיים בם, והחי נושא את עצמו, ומה יועיל מורה בשננו לתלמידו הנער נטית מלה
בודדת אשר כל רוח חיים ורעיון אין בה. כמו פקד, פקדתי, פקדת וכו'. הנער יצפצף
ss .ויהגה בגרונו ואין בינה
מאמרים לנסות את הנער להעבירם בכל הכנוים כנ"ל.
דודי זוכרני ומרחמני. חותני עוזרני ותומכני.
דודי המהללני גדלני. חותני המכבדגי למדני .
833
"1) שמות או פעלים שסופם ה, נופלת ה בכל הכנויים ובסמן הרבים.
מורה, מורים, מורי, מורך, מורהו, מורנו, מורכם, מורם.
מאמרים שווי הנטיות עליה.
המורה מצוה דער לעהרער בעפיהלט.
מורי מצוני. מורה מצוה. ן מורם מצום. "אי-אי
מורף.ך מצוך:ך. מורנו מצונו.
מורהו מצוהו . מורכם ן מצוכם ן. פודה ערלאוט.
כן נוטה מורה רואה : מורי רואני מרף ראף, מורנו פורנו.,
מורכם רואכם מורם פודם.
"2) שמות ופעלים שסופסה נהלף בם ה לאותת כאמור (38).
דודה
- 25 -
דודה רואה . דודתי רואתי, דודתדרואתך,ך וכו'.
"3) אם ההוא של השורש ולא לסמן בה מין נקבה אוה גם כן נופלת, יפשל.
בעבר. מורה ראה, פדהצוה.
מדיראני, פדני, צוני, מורה ראה פדה צוף .ה. מורה באהי
פדהוצנהו, מורה לאה פדה צוה. מורנו ראנו, פלנו . צננו.
8 34.
חתן הבש. דודה דרשה. שונאים רדפו .
עד שוי שר שר יצר 2 צר 6 gד
חתני דרשני. דודתי דרשתני. שונאי רדפוני.
התנף דרשף. דודתף דרשתף. שונאיך רדפוף.
התנך דרשך. דודתך דרשתך. שונאיך רדפוך.
חתנו דרשו. דודתו דרשתו . שונאיו רדפוהו.
חתנה דרשה. דודתה דרשתה. שונאיה רדפוה.
חתננו דרשנו. דודתנו דרשתנו. שונאינו רדפונו.
התנכם דרשכם,ן. דודתכםדרשתכם,ן. שונאיכם רדפוכם,ן.
חתנם דרשם, ן. דודתם דרשתם, ן. שונאיהם רדפום,ן.
י את שלשת המאמרים שווי הנטיות ישנן המורה לתלמידיו עד אשר יכונובעל שפתם
אז ילך הלאה .
עתיד. נסתר, ה , נסתרים ות .
בנסתר יבאי לפני השרש. בנסתרים י לפניו , ו מאהריו. בנסתרת יבא ת
לפניו . ובנסתרות ת לפניו נה מאחריו. למשל :
נער ישמור מחר . נערים ישמרו מחר .
נערה תשמור מחר . נערות תשמורנה מחר.
בבנין הכבד (.27 28.8 30.8 8) י גם ת שלפני השרש באים
בשוא. י ת • ש
גד יכבד , יברך . ' רחל תכבד, תברך.
8 85.
שמות ופעלי עתיד עם הכנויים.
יזכר יפדה ילמד יציה
רודי יזכרגי ויפדני. ילמדני ויצוני.
דודי יזכרף ויפדף. ילמדף ויציה:ך(לנקבה).
דודו יזכרהו ויפדהו. ילמדהו ויצוהו.
אמא אי ** - האדת
- 26 -
דודה יזכרנה ויפדנה. ילמדנה ויצונה.
דודנו יזכרנו ויפדנו. ילמדנו ויצונו.
דודכם יזכרכם ויפדכם. ילמדכםויצוכם, ן.
דודם יזכרם ויפדם. ילמדם ויצום, ן.
") כל הנ"ל הוא עתיד פשוט ואם לפניו נ(ולפני א'). הנקרא ו' המהפך אז יהפל
לעבר. וכן אם לפני עבר פשוטיבא נאז יהפך לעתיד. זה הכלל: אחרי עבר פשוט
יבא עתיד הנהפך לעבר על ידיו (2) ואהרי עתיד פשוט יבא עבר הנהפך לעתיד על ידי
נ (או ו לפני g) המהפד מעבר לעתיד. הנם כלם מבארים פח, והמורה ישננם לנער
עתיד נהפך לעבר. . עבר נהפך לעתיד
דודי זכרני וידרשני. דודי יזכרני ודרשני.
סין אנקעל האט מיך עראיננערט סיין אנקעל ווירד מיך עריננערן אונד.
אונד בעזוכט . בעזוכען .
דודף זכרף וידרשף ד. דודף יזכרך ודרשף ך.
דודו זכרו וידרשהו. דודו יזכרהו ודרשו.
דודה זכרה וידרשנה. דודה יזכרנה ודרשה.
דודנו זכרנו וידרשנו. דודנו יזכרנו ודרשנו.
דודכם זכרכם וידרשכם, ן דודכם יזכרכם ודרשכם,ן.
דודם זכרם וידרשם,ן. דודם יזכרם ודרשם,ן.
8 86.
המצטרף הוא מקור ולפניו ב. למשל בשבת זיטצענד. בלכתו געהענד, תחת : .
בעת שבת, בעת לכת, בצאת, בעת צאת: ויש לו דין שם, כי הוא בא עם הכנוי"ם,
ולכן אקרא לו המצטרף יען כי הוא מצטרף לכל הזמנים, לבינוני, לעבר ולעתיד. למשל:
בלכתי אני רואה אין דעם איך געהע, זעהע איך -
בלכתי ראיתי אלט איך גינג. זאה אד .
בלכתי אראה ווען איך ווערדע געהען, ווערדע איך זעהען.
"1) אחרי המצטרף יביאו גם ב מיניו המהפך , מעתיד לעבר ומעבר לעתיד
בשבתי בעירי דרשני דודי.ן כמוני ויא איד.
בשבתי בעירי ידרשני דודי.ן כמוך וואדוא.
בשבתי בעירי ודרשני דודי.ן כמוהו ויא שר.
בשבתי בעירי וידרשני דודי.ן כמוה ויא יא.
ללכתי
- 27 -
(!) בלכתי אני אוהב לדבר עם רעי ההולך עמי. (3) בשבתי במקום היה לחצוני
שתאי מאד ויפרקני דודי מידם. (3) בצאתך מביתך ובשובך לא ראיתי אותך. (*) בראות
דניאל כי יוסף אינו בא אליו שלח את עבדו לקרא לו . (3) במצאנו את אבינו נמצא
גם את אחינו . (3) בעשותך חסד עשהנא גם לי חסד,כי קרובך הלא אני. (7) בבנותכם
לכם בית גדול אל תהרסו את ביתכם הקטן, כי אם תנו אותו לדודכם וישב בו :
(3) בקראי לך אל נא תמנע מבא אלי כי אכבדה (3) בחשבנו כי אתה בעיר הלכנו
להרשך בביתך , ולא מצאנו אותך. (18) בשאתי את המשא הזה יעזור לי אהי לשאתו.
(11) בזכרך את אביך ואחיך אל נא תשכח את דודך ואל תעזוב גם את קרוביך.
(12) ברציתי לענות אותך אינני זוכר עוד את כל הדברים אשר שאלת. (13) בעשותי
כמוך, גם אחי עושה כמוני. (14) בדעתי את יוסף ואת רחל, אני אומר לך כי אין
כמוהו וכמוה בעיר. 9) בכתבי לך המכתב לא ידעתי כי אינך בביתך.
8 87.
פעול , דרוש איין בעווכטער.
שכוח אין פערגעססענער. עזוב אין פערלאססענער .
עזובי דער פאן מיר פערלאססענע.
עזובי עוזבני. עזובף עוזבף . עזובו עוזבו:
מכבדי מכבדגי. מכבדף מכבדף . מפאלף מפארה וכו'.
(יעבירם הנער כל מאמר מראש לסוף).
(!) בראותי כי תמוכי איננו תומכני אינני עושה גם לך חסד. (*) בלכתך בני
השמר והזהר מלכת עם נבל ועם כל איש רע כמוהו . (3) בראותך כי להוצך איננו
לוחצך מנע גם אתה מלחצו, (4) הלא אהוביך הם אוהביך, שנואיך הם שונאיך ורדופיך
הם רודפיך, (3) דע רעי כי זכוריך יזכרוך ושכוחיך ישכחוך. (*) מהלליך יהללוך
ומקלליך יקללוך. (ו) בהפרדי ממך יפרדו ממך כל אוהביך ומכבדיך. (*) בהשבעי לך
כי לא לקחתי כל כסף מידך , נשבעת אתה כי לקהתי, ועתה הכלם , כי הכסף כאשר
נתתי לך נמצא בביתך. (3) בהכבדך יכבדו כל רעיך ובהבלמך יכלמו גם הם. (19) בהסתרי
יסתר דברי ובהגלותי יגלה. (11) בהאמר דברי יאמר גם דברך, ובהודע דברנו לא טוב
לנו הותר פה. (12) בהוכחי עתה כי איש טוב אתה יוכחו כל יודעיף כמוני. (18) בהולדי
נולד בן לדודי, והוא עתה קרובי ורעי. (14) בהיתרך פה יותרו פה כל ההולכים עמך,
(15) בהעשות לך החסד הזה, ורצית להעשות לך חסד אהר, ואני אינני יודע היעשה
לך חסד פעמים אם לא. (18) מהר להסתר פה, פן יבא שונאך, ומצאך. (17) אל תאחר
לדרשני היום, כי רוצה אני לגלות לך דבר גדול,
S 38.
סמיכות וסמנן קו נטוי כזה -
אבי-גד גד'ס פאטעה - y אחי-דן וכו'.
"1) דבר . דבר-יוסף x הא' נהפך ל x, ו x ב' ל x .
על 75 Q ה-4 תל 3 פ» מתהלף.
ו - 28 -
"2) ה מתחלף באות ת. דודה דודת-גד.
לבב הערץ. חצר האף. שכן נאכבאר . •
"8 דין : כדין צ אם הוא בא באות הראשונה במלה יהפך לצ, ואם הוא בא
באות השני הוא נהפך לפתח צ. מ
לבב-איש, חצר-דן, שכן גד.
*4) וכנקודת השם בסמיכות, כן הוא לפני כנוי כם למשל. אביכם. אחיכם.
דודתכם. לבבכם. הצרכם. שכנכם . .
"5( ברבים הסמיכות כן : מן ים סמן הרבים נופל ם ונשאר י למשל :
בדי-רחל, רחל'ס קריגע. סלי-דן דם קארבע.
"6) סמיכות הפועל על הפעול.
אוהבי-טוב דיא דאס גוטע ליבען.
שונאי-רע דיא דאס באוע האססען.
מוכרי-סוסים. בוני-בתים. עושי-סלים.
"7) סמיכות הפעיל על הפועל. לחוצי נבל (געדריקט פאן נבל). רדופי-שונא
(פערפאלגט פאם פייגדע). עזובת-אישה (פערלאססען פאן איהרעם מאנגע) •
:# .השנות הסמיכות הנ"ל
(!) דבר-גד, דודת-גד, פרת רחל. (2) לבב דודי כלבבכם. הצר-דן כהצרכם,
שכן-דודי בשבנכם. (3) איה כדררחל * הנה סלי-דן, הפה סוסי-דן ? פה חמורי-גד.
(!) המוכרי-סוסים אתם ? בוני-בתים אנחנו, אוהבי-טוב ושונאי-רע אהובים לה. (3) הרחל
אהובת-אישה, אם שנואת-אישה היא? (R8 הנה נערים עזובי-אב ואם, והנה אנשים
- להוצי-שונא , רהם אותם .
8 39. *
צווי וכנוי"ו .
זכרגי געדענקע מיך. זכרוני געדענקט מיך.
זכרהו געדענקע איהן. זכרוהו הגעדענקט איהן, זיא.
זכרנו געדענקע אונז . זכרונו געדענקט אונז.
זכרם, ן געדענקע זיא. זכרום געדענקט זיא.
(!) זכרני אחי ודרשני, וראיתי כי עוד לא שכהת את אחיף. (2) ביתף לא טוב עוד
לשבת בו, הרסהו ובנה לך בית אחר. (3) עזרנו נא ה' העוזר לנו תמיד, ואל תעזבנו.
(4) האנשים באים הלום עצרם היום ומהר בביתך ואל נא תלחצם , ואמרו לך את כל
אשר אתה רוצה לדעת. (*) עזרוני רעי ונעזרתי, תמכוני ונתמכתי. (*) הלהם הזה לכס
הוא
- 29 -
הוא אכלוהו, ואכלנו אנחנו מן הלחם אשר בסלנו . (ז) שכחוני ושכחו את ההסד אשר
; עשיתי לכם, ושכחתי גם אני אתכם. (3) המים האלה רעים, שפכום, ונתתי לכם
; מים טובים מאלה.
S 40
תי ת נו תם גם הם באים עם הכנויים למשל:
שמתי איך האבע געזעצט, געלעגט , געמאכט.
תי ת נו תם
שמתיך, ך שמתני שמנוף ך שמתוני.
-O שמתיו שמתו שמנוהו שמתוהו
שמתיה שמתה שמנוה שמתוה.
שמתיכם,ן שמתנו שמנוכם,ן שמתונו.
שמתים, ן שמתם, ן שמנום, ן שמתום,ן.
לו ראיתי האטטע איך געזעהען.
כי עתה ידעתי זא ווירדע איך וויססען.
לולי פרקתיך האטטע איך דיך ניכט ערלאזט.
כי עתה אבדת זא ווארעסט דוא פערלארען.
כאשר וויא. כן א . .
(!) לו מצאתיך ראיתיף רעי כי עתה זכרתיף. (*) לו זכרתני רעי כי עתה דרשתני
בביתי ותמצאני. (3) לולי שכחתני רעי כי עתה עזרתני אחרי כתבי לך כי עני אגי .
(4) לולי עצרתני פה, כי עתה מצאני קרובי העשיר בעירי ויתמכני . (*) לולי עזבתני
אבי, כי עתה הייתי עשיר כאחי. (3) לולי פרקנוכם מיד לוחציכם , כי עתה עוד
לחצוכם. (7) כאשר אהבתונו כן אהבנוכם, וכאשר עזבתונו, כן עזבנוכם. (3) השלדק
הזה אבינו עשהו, אני שמרתיו ואתם אחי שברתוהו . (*) משה קרא אל ה' והוא ענהו.
(10) איה היין אשר היה בכד? השפכתו, אם שתיתו ? (11) אני לא שפכתיו ולא שתיתיו,
כי אם האורח שתהו. (12) אני רציתי ללכת אליך, ואבי מנעני מלכת. (18)לו שאלתוני
כי עתה עניתיכם דבר . (14) בהפרדי מכם נשבעתם לי לבלתי עזבני, ועתה עזבתוני
ולא זכרתוני . (15) בהשבעי השבתי לערך, ואתה הלא רואה כי אינני יכול לעזרך.
(18) אינני רוצה למכור פרתי. ולו גם מכרתיה. כי עתה לא קניתה, כי אין לך כסף
מחירה. (17) הדברים האלה נאמרו, אתם לא שמעתום ואנחנו שמענום. (18) מי ספר את
הדברים לאנשים אחרים? אנחנו לא ספרנום, ואתם ספרתום. (19) אני בשרתיך טוב ואתה
לאברכתני. (20) האיש ההוא מכבד מהלל ומפאר בעירו, לו ידעתוהו כמונו, כי עתה:
לא תעבתוהו ולא הרפתוהו, כי אם כבדתוהו כאשר כבדנוהו אנחנו, (21) לו מהרנו ..
כי עתה באנו היום הביתה, לזלי אחרת לבא הלום, כי עתה מצאת שלהן ערוך.
עתיד
- 30 -
8 41. :
עתיד עם אותיות איתן לפנ השרשויוניה אחריו
אני אופר ואדבר . אנחנו נזכר ונדבר.
אתה תזכר את דבר. אתם תזכרו ת דברו. -
את תזכריות דברי. אתן תזכרנה ות דברנה.
הוא י זכר וי דבר . הם י זכרו וי דברו.
היא ת זכר ותדבר . הן ת זכרנה ותדברנה .
"1) לפני פעל , זכר, נקודות איתנ בהריק והוא לאות שהוא מבנין קל. (ובעבר
האות הראשון של השרש בא עם x זכר) וכמוהו הולכים הפעלים אשר נדברנו בם
ברש, שכח, לחץ . פרק, שאל, שבר, שפך, מנע, בדף סמך , שמע, שלח י#פבי
בכל אלה בעתיד איתג ואחריהם אות א' של השרש: יזכור אדרוש, נשאל.
"י) לפני הח"ע בעתיד אתינ למשל . אהרוס נחשוב תעזור נעזוב יעצור
בת עשה בענה ס
"י) וכן בבנין נפעל הנלוה אל הקל נקודות איתנ בחריקואית א' של השרש הבא
אחריהם: אדרש ניכר תעוכם נלחץ א פרק ישאל ת שבר נשפף ימנע אתכף
נשמע גלי גגתב . א
"4) ולפני אההע"ר . אתג. נאמד נאכל נחשב ת הרם א עזב תצול ג:ר
- . העשה יענה תרדף :ראה ירצה
"י) בד' פעלים הלך ישב. יצא, נדע בבנין קל., בעתיד לפניהם אתג - אלף
rת שב-נגא-תנדע .
**) אם אות א' של השורטי , הוא נחלף בעתיד נפעל באותו : ידע .
איתנ-אנדע. ילד, יולד. תוכח, יוסר, יותר .
"ז) אם אות א' של פעל הוא נ אז בעתיד נופל אות נ למשל נתן געבען , נשא
מראען, נפלפאללען, בעתיד אתג-אaן-ת שא-נפול. וכן לקה נעממען אותנ=קח.
S 42.
על בנין כבד נחשבים הפעלים אשר בעבר אות א' שלהם: למשל. בשר, דבר,
הלל, כבד , למד, ספר , ניה, קלל, קבל, שלם, רחם , ובעתיד אית"נ בשוא
לבשר יגדל תדברי הלל יכבד תלמד א ספר וכו'. ובבנין פעל הנלוה לו . בעבר
בשרת; כבד , למד וכו'. ובעתיד אית"נ ג"כ בשוא אבשר יכבד תרהם וכו' .
' 19) אם אות ב' של השרש אהר מאותיות אער : "אז בעבר אות א' : תחת x ,
למשל פאר תעב, הרף , ברף. ובעבר פעל אות א' : תחת X חוף ברכתי, ובעתיד
אית"נ בשוא אפאר יתעב תברו. ל
ועתה נציג מאמרים לנסות את הנער שיעבירים בכל הגופים עם ו המהפך מעבר
לעתיד ומעתיד לעבר .
זכרתי
- 81 - שא*
זכרתי ואזכר .ן אזכר ונזכרתי. | והנער מעבירם בפרי היה
נכרת ותזכר. תזכרונזכרת . | בכל הגופים למען התרגל
זכרת ותזכרי. ן תזכרי ונזכרת. | בם, כי מן החניך בזה תצא

זכר ויזכר. יזכרונזכר . . לו תורה לבנות מאמרים
זכרה ותוכר. | תשבר ונזכרה. כפשפם •
' חנוך לנער פעלים עם ו המהפך ועם שמות .
dזכרתי ואדבר דברי :
2) אזכר ודרשתי את דודי.
3) בלכתי ראיתי את עבדי ואמצא את סוסי.
4) בצאתי מביתי קראתי לאחותי ואלך עמה.
5) האלך וקראתי לאמי ?
5) האשב ואכלתי לחמי ?
7) שברתי כדיואשפך את ייני.
אל נא ימנע הנער להעביר את המאמרים הנ"ל בכל הגופים למען ילך לבטח הלאה.
8 43.
ינטש פערלאסםען: נפל פאללען. "נסע רייזען.
נטע פפלאנצען. עץ בוים .

דרך וועג. מהר ל. איילען. גור וואחנען.
רוץ לויפען. שוב צוריקקעחרען. קום אויפשטעהען.
יען כי ווייל. לכן, על כן האיס.
"1) שוב בעבר. שבתי ת ת. שב,ה, שבנו, תם, ן שבו
ובעתיד - איתנ א גור י.רוץ ת קום גשוב.
"2 הפעלים הנ"ל שאות א' של השרש שלהם נ הוא נופל בעתיי .
(7.4i. S)
(1) אבי יטע עץ טוב בגן. (*) גד יסע מזה ויטש את ביתו. (*) אל תמהר לווץ
פן תפול ברוצך . (*) אבי שב היום מצדכו. (3) יען כי אתה לא נרת במקום הזה לכן למ
אנור בו גם אני. (*) מהר נקים ויצאנו מה. (7) השכר והזהרלבלהי השבע מן תגלם.
3) הלא צויתיך להסתר פה ולבלתי הגלותך עד שבי הלום, ואתה לא שמעת ותודש
במקום הזה ותוסר. (*) אל תמהר לקום עד שיכי הלאם, (*) שבר את קרוביך, עצ2
יתמ:
. - 32 "פש
תמכם ואל תטשם. (1) יען כי נטשתנו לכן נטשנוך, (12) אם נבל נודע לך לאיש רע.
אל תגור בחצרו ואל תסע עמו בדרך. (13) אנחנו קמנו היום, רצנו העירה גם שבנו לפני
קומכם. (14) אם תעזוב את קרוביך תעזב , אם תעזור תעור, אם תרדוף תרדף.
(18) אם תהלל את רעיך תהלל גם אתה, אם תכבדם תכבד. (15) אם תרחם עני תרהם .
. - ואם תתעב אותו תתעב . )17( אם תהרף אנשים תחלף ואם תברכם תב:ך
*8
. * S 44.
יש פעלים אשר שרש אחד להם ושונים הם בהוראתם לפלגות בניניהם . .
קל כבד
ענה אנטווארטען . עגה פייניגען.
בער בדעננען. בער וועגריימען .
פנה זיך ווענדען. פנה וועגריימען.
מנה צאהלען. מגה בעשטיממען.
ספר צאהלען. ספר ערצאהלען.
חשב דענקען. חשב רעכנען.
פנים געזיכט. י אש פייער.
(!) אני שאלתיך ואתה לא ענית אותי דבר. (2) יען כי ענית את זבולון, לכן יענה
קרובו אותך. (3) בית דניאל בער באש, והוא בער ממנו כל אשר היה בו . נ4) בהיותי
בדמשק פניתי אל קרובי ויתמכני. (5) הבית הזה נכון לפול לכן פנו את כל אשר היה
בו. (3) הלא מנית את הסוסים אשר מנה לי דודי, האינך יכול למנות אותם ? .
; (ד) אני ספרתי ולא יכלתי לספור אותם. (3) ספרתי לך את כל אשר ראיתי ואשר שמעתי
; למען תדע (9) אני שאלתי את הנער שש פעמים תשעה כמה הם , והנער השב גם
" השב ואחרי חשבו לא ידע לענות. (10) אמרו לרעי כי אם לא יענה דבר יענה אותי. (11) אם
תבער אש בבית השכן, תבערו כל מביתנו . (12) אם יפנה קרובי אל ביתי תפנו לו
מקום. (13) אם תמנה את כל המורים אשר בעיר תמנה את המורה הזה לבניך .
(14) היספור איש את כל האנשים אשר בעיר הגדולה הזאת, אם יספר את כל אשר
הם עושים? . (15) אם תחשוב את כל הדברים האלה בלבבך, ואם תחשב דרכיך. אז
תראה, כי אין טוב לך בדרך הזה. (15) אני הייתי בעירך ואת פניך לא ראיתי.
S 45.
חבל פפאנד נעהמען. חבל פערדערבען. בגד קלייד .
חלה קראנק זיין. חלה פלעהען. כבד שווער .
בשל ריפען. בשל קאכען. תפוה אפפעל.
בצר ווינצען . בצר בעפעסטיגען. הומה מויער .
ענבים
- 33 --
ענבים ויינטרויבען. רפא היילען=מצא .
(!) אתה חבלת בגדי ואתה הבלתו ועתה שלם לי. (2) לא הובל בגדים אני ולא
מחבל ולא לי לשלם לך. (3) כאשר הליתי חליתי את פני ה' וירפאני, ואם חולה אתה
חלה את פני ה' כמוני ורפאך. (4) התפוהים בשלו ואנחנו בשלנום, ואם יבשלו תפוחיכם
תבשלו אותם גם אתם. מי אנחנו בצרנו אתמול ענבים, ואתם בצרתם חומת העיר .
(5) אל תחבול בגד עני ואל תחבלהו. (ז) התפוהים אשר לי בשלו. עבדי בשלם, ואני
אכלתים. (*) חומת העיר הזאת נפלה ויושביה בצרוה . (3) הענבים האלה בשלו
והנערים בצרום. (19) המשא הזה כבד ואני אינני יכול שאתו לבדי. (11) אם אינך
יכול שאתו לבדך , צוה את עבדך ונשא אותו . (13) חולה אני, לכן אניימהלה פניך
לזכרני ולדרשני.
S 46.
תפר נאהען. עודף איבערשיססיג. פשט אויסציהען.
קרע צעררייסען. לבש אנציהען . צר ענג.
ארוך לאנג . רחב ברייט. סרוח שלעפפענד.
שמלה קלייד . קצר קורץ. חדש נייא.
ארץ ערדע . בלה פערמאדערן. מדה מאאס .
(!) אני תפרתי לי שמלה חדשה, לבשתיה פעם אחת, פשטתיה, והנה היא קרועה:
ומיקרעה ? 3) גם בגדך אשר לבשת עתהיקרע, כי צר הוא יעשה לך בגד רחב ולא
יקרע. (3) אני לובש בגדים קצרים ואתה לובש בגדים ארוכים, והם סרוחים על הארץ;
ומן העודף הסרוח על הארץ הלא יכול אתה לעשות לך עוד בגד. (4) ראה נא העני
הזה אשר שמלתו בלתה עליו, רהמהו ותן לו לחם לאכל ובגד ללבש וברכך תמיד.
() אני נותן לך בגדלתפרו ואתה אל תהבלהו, כי לא אשלם לך עד עשותף אותו כאשר
אני רוצה. (3) מה אתה רוצה ? הבגר צרוקצר אם רהב-ארודי (7) אינני רוצה בגד קצר
וצר ולא ארוך ורחב מאד, כי אם עשה לי כבגד אשר עלי. (*) אני אדע לעשות לך
בגר כמדת הבגד אשר עליך. (*) ביתך לא גדול ולא קטן, לא רחב ולא צר, ואני בונה
לי בית כמדתו . (16) למי התפוח אשר נפל על הארץ?. (11) לי הוא ואינני רוצה לאכלו
כי לא בשל. (12) היש לך יין עודף ? יש לי יין עודף ואני נותנו לך ומהר כאשר יהיח
- .לך עודף תתן לי
S 47.
מספר זוגי ברבים: ים תחת ים והוא מורה על כל דבר שיש בו זוג.
יד האנד ידים. רגל פוס . רגלים )4 עין אויגע עינים.
אזן אהר אזנים. יום טאגיומים. שנה יצהר שנתים.
פעם מאל פעמים. שפה ליפפע שפתים.
(אמין פדגוג) גימל ש. .3 מלאכה
- 34 -
מלאכה ארבייט: מלאכת-גד. מלאכתי. אשה. אשת-גד. אשתי.
י-סי אדם מעגש 4
(!) ה' נתן לאדם עינים לראות, אזנים לשמע, ידים לעשות כל מלאכה, ורגלים
ללכת אל כל אשר הוא רוצה. (2) הלא גם הסוס רואה, שומע , עושה מלאכה בשדה
והולך, ולאדם נתן ה' עוד לב לדעת טוב ורע ושפתים לדבר, והמום איננו יודע ואיננו
מדבר מאומה. (*) אני עשיתי מלאכתי יום אחד אתה עשית יומים, ומלאכתף איננה
עשייה. (*) אתה ישבת בדמשק שנה אחת, ואני ישבתי שם שנתים ויודע אני בה
אנשים רבים . (5) זאת האשriרחל אשת מי היא ? (*) הלא יודע אתה את יעקב, ורחל
אשתו היא . (*) אני עושה מלאבתי בשדה, ואשתי עושה מלאכתה בבית, כיתופרת
היא בגדים , ומבשלת, ואני בא מן השדה ומוצא את השל: ערוך. (*) הלא שאלתיך
פעמים, מאין אתה, ואתה לא עניתני פעם אחת, הלא נתן לך ה' אזנים לשמוע ושפתים
לדבר, לכן דבר : מי אתה, מאין אתה בא, ומח מלאכתך י. (*) אדם אני, ואני בא
מאדום, מתימן, מחמת מעילם ומרמון פרץ. ומה מלאכותי ? לאכול ולשתות.
8 48.
פה יבואו פעלים , אלה קשורים עם ב ואלה עם ל :
ב) אחז פאססען - בהר וואהלאן. גער פערווייזען.
דבק אנהאנגליך . בגד אונטרייא ווערדען. בטח פערטרויען.
משל העררשען. נגע בעריהרען. קנא בעניידען.
ל) ארב לוירען. שמע געהארכען. חפה ווארטען.
נאמן טריא. מאמין גלויבען. אמונה טריע.
(1) אני בטחתי באמונתך, על כן בחרתי בך להיותף לי רע נאמן. דבקהייתי בך.
השבתי, כי כן תהיה לי , ואתה בגדת בי, הלא תכלםי (*) כן אתה חושב כי
מאמין אתה לדברי נבל . ותשכח כי שונא הוא אותי. בטח בי רעי בי דבקאני בך
ונאמן לך בכל דרכי. (3) רעי רצה להפרד ממני ואני אחזתי בו ולא עזבתיו. (4) העני
שואל ממך לחם, ואתה גוער בו, ותשכח כי רעב הוא . המושל אתה בי, כי אתה
ה:ה אותי לעשות מלאכתה, גם נוער אתה בי כאיש הגוער בעבדו י. (*) אתה אומר
כי אני שברתי כוסך ואני לא נגעתי בו . (7) אתה מקנא בי בחשבך אותי לעשיר, ולו
ידעת מי כסף אין לי כו עתה לא תקנא בי. (3) שמע לי ואל תלך לבדך בדרך ההוא,
כי שונאך אורב לך, הבה לי והלכתי עמך. (6 אתה לא שמעת לי לבלתי לכת לבדד
בדרך, ושונאך ארב לך נרדפך, ולולי פרקתיך מידו , כי עתה עוד לחצף, לכן מן
היום הזה השמר וההר ממנו. (19) אני מאמין לך כי איש נאמן אתה, יען כי יודע
אני אמונתך. (11) לודבק: בי כאשר אני דבק בך, כי עתה בטחתי בך. (12) לולא
בגדת בי בי עתה בחרתיד להיות על ביתי ועל שדי. (13) לו הייתי אדון לעבד הזה ;
גי

- – 85 - . "
ו :* * "יילמד בבית אחד . 9) העבר היה נאמן יתבק • .
? איך אגער בו ? .
8 49. ל
. . . ' :פעלים עם על למשל -
. רכב רייטען . . שחק לאכץ. קצף צירגע.
המליך ערבארמון. נפש ונעלע. הום שאנען-(שוב).
שכב ליגען. ; מטה בעט . חטא ל זינדיגען.
הנפשי איך עלבפש - יקר טיער. נחשב געאכמעט.
, l
(י) אני לפקתי עליך ואתה קצפת עלי. (*) האיש הזה עני, ואתה לא
ועליו . (*) השונא הרס את העיר ולא חמל עליה. (*) חוסנא על הבית הזה ואל תה:
אותו. (* איך אתם עליך ואתה לא חפת עליי 9) המטה הזאת שבורה ואתה מכב
ו עליה. (*) מה עשיתי ומה הטאתי לך כי קצפת עלי מאד" . (*) אני קצפתי עליך
1 על עזבך את אחיך ואחותך ועל לה את הרעים החדשים אשר בחרת לך. (*) מי
! האיש השוחק על חולה השוכב על מיטתו * (**) הנפש אדם כנפש הסוס והחמור ,
! הלא הים: פשיעה יחסים והחמור אינם יודעים את נפשם.
(14) האיש ההוא אוהב נפשו, ונפש אחרים לא נקבה בעיניו. (*) אבי נחשב מנו .
בכל העיר ואני אוהב אותו כנפשי. (*) לא כמוך אני, כי אבי יקר בעיני מנפשי (14) אש
}בחרת לך את הסוס הזה לרכב עליו, אתה שונא נפשך, כי רכבך עליו תיל מעליו
וני) היש איש יקר כטוביה אשר לא מנע חסד מכל דורשיו ומנפשו מנעמים. :) אני.
אוהב את אחי כנפשי, הלא הוא עוזרני ותומכני תמיד .
8 50. - -
אשר-בו בה, בהם, אין וועלכעם, ער, ען. ווארין,
אשר-לו, לה, להם, צו וועלכעם, עד, ען. ואצא.
lאשד-ממנו יהי מהם אייס וועלכעם, ער, ען, ווארויס, וואפאן.
אשר-עליו, יה יהם אייר וועלכעם, ער, ע, ואית.
I " ליז"רובין כי בי, לי, ממנו, עליו, יבא מאמר שלם למשל:
י תחת האמר: תאמר העבריה:
#) המקום אשר ל: :: • על המקום אשר אני יושב בו, פוב הוא,
W) העיר אשר בה, אתה רוצה לגור 7 | 2) העיר אשר אתה רוצה לנתיבה
"ח . טובה היא . טובה היא .
#( המקומית, אשר בהם ישבנו, רבים הם ! 3) המקומות, אשר ישבנו בהם, רבים הם
י: . נתאיש
ש
- 36 -
4) האיש אשר אני דומה לו , אחי הוא
5) האשה אשר שמעתי לה , אמי היא.
6) האנשים אשר ספדתי להם, אחיהם
7) המקום אשר יצאתי ממנו, רע הוא
8) העיר אשר יצאתי ממנה, רעה היא
9) הסוס אשר רכבתי עליו,, לרעי הוא
10) האשה אשר חמלתי עליה, אחותי
4) האיש, אשר לו אני דומה, אחי הוא
5) האשה, אשר לה שמעתי, אמי היא
6) האנשים, אשר להם ספרתי, אחי הם
7) המקום אשר ממנו יצאתי , רע הוא
8) העיר, אשר ממנה יצאתי, רעה הוא
9) הסוט, אשר עליו רכבתי, לרעי הוא
10) האשה, אשר עליה חמלתי, אחותי
11) הנערים , : * עליהם שחקתי | 11) הנערים אשר שחקתי עליהם,
--- קטנים הם. קטנים הם . י
.51 8 ". "י
מעט וועניג . הרבה פיל. יותר מעתר.
עוד מעט אים קורצען. כלה ענדיגען .
שוקד על פלייססיג. עצל פויל . שמח פראה.
בעוד שנתים ביננען צווייא יאהרען. חדל אויפהארען.
9) אני אוכל מעט ושותה מים הרבה מאד, כי צמא אני תמיד. (2) החולה אתה י
חולה אני מאד , והנער הקטן אוכל יותר ממני. (3) בטח בה', כי הוא ישלח ידברו
ירפאה. (*) רופאים רבים רפאוני ולא עזרוני, ואני לא חדלתי מעשות מלאכתי , כי
רוצח אנילבלות אותה. (*) התכלה מלאכתך בשנה הזאת ? (3) עוד מעט אכלה אותה
ברצות ה', כי שוקד אני עליה. () כל יודעיד יאמרו כי לא עצל אתה. (3) בעשותי
מלאכתי שמם אני ושוכחכי חולה אני. (*) זה (שאן) שבע שנים אשר אני שוקד על
מלאכתי זאת, ואם יעזרני ה' וכליתיה בעוד שנתים. (10) הלא המלאכה קטנה ואתה
שוקד עליה ומדוע אינך מכלה אותה ?. (11) אם קטנה היא בעיניך, גדולה היא מאר
בעיני, כי אחרי כלותי אותה אני מוצאה כי לא נכונה היא כאשר היה עם לבבי ואני
קשנה אותה לטוב, והמלאכה תמיד חדשה עמי. (13) אני ספרתי כספי, שניתי, מניתי
.אותו שלש פעמים ולא מצאתי בו יותר
8 52
הפעיל.
כי הזכר עריננערען - הכלם בעשאמען.
הסתר פערבערגען. הרחב אויסברייטען. . השלך ווערפען . .
הבדל אינטערשיידען. הדרך לייטען. בין צווישען.
"י) עבר, הזכרתי, ת,ת, הזכיר ,ה, הזכרנו, תם, ן, הזכירו
"2( בינוני מסתיר מסתרת, מסתר, געבארנען - י
א'"יקרא
הנדל פערגראססערען.
עתידי
- 37 -
"י) עתיד א, י, ת, נ, בדיל.
(!) רעי הגדיל את ביתו, והרחיב אותו מאד. (*) בהכלמי לא הבלמתי את רעי.
(3) אתה לא זכרת את אשר דברו שפתיך, ואני הזכרתיך את דבריך . (4) בהסתרי במקום
ההוא הסתרתיך ולא עזבתיך אל רודפיך . (*) איך לא חסת על בגדך החדש אשר
אתמול לבשתו ותפשטה ותשליכהו ? (*) אני לא השלכתיו, כי אם הסתרתיו: (1) הלא
נתן לך ה' עינים לראות ולב לדעת להבדיל בין טוב לרע . (3) אתה הדרכת את בנך
בדרך אמונה, על כן אהוב הוא לכל איש. (3) כאשר אני אוהב את אחי, כן אני אוהב
את דודי ואינני מבדיל בין זה לזה. (19) אותך בני אבדיל מאחיך לשבת עמי יהרו , כי
יקר אתה בעיני מאד .
8 53.
שם 2:ב . הוא שני שמות המרכבים על ידי סמיכות ואינם מורים רק על
עצם אחד, למשל :
בית תפלה איין בעטהויז . ספר תורה לעהרעבוך.
כף כסף זילבערנע לעפפעל. שנינו וויר ביידע .
כלנו וויר אללע. עבודה ארביט.
•1)ה היריעה וכן הכנוי"ם נופלים על השם השני , למשל : בית התפלה בית
תפלתי. ספר התורה , ספר תורתנו. וברבים יבא סמן הרבים בשם הראשון :
הפלה. ספרי תורה (לא בתי הפלות, ספרי תורות, כאשר ישתמשו בם רבים
בשבוש לשון).
(1) איה ספר תורתכם? ספר תורתנו הוא בבית תפלתנו. (2) מי לקח את כף כספי י
הנה כף כספך. (3) מי בנה את בית תפלתך ? אבי בנה את בית תפלתי. (4) השניכם
בוטחים בי? שנינו בוטחים בך, כי נאמן אתה לנו יותר מדודנו. (5) גד ודן שניהם נסעו
היום מזה. (3) אני יודע, כי כלכם בוגדים בי, לכן חדלו לראות פני. (7) ואנחנו יודעים,
כי כלנו נאמנים לך . (8) כל האנשים, אשר מלאכתם ועבודתם בשדה, כלט שוקדים על
עבודתם. (*) האתם כלבם באים מדמשק יכלנו באים משם. (19) אם רעבים אתם -
עבדו עבודה והיה לכם לחם .
8 54•
שק זאק. עור הויט, לערער. צמר וואללע.
האכל ערנאהרען, הארך פערלאנגערן. החלף פערוועכסעלן.
העמד שטעללען. העשר בעריכערן. הגד זאגען.
הפר ערקעננען, הצל רעטטען. האמן גלויבשו
הפעיל
- 38 -ר
"dה של בנין הפעיל לפני אהח"ע באה תחת ה. בעבר.
(!) איה שק עורך ? אני החלפתיו בשק צמר. (*) אני לא האמנתי כי האכיל נבל
את כל האורחים מלחמו. (3) לא האכילם נבל, כי האורחים קנו ממנו לחם. (*) מי
העמיד את פרתו במקום הזחי רחל העמידה פה את פרתה. (*) הלא חנניה היה עני ומי
העשירו פעם אחת ? (*) דודו הכירו וירחמהו ויתמכהו, ולפני הפרדו ממנו העשירו פעם
אחת. (7)מי הגיד לך כי רעי הצילני מיד רודפי ? הלא אתה הגדת ליותשכח. (3) מדוע -
הארכת בגדך הלא העודף בו סרום על הארץ ועוד מעט יקרעי ; (3) בעוד שלשהימים
אגיד לך את הדבר אשר כסיתי ממך עד היום. (10) שים לחמך בשק עורף ותן לי את
סלי לשאת בו את לחמי. (13) אם יגיד לך מנשה כי דודו הכירו ויעשירהו, אל תאמין
לו. (12) הצילני נא ה' מיד לוחצי ורודפי והסתירני מהם. (13) רעב הייתי ותאכל, הלא
תאמין גם לי כי רעב אני. (14) אם נפשך רעבה הגידה נא לי. והלכת עמי לביתי
ואכלת מאשר בשלו לי . יצר
8 56.
בבנין הפעיל אם אות א' של השרשי הוא מתחלף באות ו , למשל : .
ישב-הושיב, יצא-מוציא, ידע-הודיע, יקר-הוקיר וכו' .
הושב זעטצען. הוצא הערויספיהרצן,
הודיע וויססען לאססען. הוקר טהייער מאכען.
הוכח איבערצייגען . הוליד צייגען.
הועל העלפען. * הותר איבערלאססען.
יגע מידע ווערדען. "( הוגיע ערמידען.
יוסף הוסף פארטפאהרען . ישע הילף. הושיע העלפען.
(1) אני מודיע אותך כי אבי הוציאני מן המקום אשר ישבתי בו , ועוד מעט
חשיבני במקומך וישבנו שנינו כשבת אחים ירדו ; (3) דודי אוהב אותי ואני מוקירו ,
בייקר הוא מאד. (3) פעמים רבות הוכחתי כי נבל הוא איש רע, ואתה לא נוכחת כי
עוד הוקרת אותו , עתה תוכח. (*) אברהם הוליד את יצחק, ויצחק הוליד את יעקב.
9) אתמול יגעתי גם הוגעתי את נערי ועד הותרתי להם עבודה. (*) אם תותיר מן הלחם
אשר אתה אוכל ונתת את הנותר לאשת העני. וי) הלא מורט צונו לבלתי עשות כדבר
הזה ואתה יספת לעשותו. (*) אל תוסיף עוד ללכת עם אחירע אחרי הוכחה כי הע
הוא. (3) דע לך כי אם תוסיף עוד לעשות כדבר הזה לא אוסיף להושיעך. •: ה' ישלחי
לנו ישענו והצילנו מיד הלוחץ אותנו. ro) אני דברתי אליך פעמים רבות למנוע רגליך
שדרד אחירע, ודברי לא הועילו לה . (3) גם כספך לא יועיל לך להצילה מידי.
הפעיל
- 89 -
s bo
הפעיל בפעלים שאות ב' של השרש שלהם ו למשל: שא
בא קאממען. הבא ברינגען . קום, הקם אויפשטעללה.
שוב , השב צוריקקעהרען. סור וויוכען. הסר אבשאEפע.
חי לעבענדיג. מת שאר. המת טאדטען.
הכן בערייטען. הבן פערשטעהען.
עבר בפעלים הנ"ל, השיבותי ת, תם, השיב,,ה, ו .
בינוני - משיבה, ים, ות, עתיד איתנ-שיב .
(!) בבאי לראות פניך הביאותי לך לחם ויין, וכן יביא לך אחי. (2) כאשר
הקימותי אז את ביתך , כן תקים אתה את ביתי הדרום; (3) אם תשיב לי את פרתי
והשיבותי לך את סוסך. (4) סור בני מן הדרך הזה ואל תלך בו . (*) אם תסיר את
בני מביתך והסירותי את בנך מביתי. (5) אל תסירו את המים הרעים האלה לפני
הביאי לכם מים טובים. (ז) אהיך המית את סוסי, כי שם עליו משא כבד אשר לא
יכול לשאת אותו ויפול סוסי בדרך. (8) מי יסיר את הסוס המת מן הדרך? הסוס
החי יסיר אותו. (*) מי מכין לך לחם לאכל ובגד ללבוש? הלא אני הכינותים לך
תמיד, וגם מחר אכין לך שמלה חדשה, ואתה אינך מבין את כל הטוב אשר עשיתי לך.
ואם לא הבינות עד היום עוד תבין, כאשר אשלח אותך מביתי. (19) אינני מבין מה
עשיתי ומה חטאתי לך, כי תסיר אותי מביתדי. (11) בזאת הטאת כי לא הבינות את
חסדי אשר אני עושה עמך .
S 57.
לון איבערנאכטען. מלון הערבערגע . חוש איילען.
מעשה טהאט . החש בעשלייניגען. צרה נאטה.
נום פליהען. הנס פליכטען. העד ב, יארנען.
הצק ל בעדראנגען. צוקה בעדראנגנים. חיים לעבען.
מות טאד. קרוב גאהע . רחוק פצח.
(!) חיש פה סקום %ן י 9) יש פה כלן והוא לא רחוק מביתי, ובו תליו
עם אורחים אחרים. (*) אם קרוב המלון ואם רחוק אני אלין בו . (*) מהר רעי
וההישה מעשיך, כי הדרך רחוקח לבא היום אל ביתנו, ואני אינני רוצה ללון במלון
בדרך . (5) הלא יש כסף הרבח עמך, העידותי בך אל תלין במלון ההוא. (*) את
תראה את גבלנוס מפניו, ראה העידותי בד. (*) אני לא הציקותי לך, כי אם
שונאיך אשר לא נשמרת מהם, חם הציקו לי. ני) בעת צרה וצוקה קרוב ישע, וגם
אנחנו בעת צרתנו נחכה לה', כי קרוב ישעו לנו, והוא יסיר ממנו את המת היה.
ונתן
- 40 -
ונתן לנו חיים. (*) ה' נתן לפנינו דרך החיים ודרך המית, ובחרנו בחיים. (19) ראו
נא שתי פרותינו הולכות וקרובות אל השדה אשר לנבל, והוא ישלח את עבדיו לקחתן
לו, לכן החישו והניסו את פרותינו העירה.
8 58.
היה טהיר. אריה לאווע. זאב וואלף .
דב בער. יער וואלד. טרף צעררייסען.
קשת באגען. חץ פפייל. ירה שיסען.
ארץ לאנד . חם ווארם. קר קאלט.
(!) אני נס מפני נבל כאשר ינוס איש מפני חיה רעה . (2) העידותי בך
אל תעבור לבדך דרך היער הגדול הזה, כי חיות רעות בו. (3) היש ביער הזה אריה?.
(4) האריה לא נמצא בארצות הקרות, כי אם בארצות החמות, וביערות אשר
בארצנו הקרה נמצאים זאבים ודבים הטורפים. (5) מי טרף את סוסך ? זאב טרפו .
(6) אני ירא לעבור לבדי ביער ההוא, ומדי עברי בו עם נערי אנחנו נושאים קשת
וחצים בידינו ; זה שנתים אשר עברתי בו עם נערי וחצים וקשת ערוכים בידינו
והנה סוסינו יראים מאד ורוצים לנוס, ואני הבינותי כי היה רעה ראו עיניהם. ואמר
אל הנער: הנה צרה קרובה, מהר והחישה מעשיך ותן לי הקשת והחצים והיו
נכונים בידי, ואחרי עשות נערי כאשר צויתיו , והנה זאב נורא יוצא מבין העצים ,
ואני יריתי בו חץ, והזאב נפל מת לארץ. (ו) היכול אתה לירות ? יכול אני לירות
גם יריתי פעמים רבות . (8) הניסו את פרותיכם ואת סוסיכם העירה כי זאבים אורבים
להם בשדה .
8 59 עי אש» שא"
חבר געזעלל. יתום וואייזע. שבע ואטט.
כבוד עהרע. זקן גרייז. מהלה קראנקהייט .
האנח זייפצען. דאג זארגען. נחם טראסטען,
בכה וויינען. עצבון קוממער. שמחה פריידע.
(!) חברי יתום אין לו אב, על כן הוא בוכה, כי אין חומל עליו ואין מנחם
אותו . (*) אין השבע מאמין לרעב , והנער אשר רק שמחה בלבבו איננו מאמין
לזקן אשר מחלה ועצבון לוחצים את נפשו . (3) תנו כבוד לזקן אשר עיניו ראו רבות
בימי חייו. (4) הדואג אתה ליום מחר ? חכה לה אשר לא עזבה והוא יעורך .
(י) אם צרה וצוקה באו עליך םבה לה', קרא אליו כי קרוב ישעו. (3) הסר עצבון
מלבבך , אל תדאג ליום מחר , כי ה' ישלח לך ישעו, ותחת עצבון תבא שמחה
בלבבך . (7) אתמול בכיתי על צרת נפשי , והיום נתן ה' שמחה בלבבי. (3) הלא
נער
- 41 -
נער אתה ולא לך האנח. (3) מה שמחתך היום י היום אני שבע ולמחר לא אדאגי
על כן אסיר כל עצבון מלבבי ונפשי שמחה . (19) מה טוב אתה אדוני, כי המלת
על היתומים העזובים נתנחמם ו
8 60.
ראשית אנפאנג. אחרית ענדע. חכם קלוג.
חכמה ווייזהייט . כסיל טהאר. אולת טהארהייט .
יעץ ראטהען. עצה ראטה . חשך פינסטער •
אור ליכט . יתרון פארצוג. קנה האפפען.
(!) החכם מספר דבריו בחכמה מראשיתם עד אחריתם, והכסיל מדבר אנלף .
אין ראשית ואין אחרית בכל דבריו. (2) החכם יועץ עצה טובה , ורבים שואלים
אותו ומחכים לעצתו, והוא בדבריו נותן שמהה בלבבם , והכסיל איננו מבין עצת
הכמים, ויש יתרון לחכם על הכסיל כיתרון האור מן החשך. (8) קנה קויתי לה'
ויושיעני מכל צרותי ויתן שמחה בלבבי, וגם אתה רעי אם מחלה באה על נפשך -
קוה לה ובטח בו, כי הוא ישלח דברו וירפאף. (*) נחמתני רעי בדבריך - אני
אקוה לה ובו אבטח, כי קרוב ישעו לכל הבוטחים בו, ותחת עצבון יתן ה' שמחה
בלבבי. (5) ה' יקימך מן המטה אשר אתה שוכב עליה, ונפשך תברכה , רק לסר
עצבון מלבבך. (3) שב אחי בעיר הזאת עם בני יחד, והיית קרוב להם. (י) ראה
אהו יעצתיך עצה טובה. גם נכון אני לעורך תמיד. (*) מה טוב אתה אחי - ומת
נדולים חסדיך אשר אתה עושה עמי תמיד !
S 61.
השחת פערדערבען. הזהר ווארנען. נזהר געווארנט.
לכד פאנגען י אשרי הייל. אוי וועהע.
פה קראפט . אמלל אונגליקליך. מצליח גליקליך.
הון פערמאגען. אמץ שטארקען • בקרב אין .
(1) אני הזהרתיך מאחירע, ואתה לא נזהרת ממנו, על כן נלכדת. (3) אשרי
הנער הבוהר בחבר טוב . ואוי לנער הדבק בחבר רע המשחית נפשו. (3) אם
הציקות לאנשים, לחצתם ותרדפם אוי לך ואוי לנפשך יואם הושעת נפשות נאנחת
נתנחם אמללים מעצבונם, אשריך וטוב לך ו ני) אם נתן לך ה' כח גדים, שקוד
על עבודתך ועל מלאכתך, ואל תעזב מעשיך על ידי אחרים, והיית איש מצליח
בכל מעשה אשר תעשה. (5) לא יועיל לעשיר הונו ביום המות. (*) אם הולך אתה
בקרב צרה הלה את פני ה' נקנה לישעו . () אל תאמר העבודה הזאת כבדה ממני,
לגליגנל
- 42 -
ואינני יכול לכלותה, אמץ לבבך ועשה בסחף וכלית עבודתך. (*) יש אנשים אשר
ראשית דרכם עצבון ואחריתם שמחה. (*) אם עצבון בקרב איש , עצבונו נראה על
פניו, ואם שמהה בלבבו היא נגלה על פניו. (י) יקרה חכמה מכל הון , כי היא
המלמדת אותנו דעת ויתרון להכם גם על העשיר .
"&T
S 62.
חשף ענטציהען. שבט רוטה . יסר ציכטיגען -
מוסר צובט. תפש ערגרייפמן. גנב דיב .
משך צ"הען. שר הערד. שפט ריכטען.
חרפה שאנדע. משפחה פאמיליע. שלא געפאנגנים.
-- ר) טוב מוסר לנער, אשרי הנער אשר לא חש אביו שבטו ממנו, כי חושך
שבטו שונא בנו, ואוי לנער אשר אביו לא יסר אותו כאשר יום איש את בנו -
(י: שמעו ואספר לכם את אשר ראו עיני : פשחור היה בן אהוב לנתניה אביו .
פשחור בחד בהברים רעים ואביו הזהודו מהם ופשחור לא נזהר , ונתניה ראה, כי
דבריו לא יועילו לבנו, ולא יסרו בשבט בראשית דרכו הרע. פשרדר נתפש כגנב .
והאורבים לו משכוהו אל שר העיר אשר הושיבו בכלא, ואחרי שבתו שם עם
גנבים שנתים, שפטוהו השופטים, אותו יסרו בשבטים, ונתניה נשא הרפתו .
ולמן היום ההוא היה פשחור מוסר לכל הנערים, אשר שמעו אהריתו ויקחו מוסר.
(5) אשרי האיש אשר היה למשפחתו לכבוד, ואוי לאיש אשר הוא חרפת משפחתו י
(3) אני אבהר דרכי עם חברים טובים, בם אכבד . (3) עשה בני כאשר דברת
וישמח לבי גם אני .
8 68. *
משרת דיענשר. בעל הערר, בעיטצער.
נדיב פריגיביג. כלי קארג • שאלה פארדערונג . .
בקשה ביטטע. משל ביישפיל. ישן אלט.
שם נאמען. ראשון שרשמעד. שני צווייטער.
() בעיר זפרון יש שני עשידים, שם האהד הגן ושם חשני נתבי. (*) הגן הוא
איש נדיב אשר לא ימנע מקרובים שאלהם ומעניים בקשתם, לזה הוא נותן בגד
ישן, לזה כסף ולאלה להם. (8) וגחבי הוא איש בלי אשר לא יכול תת, האומר
לאביו ולאמו : לא ראיתים, את אחיו איננו מכיר את קרוביו לא ידע. ויושבי
זפרון קוראים ל זאב דוב. (4) ולחנן הנדיב בן ושמו טוביה ולבבו כלבב אביו, כי
אוהב הוא נערים יתומים ובני עניים ליצו להם לחם ושמלה, וגם משרתי בית הנן
טוביט
- 43 -
טובים מאד, הלא כן יאמר : כבעל הבית כן משרתיו עושי דברו. (5) הלא תגידו
בנים, הלא תבדילו בין בית הנן לבית נחבי . (s) עינינו לא ראו את שניהם , רק
אזנינו שמעו אותך מורנו מספר את דברי שניהם, הלא יתרון לחנן על נחבי כיתרון
האור מן החשך. (ז) אוי לנהבי הרע, כי אותו יקללו רבים, ואשרי חנן כי אותו יברכו
רבים, גם ה' יברך את ביתו וגדול יהיה שמו, ונהבי יהיה למשל, כי על כל איש
בלי יאמרו : הנה האיש הזה כנחבי .
S 64.
לשוא פערגעבענם. פתאם פלאצלך . הפך פערקעהרען.
תשוקה לוסט. זכרון אנדענקען. שכר לאהן .
פה מונד. : דכא גירערשלאגען. רוח געמיטה.
תקוה האפפנונג. עגג פערגנינען. חדר ציממער.
שלום פרדען. נפה פערוכען. נחמד אגמוטריג.
(1) לשוא אנסה לספר לכם את דברי שני הבתים, אשר ראשיתם ראיתי בספר
זכרון אשר כתב שמואל המורה, ותשוקתי גדולה לדעת אחריתם. (2) בם ראיתי כי
יש תקוה לאחרית דכאי רוח, כי ה' הופך פתאם עצבון לשמהה, וצרה וצוקה לשלום
וענג , גם שמחת איש מצליח לא תעמד . (3) כי על פי ה' יהיה כל דבר לשבט או
להסד, והאדם לא יבין דדכו. (4) על כן אולת היא לאדם לדאג ליום מהר או לבטח
בטוב אשר יראה היום. (6) גם זאת לכם לדעת בנים אהובים, כי ראשית רשע אולת
ואחריתו הרפה, וכל כסיל נלכד באולתו . (5) ואהרית הכמים כבוד להם, לבניהם
אחריהם ולכל משפחתם. (ז) לכן, ענו הנערים, לכן ספר נא לנו אה דברי שני הבתים
האלה, למען נשמע ונקח מוסר. (8) לפני דעתכם את דברי חנן ונחבי אגיד לכם,
דרכי כל אחד :
S 65.
אביון דירפטיגער. האר בעלייכטען: רשע באזעוויכט .
סגר פערשליססען . פתה אפפנען . דלת טהיר.
צדיק גערעכט. מקור קיועללע. נוה וואהגונג.
פה מוגד . הוכיח בעווייזען. כלב הונד .
* (!) לנחבי יקרא רשע כאשר יוכיח עליו שמואל חרפתו בספר הזכרון אשר לו,
כי כלבים רעים שומרים חצרו לבלתי תת כל אביון לבא אליו . (2) את דלת ביתו
הוא סוגר ואין איש מקרוביו פותח אותה, על כן כל יודעיו מקללים נוהו. (3) ולחנן
יאמר
- 44 -
יאמר: פי צדיק מקור חיים, כי היים הוא למוצאיו , ינחם דכאי רוח מעצבונם
ומצרתם יוציאם. (4) בביתו ירחם אביון , ואל קרוביו יאיר פניו. (3) רעבים באים אל
בית חנן ויוצאים ממנו שבעים, על כן קרובים ורחוקים, אביונים ויתומים מברכים
ניהו. (*) וה' ברך אותו, כי טוביה בנו הנער הוא בן חכם ולבבו טוב מאד, כי
מאביו הוא רואה וכן הוא עושה. ועוד מעט אודיע לכם דרך חנניה חברו, הלא דבריו
כתובים בספר הזכרון. ומשני הנערים האלה תלמדו דעת.
S 66.
חיל פארטשריטט. למודים לעהרען.
שעשועים ערנאצליכקייט . מעל אונטרייע.
גרש הערויסטרייבען. תהלה לאב .
שנאה האסס. קנאה נייד . משלח יד געשאפט.
מראה אנזעהען. הליכות וואנדעל, אויפפיהרונג .
(1) וחנן עושה חיל בכל מעשהו, כי ברכו ה' בכל משלח ידו. (2) ויבחר
בחנניה נער יתום וחכם מאד להיות חבר לטוביה בנו, ונהיו שעשועים לכל רואיהם ,
כי שניהם נחמדים למראה ושוקדים על למודיהם, ותשוקתם היתה גדולה לכל דבר
טוב ומועיל. (3) לא עזבו יום אחד בלי קנות דעת חדשה, ויהיו לשם ולתהלה בפי
כל יורעיהם. (4) ויושבי זפרון יהללו מאד הליכות חנן, כי איש יקר הוא מאד, איש
אשר אין בלבבו קנאה ושנאה. (5) גחבי שונא לו , והוא איננו שונא לנהבי ,
ושמחתו גדולה בראותו את נחבי מצליח במשלח ידו. 9) נחבי מגרש כל אביון
מחצרו, ותגן חונן אביונים. (ז) נחבי שונא כל איש וכל איש מתעב אותו , וחנן
אוהב כל איש ואיננו שונא רק את האיש אשר נמצא בו מעל. (3) לחנן נאוה תהלה,
ונחבי הוא חרפה לשכניו. (9) גם לנחבי בן ושמו בלע, ולפני הגידי לכם דרכו
תבינו, כי לבבו כלב נהבי אביו, הוא אשר דברתי לכם : הבנים רואים מאביה
וכן הם עושים. (19) המעט ממגו , כי הוא איננו עושה טוב , שונא הוא גם את
חבריו העושים טוב
8 67.
מופת פארבילד . אות צייכען, בוכשטאב. תמונה פארם.
שרש וואורצעל. שלישי דער דריטטע. פעל טהאט.
פעל טהון. 3 זמן צייט - עבר פערגאנגענע. י
בינוני געגענווארטיגע. עתיד קינפטיג. גזרה אבשניטט .
(!) ראו בנים, ספרתי לכם מעט מהרבה למען תדעו ראשית דעת את בית
חנן
- 45 -
תנן ; וטוביה וחנניה הנחמדים יהיו לכם תמיד לאותות ולמופתים , מהם תראו וכן
תעשו גם אתם להבין בלמודים ולשקוד עליהם, למען תעשו היל. (2) וראשית דבר
אלמדכם, כי לכל פעל אשר יפעל האדם ואשר יפעלו בו, יש שלשה זמנים : עבר " .
- בינוני, עתיד; למשל : גד כתב אתמול הוא פעל עבר, גד כותב היום הוא בינוני .
גד יכתוב מחר הוא עתיד . הלא תבינו מדוע נקרא בינוני ? כי הזמן היום" הואי
בין זמן אתמול העבר ובין זמן מחר" העתיד לבא. (3) עתה אבאר לכם מה הוא
שרש : דעו לכם כי בכל פעל נמצאים שלשה אותיות והם נקראים על שם פעל".
לאות הראשון נקרא פ, לאות השני ע , ולאות השלישי ל. למשל : כתב, האות
הראשון שהוא כנקרא פ הפעל, השני שהוא ת נקרא ע הפעל , והאות השלישי
שהוא בנקרא ל הפעל. ומן השרש הזה תלמדו על כל השרשים, למשל : אכל .
אמר, בחר , בשל , גבל, גנב , דבש , דבר , הלף, הרס , זכר , השב, מצף •
גבע , קבב, למד , לבש , לחץ , מכר, נפל , נשא , ספר, עמד , עזר - עב .
פתח, פשטו צוהו קנה קנאי רכב ירחם , שמר , שאל , תמך . (4) ועתה אחרי
הודיעי אתכם את השרש , הפעל , הזמנים : עבר , בינוני , עתיד , אבאר לכם מה
- . היא גזרה: דעו לכם כי שמונה גזרות הן
א) שלמים (פאללקאממענע) אשר כל אות מן השרש נשמע לאזן ו למשל: בחר 4
נגבו דבש, זכר ו ועוד רבים כאלה .
ב) נחי (רוהענדע) פ"א , אם פ שהוא אות הראשון בשרש הוא א , למשל :
אמר, אכל ואחז , בעתיד אחר אית"נ לא נשמע עוד אות א , למשל : יאמר, תאכל.
יאחז , נאבד , וא' של פ"פ נח .
ג) נחי פ"יו אם פ הפעל הוא י . למשל :ירא (פירכטען), יגע (ערמידען) ירש
(ערבען). בעתיד. אירא , תיגע וגירש י י גח ולא נשמע בעתיד.
ד) חסרי (פעהלענדע, פ"ג . אם פ הפעל הוא נ הוא חסר בעתיד. למשל :
נגע ונטע ינפל . נשאו בעתיד: אגעי תפל וישא , נטע .
ה) נתי ע"ו ואם ע הפעל שהוא אות שני הוא ו . הוא נח ולא נשמע. גור
לין, מותינום יסורי קום ירוץ , שוב יגרתי לנת נסתי סרת . בעבר :
ו) נחי ל"ה. אם להפעל שהוא אות שלישי הוא ה . הוא נח. פדה , חלה
נמנה, עשה שתה: עבר: פדיתי , קניתי. עשיתי שתיתי , עתיד : אעשה תפדה .
יקנה , נשתה.
ז) נחיל"א , אם ל הפעל שהוא אות שלישי א' , הוא נח: יצא , מצא, חטא,
נשא%קבאי בעבר : יצאתי מצאת הטאת נשאתי לכאת - עתיד : אמצא תקרא
וכו' .
ח) הגזרה השמינית אם ע גם ל שהם אות שני ושלישי חומים, והם נקראים כפולים
ננעדאפפעלט למשל סבב חגג וכו'. 8 **)
. 3:5
8 68 -
סבב אומקרייזשן. הגג פייערן. מדד מעססן. חג פייערטאג.
סכך בערעקקען. גלל וואלצען. חנן בעגנארינען.
אבן שטיין . אמה עללע. החל אנפאנגען.
בעבר : פבתית.ת. תם. תן וסבב ה. סבו , עתיד : אסב ייחגי תמר ינגל נה .
(!) אתמול מבתי והיום אסב את כל העיר ומצאתי את חברי היושב בה .
(*) היום תגת את חגף בבית דודף ומחר תחג בביתי ונתת ענג לנפשי. (3) המים
את בגדיי מדתי אותו ואמצא בו עודף והתמד אותו גם אתה י. (4) גם אני מדתיו
אמצא בו אמה עודפת , ואם תמר באמה גדולה לא תמצא בו עודף. (5) מדוע סכת
פניך בידיך ? סכתי פני כי נבלמתי מפניך. (3) הגלת את האבן הגדולה מן המקום
ההוא? אני אגל אותה אם תעזרני. (ז) כאשר הנת אותי ה' אז, כן תחן אותי גם עתה.
(8) חכו לי בני , כי עוד מעט אוסיף לספר לכם את הדברים אשר החלותי . (3) אתם
החלותם לעשות מלאכתכם, ומתי תכלוהי (19) לפני החלי לעשות מלאכתי ידעתי .
כי לא לי לבדי לכלותה: (11) החלו לבנות הבית וכליתי מלאכתכם ואם אינכם יכולים
לכלותה. (12) מי החל לעשות את המלאכה הכבדה הזאת ומי יכלנה י (18) האנשים
אשר החלו לעשותה הם יכלויה .
S 69.
שנן איינשארפען. שכל פערשטאבד . הורים עלטערן.
מלא ערפיללען . משאלות ווינשע . פרק קאפיטעל.
חפץ פערלאנגען. מאמר זאטץ . על דבר וועגען.
לקח לעהרע. נבון פערשטאנדיג. סובלליידעט.

משלים ערגאנצענד. מגביל בעשאטימטענד.
(!) ראובנים , שננתי לכם את הפרק הזה , בארריו לכם במאמרים , ואם
הננכם ה' בשכל טוב וזכרתום . (*) מכינים אנחנו את כל דבריך , ויודעים אנחנו
כל פעל מה גזרתו ומה שרשו , ואנחנו חפצים לשמוע על דבר בית חנן. (3) אני
ון תמיד למלא משאלותיכם , כי מרברי בית חנן יצא לכם מוסר , רק אם תבינו
: מה היא תמונה , כי על כל דבר עשוי נשאל: מי עשהו ? למשל ,
הדורש דדוש , המהלל מלל, המכלים מכלם , העוזר עוור , המלטר מלמד ,
המכבד מכבד , המזכיר פלר , בבל אלה הראשון בא בתמונת פועל והשני
בתמונת פעול , או סובל חנאפולה ? ישר לכם להבין ראשית העת מה הוא מאמר .
דעו
- 47 -
דעו לכם כי בכל מאמר יש דבר הנושא את המאמר, והדבר האמור בו . למשל :
הנן איש הגן טוב ו חנן חכם , חנן עשיר , הנן נותן להם לרעבים. הראשון
הוא נושא המאמר, והשני הוא נשוא ולתם לרעבים משלימים את הנשוא - נותן ,
מה הוא נותן ? לחם , למי ? לרעבים. והמגביל הוא המגביל המקומ או הזמן A
למשל: גד יושב פה, שם , דן הולך הלום. ופה, שם , הלום. הם מגבילים מקוב
הפעולה. – גד בא אתמול , דן ראה עתה , היום , גד יצא מהר , רן יושב תמיד .
אתמול, עתה, היום, מחר, תמיד הם מגבילים זמן הפעולה.
s ?0*
פזר פערשווענדען. חק בעשטימטעם. ממתקים קאנפיטור.
חמץ געזייערטעם. חלק טהייל. הנם אומזאנסט .
קמח מעהל. אפה באקקען. חלק טהיילען.
בשר פלייש. משמנים פעמט. מנה פארניאן.
(!) התלמידים הבינו את כל הדברים אשר שנן להם המורה , ויקה
המורה את ספר הזכרון ויקרא באזני תלמידיו, לא מן הפרק הראשון , כי את
הדברים הראשונים הלא הודיעם , כי אם קרא להם מן הפרק השלישי לאמר :
(2) אשרי הבנים אשר ראו טוב והסד בנוה הוריהם - . טוביה ועדה אחותו הקטנה'
אהבו לעשות טוב וחסד, כי הוריהם היו להם למופת . מחם ראו וכן עשו. (3) ותנן
ודבורה אשתו הבבודה בראותם כי בניהם לא יפזרו את כספם , נתנו להם כסף הקם
ויחלקוהו בניהם הטובים לבני אביונים, ליתומים ולכל נפש רעבה, והוריהם ראו וישמחו.
(4) ראו נא בנים מה עשו הוריחם , הלא הגדתי לכם כי עיר זפרון קטנה היא , אך לא
חדלו אביונים גם ממנה, אבל האביונים ההם לא ידאגו להג הפסח , כי בוטהים הם
בחסדי דנן הקונה קמה לפסח, ואנשי מעשהו אופים מצות לאביונים. (5) אחריבער
החמץ מן הבתים, והנה מנות שלוחות לאביונים , מצות אפויות בשר ויין, גם משמנים
וממתקים לימי החג, והנפשות הנעזרות אוכלים ושותים בשמחה ויברכו נוה צדיק.
8 71.
טרם נאך ניכט. מנוחה רוהע. גורל לאיש.
מגה בעשטיממען. כיס בייטעל . צפן פערבערנען.
צלחת טאשע . תלה האנגען. יתד נאגעל.
תקע העריינשלאגען. קיר וואנד. ישן שלאפענד.
13) אך עת היא עתה להגיד לכם דרכי : איך הכרתי את בית הנן , לכן שמ:8
ואסeרה: (?) הלא ידעתם כי מנהלי ה' נורל להיות מורה , אני למדתי שני נערים
תורה ודעת, והוריהם לא היו עשירים וישלמו לי שכרי ויאמר : ה' ישלם פעלו
אשר
- 48 -
אשר הגדלת לעשות עם בנינו , ועיניך הרואות , כי עת להם עתה לעבוד עבודה .
למצא לחם לנפשם לבלתי היותם עלינו למשא . (3) ומאד בכיתי בהפרדי מחנניה
הנער היתום ומאפרים אהין , את הנער חנניה מצאתי נבון מאד , והוא יתום. אין
לו אב , ואביו היה רע נאמן לי. (4) ולפני מותו אמר לי אביו: עליך שמואל רעי
אני עוזב את חנניה בני , ועשית עמו חסד. (5) ואני נשבעתי לו למלא משאלותיו ,
ובעזבי מקום שבתי , בכה חנניה מאד , כי עזוב הוא. (8) ומה יכלתי לעשות !
ומקומי עובני ? ולי אשה ושני בנים , וכספי מעט מאד , ואני אמצתי את לבבי
ואנהם את הנניהו אמרתי לו: ה' אשר עזרנו הוא יעזרנו תמיד."(7) נשאתי רגלי
ואלך עד באי אל מלון , ובעל המלון הביאני אל הדר חם ויאמר: הנה איש ישן פה
ושמו פרעוש הקרוב לנחבי העשיר היושב בעיר זפרון . (3) את כיס כספי צפנתי
בצלחת בגדי אשר תליתי על יתד התקועה בקיר , וטרם אתן מנוחה לנפשי מניתי
עוד הפעם את כספי ואשיבהו אל מקומו, ואברך את ה' ואישן .
א
8 72.
בקר דער מארגען. נפעם בעשטירצט. רחץ וואשען.
לילה נאכט . " חוץ דרויססען . אולי פילייכט.
מכסה דעקקע. חלון פענסטער . בקש זוכען. "
חפש וויהלען (זוכען). הבט בליקקען . מקרה צופאלל.
(!) קמתי לאור בקר , רחצתי ידי ופני, פניתי אל מטת האורח ואיננו , אמרתי
בלבי אולי יצא החוצה גם ישוב . (2) פניתי אל בגדי התלוי ביתד על הקיר ואיננו .
בקשתיו , חפשתי את כל ההדר ואין . (3) בעת ההיא הסיר משרת המלון את מכסה
החלון, ויהי אור בחדרי , וחושך – בלבבי ! הבטתי אל קירות חדרי , ובגדי
איננו עוד. (4) נפעמתי מאד ולבבי הבין כי מקרה רע הוא , יצאתי מחדרי י הגדתי
צרת נפשי לבעל המלון , כי בגדי החדש איננו , ובצלחתו היה צפון כיס כספי
' (5) ובעל המלון שאל את משרתו ואת שפחתו, אולי ראו הם את בגדי , והם ענו :
הלא דלת החדר היתה סגורה כל הלילה ואיש לא בא אליו , ופרעוש הקרוב לנהבי
העשיר שלם את אשר לקח במלון ובטרם בקר ואיננו , והוא אמר כי רץ הוא אל
קרובו זפרונה אשר יעזרהו לימי חג הפסח, ובעוד חמשה ימים ישוב בדרך הזה גם
יסור אל המלון הזה. (*) ובעל המלון גער במשרתו ויאמר: מה יועילו דבריך ללב דכאי
ומי לא יבין זאת כי קרוב נחבי שלח ידו בצלחת ויגנב את הבגד והכסף ?
S 73.
עמל מיהע . עשרים צוואנציג .
שקל טהאלער . חסר נפשו זיך ענטזאגען. כליון עינים אונגעדולד.
מחסור מאנגעל. משען שטיצע . עזר הלף.
פנה ווינקעל . . אלהים גאטט . מכאוב שמערץ.
עשרים
– 49 - "א
(!) עשרים שקל כסף ! קראתי בלב נשבר, הלא זה"חלקי מכל עמלי, אני
הסרתי נפשי מכל טוב בדעתי מחסור ביתי , הלא אשתי ושני בני מחכים לי בכליון
עינים, כי חג הפסח קרוב, ואשתי לא הכינה מאומה, ואין תקוה לכסף. (2) צדיק
אתה ה' על כל הבא עליי כי בלכתי בדרך דאגתי מאין יבא עזרי אחרי השבר
משען לחמי , דאגת חנם דאגתי , והנה באה עלי צרה פתאם , ואנה אני בא ?
(3) קרוב נחבי עשה זאת , ענה בעל המלון, ומי יכול לדעת את כל האנשים
המרים אל מלוני ? הלא מראהו היה כאיש צדיק, התחת אלהים אני כי אראה ואביט
אל לבבו ? (4) הביטו וראו מכאובי ! קראתי בלב נשבר, האין עוד עצה להשיב
אלי כספי ובגדי ? (5) אם פרעוש הקרוב לנחבי לן פה , ענה איש מפנה נסתרה,
אם פרעוש היה פה, אל תבקשו עוד את הבגד והכסף במקום אחר , כי גנב הוא ,
זאת היא מלאכתו וזה משלח ידו, ועתה רדפו אחריו לא בדרך ההולך זפרונה , כי
אם בדרך אשר בו ישוב לביתו. (3) ובעל המלון צוה את משרתו למהר ולרדוף אחרי
פרעוש
S 74.
הניח לאססען. תעודה צייגניסם. אחדים איינוגע.
מהיה נאהרונג. גלוי אפפענטליך. על ידי דורך.
צ*
רצים פאסט. פגע בעגעגנען . סוד געהיימנים .
נתן לאססען . ריק לעער. כמוס פערבארגען.
(1) ישבתי יומים במלון, ושר המקום דרש ממני לתת לו תעודה גלויה על כל
הויברים אשר נגנבו ממני. (2) ואני מכרתי ספרים אחדים אשר נשאתי עמי להיות
מחירם לי למחיה על הדרך, ובעצבון לב וברוח נשברה הלכתי לדרכי. (3) בהיותי
בדרך פגע בי איש אהד ממכירי ושמו ירוחם, ונשאל איש לרעהו לשלום. (4) וירוחם
הגיד לי , כי תקוה טובה עוצרת אותו במקומות האלה , והדבר הזה הוא עוד סוד
כמוס, ואחרי בא תקותו אז אדע דברו גם אני . (5) ואני הגדתי צרתי לפניו, כי
נגנב כל אשר היה לי , ומחסורי לא יתנני לשוב אל ביתי בידים ריקות. (5) וירוחם
חמל עלי ויאמר אלי: קח מידי עשרים שקל כסף, וכאשר יעזרך ה' אז תשיבם לי .
ואתה מהר והחישה'מעשיך, ושלחתם אל אשתך על ידי הרצים. (7), בדברו זאת
הניח את הכסף בידי ויאמר: לך זפרונה ושם נראה איש את רעהו, אולי אמצא לך
עצה. (8) כאח לצרה נולד לי ירוחם, ואברך את ה' אשר שלח לי עזרו וושעו על ידי
האיש הטוב הזה ואלך לדרכי זפרונה .
S 75.
גנבה דיבשטאהל. שלג שני לא . נמס צערשמעלצען.
אביב פריהלינג . שמש ואננע . זרה שיינען.
הם וארמע. רפש קאטה . כבדות שוויריגקייט.
(אמון פדנוג) דלת .4 לאלט:
- 50 - -
לאט לאנגזאם. מקץ אם ענדע.
(1) בשמחת נפש שלחתי את הכסף לאשתי על ידי הרצים כעצת ירוהם -
(3) ואת בעל המלון הודעתי במכתב כי אחג חג הפסח בעיר זפרון, ובהודע אליו
דבר על דבר הגנבה ושלח לי דברו זפרונה: ואני בטחתי באיש ההוא, כי לא ימנע
הטוב ממני ומלא ימלא משאלותי. (3) השמש זרחה על הארץ בראשית ימי האביב
ומהמה נמס השלג ורפש היה על הדרך, ובעברי ברגלי הלכתי לאט, ומקץ שלשה
ימים באתי אל עיר זפרון . (4) ישבתי בעיר הזאת יומים, כי הכיתי בכליון עינים
לראות את ירוחם הטוב אשר הגדיל חסדו עמי , והוא לא נראה אלי. (5) אך מקץ
למים ומשרת הרצים דרש איש עובר דרך לתת לו מכתב , ואני בקראי שמי ושם
משפהתי כתוב על המכתב ואקחהו ואפתחהו , והנה דברים כתובים אלי מאת בעל
המלון אשר הודיעני, כי פרעוש נתפש כגנב, נם נלכד במעשהו הרע, כי מצאוהו ,
האורבים לו עם גנבים, אשר אכלו את כספי בבשר וישתו יין יחדו, ומכספי לא נותר
שקל אחד, ורק בגדי נמצא עוד , ואת פרעוש הושיבשר המקום בכלא לחרפת משפחתו
ולהרפת נחבי בן דודו .
.76 פ
גכר בעטריבען. הרף לאסם אב. הסת אנרייצען.
כלב הונד . כפה אנשליססען . נלוה אנגעשלאססען.
משכן וואהנונג. הסבן געוואהנט . בשת שאנדע.
הראה ציינען. נבלה שאנדליכעטהאט. נבח בעללען.
(1) ואני אמרתי : אבא אל בית נחבי , אנסה דבר אליו, אראהו את המכתב
השלוח לי על דבר פרעוש בן דודו, אשר עכר נפשי בעשותו את הגבלה לחרפתו
ולבשת משפחתו . (3) חשבתי להגיד לו כי קרובו הוא עני, ומחסורו עשה זאת
למשכו עם רשעים ועם גנבים, להיות חבר נלוהלהם ולשבת עמהם יחדו בכלא, ושפטו
אותו השופטים ויסרו אותו. (3) כן הכינותי לנחבי דברי מוסר להוכיח , כי לא טוב
הוא עושה בעזבו את קרובו לבשת ולחרפה, דרשתי למשכנו ויושבי זפרון הראוני
מקומו. 9) וכבאי אל חצרו , והנה כלבים נובחים על איש אחד וקורעים שמלותיו ,
בכבדות הציל האיש נפשו מן החיות הרעות האלה. (5) גם האיש הזה היה קרוב אל
נחבי ואת פניו חלה לספח אל אנשי מעשהו, או לעזרו, ויגער בו נהבי ויגרשהו בחרפה
מביתו, ומשרתיו הרעים הסיתו בו כלבים, להזהירו מבא אל חצרו עוד, כי לא הסכין
נהבי לחמול על קרוביו ולעזרם, ותחת הנתן לקרובו העני לחם ושמלה קרעו כלביו
את שמלתו לעורו! . (3) בשמעי את הדברים האלה מפי קרובו , אשר מראהו ענה
נבעונייגט) בו כי טוב הוא, בשמעי זאת אמרתי אל לבי: הרף ואל תוכיח רשע פן תהיח
שהריתך הרפה ומכאוב
התפעל
- 51 -
.7ל 8
התפעל.
פעולה ירקונג. התאמץ יד עימפריש.
התאושש ויך ערמאננען. התגדל שטאלצירען.
התרומם יד ערהעבע . התהלל זיך לאבען.
התפאר זיך ריהמען. חזק שטארק.
התחזק זיך שטארקען. עודד ערמונטערן .
התעודד יד ערמונטערן. התעורר ויך ערועקקען.
- יG התפעל היא פעולה אשר איננה יוצאה לאחר נכי אם שבה היא אל
י?) עבר: התגדלתי - בינוני. מתגדל - עתיד איתנ - תגדל.
(1) הכיתי לירוחם מכירי בכליון עינים ואיננו . (2) וחג הפסח הולך וקרוב, ואין
בסף בכיסי לתת לאיש למען יספחני אל ביתו להיות נלה לו בימי החג. (3) והרפה
שברה לבי בגלותי מהסורי לאיש אהד אשר נודע לי בשמו , ויעודדני האיש ההוא
"ויאמר : אל תתן עצבון למשל בך לעכר בשרך ולהשחית את נפשך, התאושש נא
והתעודד, בטח בה' והתחזקת והיית לאיש . (4) אני לא אתהלל ולא אתפאר בכבוד.
היקר מאד בעיר זפרון, ואני לא אתגדל ולא אתרומם בו על חברי, גם בבית חנן
העשיר דברי נשמעים, כי כל אנשי מעשהו יודעים ומכבדים אותי, אני אגיד להם
מחסורך והם יגידוהו לאדונם, ועורך בידו הנדיבה. (3) ואני אמרתי אל האיש : מברך
אני אותך כי התעוררת לאמצני ולעודדני, אך דע לך, כי לא זה דרכי עד היום, אני
הסכנתי למצא לחמי בעמל נפשי, ובשת פני כסתני לבקש נדבות על דלתי נדיבים.
(5) aד לא בדעת תדבר עתה, ענה האיש, כי חנן מסתיר צדקתו, ובשלחו לך נדבה
ישלחנה לך במכתב וגם שמו לא יכתב עליו, כי כן עשה פעמים רבות. (ז)אם כדברך כן
הוא, עניתי, עשה כאשר דברת, כי אין חכמה, אין כבוד ואין עצה נגד געגען)
המחסור ההזק ממני.
8 78.
המון געוויהל, מענגע. בודד איינואם. שער טהאר.
- התערב זיך מישען. רחוב שטראכסע . בקבוק פלאשע
התחמץ זיך גראמען. אדמה ערדע . קרח פראסט.
ריח גערון" . . ניחח אנגענעהם . נהם בעריעטע ,
ע
ה&tמש
- 52 -
(1) השמש יצאה על הארץ ויושבי זפרון בערו את החמץ פנו את הבתים לחג
הפסח, הקרחיצא מן האדמה וחה היום ענג לנפש, וכל פה אומר: הנה האביב בא
עם חג הפסח. (2) בכל בית ריח ניחוח, ריח מצות , משמנים, ממתקים ויין יהדו,
ונפשי בוקה ורעבה, כי זה היום השני אשר לא בא אל פי מאומה. (3) ומחצר הגן
העשיר נשואים סלי מצות, בקבוקי יין , בשר ומשמנים, מנות שלוחות לאביוני אדם
אשר אין להם כסף להכן להם כל אלה. (4) החמץ עוד איננו בעיר- רק בקרבי יתחמץ
לבבי ; נחמתי מאד כי עזבתי את האיש אשר התעורר לחמול עלי ולבקש מקום
למלא נפשי הריקה בימי החג. (5) על כן סבתי ברחובות לבקש את האיש, אולי אפגע י'
בו והליתי פניו לעשות לי כאשר דבר , אך לשואיגעתי ולא מצאתיו. (3) ראיתי המון
אנשים כלם שמחים וטובי לב, ואני בודד לנפשי ובשמחתם לא התערבתי. (7) גב.
נחמתי מאד אשר שלחתי לאשתי כל עשרים שקל הכסף בלי הותיר מאומה לנפשי ,
כן חשבתי בעברי לפני שער החצר אשר לנחבי הכלי .
S 79.
אוצר שאטץ' פרי פרוכט. ערמה הויטען.
צחנה געשטאנק. עולה שטייגט אויף. אף נאזע .
רקבון פיילנים. פנק פערצארטעלן . די הינרייכענד .
צדקה אלמנוען - מעדנים קאסטליכע שפייזען. צבר אויפהייפען.
(!) ונחבי , אשר תעבוהו כל יושבי זפרון, בקנאו בחנן העשיר , פתח גם
הוא את אוצרו הטוב, אוצר פרי אדמה אשר אכלם הקרח. (3) ומשרתיו הרשעים
באדונם צברום ערמה בפנת החצר , ויעמדו בשער ויקראו נדבות לכל עובר .
ויאמרו: מי האיש אשר יחסר עוד פרי אדמה לימי החג יסור הלום, כי אדוננו
עושה צדקות ! (3) ואני סרתי לראות המראה הזה , באתי אל החצר , והנה אביוני
אדם סובבים ערמת פרי אדמה אשר צהנת רקבון עולה ממנה. (*) ואנשים ונשים
זה אל זה יביטו ויראים לקהת מזה, ואחד משרתי נחבי אומר : אם אין לכם כסף
די קנות פרי אדמה, קחו מזה הנם, ואם מפנקים אתם נפשכם ואוהבים לאכל
מעדנים, לכו שאלו על דלתי חנן , ונתן מעדנים לנפשכם . (5) ואנכי התעוררתי
על הדברים האלה , על כן אמרתי לאחד האביונים אשר שלח ידו לקחת
מפרי האדמה . אמרתי אליו : השלך את הרקבון הזה ! התשא את המחלה
הזאת אל ביתך ? הלא מות ברקבון הזה ! (8) והעניים והאביונים אשר שמעו
לדברי קראו זה אל זה לאמר : כן האיש הזה מדבר ! מות ברקבון הזה, אל
תגעו בו !
8 80.
מנחה נעשענק. נגש נאהען. אספסוף הערומשטרייכער.
עצם קיאכעו . הוי א!. הונות בעטריגען.
אלק:
- 53 -
אסף פערואממעלן. רגז ציטטערן. הדף שטאססען.
התענג ייך ערגאצען. תוכחת שטראפרערע. שחק לאכען. -
(1) ונחבי יצא מביתו ויגידו לו משרתיו, כי אני מנעתי את האביונים מקהת ממנחתו
מאומה, באמרי כי רקבון הוא ומות בו. (2) והנה הוא נגש אלי ויאמר: מי אתה בן
אספסוף כי באת אל חצרי לגנב ? אני אושיבך בכלא ובא רקבון בעצמיך ! (3) הזי
נגבי, עניתיו, המעט ממך הונות אנשים במנחת שוא, מנחת קין, בפרי רקבון, כי
עוד אומר אתה להונות את ה' ? הלא ירקב שמך כשם פרעוש קרובך הגנב היושב עתה
בכלא עם גנבים, על גנבו את בגדי וכספי, פרי עמלי. (4) והנה המון אנשים נאספים
סביב לחצר נחבי ושומעים דברי, ונחבי בגז, קצף עלי מאד, ויגש אלי להדפני, ואני
אמרתי לו: אם תסית בי את כלביך הטובים ממך כאשר עשית לקרובך , אז אצא
מחצרך. (5) והאנשים אשר התאספו מסביב לי , בשמעם תוכחתי ומוסרי התענגו
על חרפת נחבי שנוא נפשם וישחקו , ואני לא חכיתי עוד לדברי נחבי ואמהר
לצאת מרצרו .
8 81.
נטה זיך נייגען. ערב אבענד ווערדען. דרור פריח"ש.
< חפשי פרייא . רצוץ צערשמעטמערט. הלאות בעלאספגש.
פסל טהארהייט. הדאב קראנקען. קשה הארט.
לרגעים אויגענבליקליך. פחד פערבערגען.
התבונן בעמערקען . נאוה עם געציממט.
עמל מידע . ארחות חיים לעבענסארט.
(!) היום נטה לערב והחג הבא קרא דרור לכל נפש עמלה וישלח רצוצים חפשי
מעבודתם הקשה אשר עבדו למלא מחסורם, ואני הולך בלא כח. (*) האגיד מחסורי
לאשר לא ידעוניי העשוי אני להלאות אנשים י (8) והעוברים ברחוב אשר שמעו
את חרפתי אשר חרפתי את נחבי עמדו ויתבוננו בי. (4) ולא אכחד מכם בני , כי דרכי
זה היה כסל לי להתערב בדבר לא לי (5) זכרון הדברים האלה הדאיב נפשי לרגעים,
נחמתי מאד כי עשיתי זאת, כי לא נאוה הדרך הזה לאיש היודע ארחות חיים. (3) בי
התחמץ לבי בקרבי וארגז ואתעורר על נחבי להוכיח דרכו על פניו, ומה הועילה לו
תוכחתי, הישנה את לבבו והליכותיו? היבחר לו דרך טוב ? והוא איש מצליה סדרכו
כרע ולא יעזבהו, ועל איש דכא כמוני ישחק .
8 82%
התאונן ייך בעק"אנען. מחשבה געראנקען. התאזר יד ריסטען.
ק6 עז
- 54 -
עז קראפט . חבק אומארמען. זרוע ארם.
אולם אבער • הביע אויסדריקקען. תודה דאנק.
השאר איבערלאסמען . ברכה ועגען. נעימות אננעהמליכקייט.
(!) הלכתי בקרב צרה ואותה צפנתי בלבבי, כי על מי אתאונן ? האתאונן על
ירוחם אשר אמר להראות אתי בזפרון ולא בא ? (2): האשכח את החסד אשר עשה
לי? הלא אחרי הפרדו ממני השאיר אחריו ברכה בידי, עשרים שקלכסף, ואותם שלחתי
לאשתי ובני להיות להם למחיח בימי החג ואחר החג. (3) היכול אני להביעדי תודה
לאיש חסדי ? הן זה חלקי וזה גורלי אשר מנהלי ה', ואני אתאזר עז לשאת את משא.
עצבוני בלי התאונן. (*) במחשבותי אלה הלכתי, והנה איש לקראתי, ובנעימות.
דבריו שאלני : האתה זה שמואל המורה ? אני הוא, עניתי את האיש. אם אתה זה .
ענה האיש, לך נא עמי, כי הנן אדוני קורא לך לחג את כל ימי הפסח בביתו , שם
גם את ירוחם רעך תמצא, כי שמהו אדוני על ביתו ועל משלח ידו, הנה הוא מחכה
לך. (3) מהרתי ללכת עם האיש, אשר הביאני אל חצר חנן ואל חדר ירוחם. (5) וירוחם
הבקני בזרועותיו ויאמר: אני הדאבתי את נפשך רעי כי אחרתי לבא, ואתה חכית לי
בכליון עינים, ואולם דע לך כי מן היום הזה נשב כשבת אחים יחדו .
8 83.
נבון פערנינפטיג. נכבדות עהרבארעם. מחמדים אנמוטה.
היה לעבען. תענוגים וואללוסט O אלם שטום .
התגלע אויסברעכען. ריב צאנק. מחה אבווישען.
דמעה טהראנע. החלף וועכפעלן. בקר-בעוכען.
(!) וירוחם אחז בידי ויאמר : דע לך רעי כי נכבדות דברתי-בך , הגדתי תהלתי
אל חנן הנדיב, כי מורה נבון אתה , והוא נכון לקחת אותך אל ביתו להיות מורה
לטוביה בנו, נער בן שתים עשרה שנה, כלו מחמדים, ועבודתך עמו תתן:שעשועים
לנפשך, וחיית והתענגת . (2) ואני הייתי כאלם לא יפתח פיו, כי מאין אקח דברים
להשיב תודות לאיש אשר עשה חסד עמי פעמים ? (3) והנה אחד ממשרתי חנן נושא
שמלות ההדרה ויאמר: הן אלה נשלהו לאורח הזה על ידי הרצים על שם אדוני. המשרת
יצא, ואני שאלתי את ירוחם : ומי זה שלח את אלה לי ? וירוחם שחק ויאמר : הן אלה
דרכי הגו להסתיר צדקתו, ואתה החלף שמלותיך, כי עוד מעט נבקר בחדר הנן, רק
מתה דמעה מעל פניך. (*) רעי היקר ! עניתי, בוכה אני דמעות שמהה, כי הפכת לי
את עצבוני לשמחה. (5) את אשר היה לי לעשות עשיתי, ענה ירוחם, אך צר לי מאד
כי התגלע ריב בינך ובין נחבי, כאשר שמעתי, כי אמנם כלי הוא נחבי , ואולם מפזר
הוא כסף ביד פתוחה לקנות לבנו חכמה ודעת, יען כי נחבי יודע כי מחסור חכמה ודעתי
ל
- 55 -
לו לבשת ולחרפה. על כן הוא רוצה להסיר מעל בנו ההרפה הזאת, גם תלה את פני .
חנן לתת לבלע בנו מהלכים עם טוביה בנו , וחנן איננו מונע טוב מדורשיו, אך עוד
* .נשוב לדבר בדבר הזה
•84 8 | צ
כלים געשירר. הוד גלאנץ. הדר פראכט.
שכיות קאסטבארקייטען. חמדה אנמוטהיגע. . - - 8: ל:.
רצפה פפלאסטער. משוח געשטריכען - ששר פראבע.
מלא פאלל. זכוכית גלאז. אדום ראטה.
מצע טעפפיך. רקמה צייג . צמר וואללע.
. ?
(1) ואני באתי עם ירוחם אל הדר גדול המלאיהוד והדר , רצפתו משוחה בששר,
והמצע עליה רקמת צמר אדומה, ומשרתי הבית עורכים השלהן , וישימו עליו כלי
כסף וכלי זכוכית יקרים עם כל שכיות החמדה, לכבוד החג הזה הראשון לכל החגים.
(2) וחנן שמח לקראתי וישאלני לשלום, ויושיבני ויאמר: הלא ימים אחדים אתה יושב
בזפרון ולא כבדתני לבקר בביתי הפתוח לכל אורח הבא מרחוק ומקרוב, לכן ימים על
שנה תשב בביתי. (3) וישלח לקרא לבנו הנער לטוביה ויבא, והוא לבוש הוד והדר,
ויאמר לו אביו: ראה בני את האורח הבא אל ביתנו, הוא יהיה מורך ללמדך תורה חכמה
ודעת, כי חכם ונבון הוא, ואתה תשמע לכל אשר יצוך לטוב לך . (4) וטוביה דרש
שלומי באהבה וכבוד, ויאמר: אתת אדוני תהיה לי מורה חכם, ואני אהיה לך תלמיד
טוב לשקוד על כל דבריך. (5) וטוביה כלו מחמדים, וטובו ושכלו נראים על פניו.
S 85.
כמעט קוים. דמה מיינען. שלש 3 מאל ווידערהאלען.
אגוז נוסס . שחק שפילען. גש הלאה נעהע פארט •
קדוש הייליג. התנודד צוריקשוידערן.
חטאת זינדע. סלה פערצייהען.
(1) ואני וירוחם הלכנו אחרי חנן אל בית תפלתו הבנוי בחצרו. ששם העלו נרות.
(2) גם נחבי ובלע בנו הנער באו שם, ויגש בלע אל טוביה לראות את בגדיו החדשים
אשר לבש ולהראותו שמלותיו . (3) וידבר טוביה באזני בלע לאמר : ראה זה חדש
הוא , כי האורח הנכבד הזה הוא מורי החדש אשר יבחר לי אבי המהללו והמכבחו
מאד , כי חכם ונבון הוא . (4) הרף ממני : ענחז בלע, כמעט החל החג, והנה אתה
מדבר במורים, התאחר לדבר בם אהר החג ? את הדברים האלה שמעו אזני מאחרי
מאני
ואני עמדתי כלא שומע. (5) לא כן אדמה אני, ענה טוביה, כי המורה החדש ילמדני
דברים חדשים, ואת הישנים אשנה ואשלש להיותם שמורים בלבבי לבלתי היות עמלי
לשוא. (6) ולי אגוזים רבים לשחק בם, ענה בלע, ואם אתה אינך רוצה לשחק עמי,
ומצאתי לי חברים אחרים, כי חג הימים האלה לנו. (7) היודע אתה, הוסיף בלע , כי
בחצרנו נולדו ששה כלבים קטנים ו ונתתי לך אחד לגדלו . (8) גש הלאה ! ענהו
טוביה, הלא המקום הזה קדוש הוא ואתה מדבר דברים אשר יתנודד מהם כל איש
ישראל, כי לא פה המקום לדבר בם, וה' יסלח לך חטאת שפתיך. (2) ראה נא צדקת
טוביה, ענה בלע ברגז, אני שכחתי, כי מגיד מוסר אתה ומוכיח לרבים, לכן לא אוסיף
לדבר עמך,
S 86.
עדה געמיינדע. התפלל בעטען • מכה פלאגע.
בכורערשטגעבארענער. צום פאסטען .
מושב זיטץ. , ימין רעכטס. שמאל לינקם.
תפארת פראכט. מחלצות פראכטקליידער.
(!) כאשר כלתה העדה להתפלל, ואנחנו הלכנו הביתה, והנה השלחן ערוך
בהוד והדר , לפני מושב כל נפש מבית חנן נכון בקבוק יין טוב וכוס. (2) ודבורה אשת
חנן הכבודה לקחה מקומה לימין אישה, והיא לבושה מחלצות לכבוד ולתפארת .
(3) ואני לבוש שמלות חדשות הנתונות לי מבית חנן, שכחתי צרת נפשי ועצבון רוחי
ולבבי היה אך שמח. (*) רקנפשי היתה רעבה ממכת בכורות אשר היתה לי כי צמתי
כל היום כאחד הבכורים הצמים בערב הפסח. (3) ולשמחתי אמרה דבורה אל אישה :
מהר אישי היום לעשות הסדר ואל תאריך , כי נפשות בני ביתי רעבות אחרי העבודה
הקשה אשר עבדו היום. (3) וחנן שמע לדברי אשתו, ונשב איש איש על מקומו,
ואחרי כלותנו הסדר אכלנו למעדנים גם שתינו יין הרבה, ונפשי חיתה חיים נעימים
בחג הזה, כי הוציאני ה' מעצבון לשמחה ומחשך לאור.
S 87.
השכם פריה אויפשטעהען. חמים ווארמעס. לשון שפראכע.
הן אנמוטה • טעם געשמאק . העתק איבערועטצען.
יסוד גרונד. גבול גרעוצע. שגיאה פעהלער.
חליפות וועכסעל . חשבון רעבנונג •
(1) השכמנו בבקר ונשב סביב לשלחן לשתות חמים. (2) וטוביה, תלמידי
הנער הראני ראשית דברים אשר העתיק מלשונות אחרות , והנה בם שגיאות מעט
מאד
- 57 -
מאד: . (3) ויראני את חליפות המכתבים אשר בינו ובין בן דודו היושב בעיר
אחרת, ואמצא בדבריו חן, טוב טעם ודעת . (3) ויגד לי חנן כי יסוד לו בחשבון
וראשית למודים לו בגבולות ארץ . ומכל אלה ראיתי ואתבונן כי למדי את הנער
הנחמד הזה לא יהיה עמל נפש כי אם ענג ושעשועים, ובלבבי ברכתי את ה'
אשר הביאני אל הבית הזה. (3) וחנן אמר לי: אני לא אתאונן על טוביה בני"
כי כל מוריו אשר למדוהו השאירו אחריהם ברכה בנפשו, ורק זאת התבוננתי ?
כי לא טוב שבתו לבדו , וטוב מאד אם יהיה נלוה לו חבר טוב , וירוחם אמר
לי, כי מצא לו חבר טוב, נער נבון ונחמד בהליכותיו ושמו חנניה והוא יתום -
וכי הוא היה אחד מתלמידיך . המצאתו טוב לבני ? )6( אין טוב ממנו , עניתיו ,
לכן, ענה חנן, לכן קרא אליו במכתב והגדת לו כי גורלו יהיה נעים בביתי - רק
ימהר לבא הלום ואל יאהר .
S 88.
הרם פערדאממט. אף, חמה צרן . מגן שוטץ .
כפר פערואהנען. סלח פערצייהען . חרד ציטטערן.
פחד ערשרעקקען. חרץ אויסשפרעכען. משפט אורטהייל.
שבט שטראפע. נקמה ראכע. מלט רעטטען.
עזות פרעכהייט , בעד פיר
(!) ונחבי בא לפני הצהרים לבקר בבית חנן, ואחרי שתותו יין ואכלו ממתקים
שם עיניו עלי, ויאחז בידי ויקחני אל פנת הבית ויאמר : האתה זה האיש הרמי
אשר אתמול בהצרי ענית עזות ותחרפני באף וחמה, ולא חרדת ולא פחדת מאפי
ומהמתי, כי נסת מפני ותאמר בלבבך: אני מלטתי נפשי , כי חנן מגן לי .
(2) ואולם דע לך, כי חמתי בוערת כאש, וחרדת לרגעים מנקמתי האורבת לך .
כי לא אסלח לך עד אם עשיתי בך נקמה. (3) אך באהת תכפר פני , וזאת היא :
הנה שמעתי עליך לאמר : מורה נבון וחכם אתה ואשר תלמד מלמד הוא, ולי בן
נער מבין דבר, וכסף לא נחשב לי מאומה לשלם שכר טוב בעוו. (4) ואם רוצה אתה
לכפר פני, ולמדת את בני תורה , חכמות ודעת, והפכת שנאתי לאהבה ; ואם לא
תמלא משאלותי, ונחמת באחריתך . ראה נא הנה משפטך בפיך ובשפתיך להרץ
אותו לשבט או לחסד. (3) אינני יכול להשיבך עתה דבר, עניתי, כי אם אשר יאמר
לי חנן אדוני אותו אשמור לעשות. (3) בחנן בטח לבי, ענה נחבי, כי אנשים רעים
אנהנו , ולא ימנע הטוב ממני. זאת דברי ויצא.
8 89.
ידיה פריינד. נמהר איבעראיילט. ותגרות (זיך) רייצע, .
שית
- 58 -
שית טהון. חרק קנירשען. שן צאהן.
נשך בייסען. מאס פעראבשייען. השקט רוהיג יין.
זולל פייל . שית לב אויפמערקען. מתנודד אונרוהיג.
(1) וירוחם שאלני, מה דבר נחבי עמי , כי ראה אותי מתנודד מדבריו
(3) ואספר לירוחם את דברי נחבי. ויאמר ירוחם אלי: השקט ידידי ואל תשית לבך
לדבריו, כי כלב נובח איננו נושך, יחרוק שניו, ואתה אל תתרד מחמתו ואל תפחד
מנקמתו, השקט והיית אך שמח , כי מצאת חן בעיני חנן, והוא יהיה מגן לך ,
ונחבי הנמאס לא יגע בך לרעה . (3) ובשבתנו אל השלחן לאכל, ספר ירוחם
לחנן את כל הדברים אשר ביני ובין נחבי, ויאמר אלי חנן : נמהר היית ידידי בצאתך
לריב עם נחבי, כי לא טוב התגרות באיש רע, ואת שאלתו אני נכון למלא, ישלם
לך נחבי שכר טוב, וספחתי את בלע בנו אל טוביו: בני, ולא אפחד פן ישחית בלע
את בני. כי אם יהיה בלע לו למשל למאס ברע, קרא לחנניה הלום, ואם מהלל
הוא כאשר אמרת, וישב הוא עם טוביה בני כחברים טובים יחד, ואולי יהפכו
שניהם גם את לב בלע לטוב, והוציאו יקר מזולל, ודעו לכם כי שונא אני ריב
• . ואוהב שלום בכל דרכי
8 90.
הער ערוועpקען. נהל לייטען. מסכן ארם.
צר נאטה. צער קוממער. השג עררייכען.
כלכל אונטערהאלטען. אלמנה וויטווע . חנות לאדען.
מטע פפלאנצע. בער אונוויסענר . ארחה קאסט .
תור אויסזעהעי . קשור פערבונדען. "
(1) ומשרת הרצים הביא מכתב אל ירוחם, ובו מכתב אלי , ויתנהו ירוחם לי,
והנה הוא כתוב אלי מאת הנניה, שמחתי עליו ואקרא בו כדברים האלה : למורי
מלמדי ומדריכי ההכם שמואל שלום י
אתה העירות לי אוזן לשמוע בלמודים. ותלמדני תורה חכמה וארחות חיים.
המעט ממך, כי כן הכינות את לבבי בשבתך עמנו , ועוד השארת אחריך ברכה
בקרבי, תשוקה גדולה אל כל חכמה ודעת. ומה נמס לבי אהרי הפרדך ממני ,
ואני נותרתי לבדי באין מנהל לי, אחי מסכן, וחייו חיי צער , כי בעצבון ובכבדות
יביא לחם צר אל ביתו, ומכלכל הוא את אמנו האלמנה, ואין ידו משגת לנהלני
בכל מהסורי, הן אחר בעלי החנות רוצה לקחתי למשרת בחנותו, האחליף למודי
הטובים בעבודת עבד , ובאחריתי אהיה בער 7.
מטע
-:59 מרקר)
מטעידן אני . על כן לא נכלמתי להלאותך בשאלתי, לתור לי מנוחח
באי המקומית אשר תעבור שם, אולי אמצא ארתתי בית איש ימי, ומה אני
שואל * רק לחם צר , למען אוסיף קנות דעת, זכרגי מורי ופנה אל הנפש הקשורה
בנפשך, חנניה .
8 91.
על פי אויף בעפעהל. עגלה וואגען. פ שכר מיטהען.
אחרון לעצטער. שלם פאלקאמממן . חולם טריימענד.
חלום טרוים. בהקיץ וואכעבר . פג שטארר .
(1) עברו ימי החג הראשונים, ואני ערכתי מכתב אל חנניה ,. גם ירוחם וגם
טוביה בן חנן כתבו ידם לו, ועל פי חנן שכרתי עגלה ואשלחנה אל חנניה למהר
לשאת אותו זפרונה, כי טוביה חכה לו בכליון עינים. (2) ועל ימי החג האחרונים
בא חנניה אל בית חנן, והוא ודבורה אשתו קבלוהו בשמחה, ונפש טוביה דבקה
בו, ויתן לו שתי חליפות שמלות, ויראה את כל אשר אתו בכתובים ואת אוצר ספריו,
וחנניה היה כחולם חלום, פג לבו ולא האמין כי את כל אלה הוא רואה בהקיץ .
(3) וחנן אהז בידו ויאמר לו : ראה בני, בך בחרתי להיות חבר לבני וישבתם כשבת.
אחים יחדו, ותחת למדך עד היום למודיך בעצבון , תלמד מעתה בשמחה, והיו
עיניכם רואות את מוריכם ולבכם תשיתו לכל הדברים אשר ישנן לכם . (4) הנה עוד
נער אחד נלוה לכם, והוא עצל והעירותם את לבבו לבקש ענג ושעשועים בלמודים,
ואם ימשוך הוא אתכם אל תענוגים אשר לא יועילו, אל תפנו אליו ואל תשיתו
לב לדבריו, כי אם בזאת תתהללו אם תשנו את טעמו לטוב, כי רק לבעבור גסות.
אתכם ספחתיו אליכם.
8 92.
יש אשר מאנכמאל.: נדיב עדעל. נדיבות אדעל.
אכן וואהרליך. רחמניה בארמהערציג. צל שאטטען.
קורה אבדאך. מצוה געבאט. הפרד טרענגען.
אהבה ליבע. עזובה פערלאססענהייט. רגע אויגעגבליק.
אפרים אחי כאב לי ! אתה צויתני לפני הפרדי ממך להודיעך את דבר
באי אל בית הנן , ומצותך זאת אשמור, ראשית דבר אודיעך כי בשלום באתי
הלום, וחנן הנדיב ודבורה אשתו הנדיבה קבלוני באהבה, וטוביה בנם הנער
שמח לקראתי : מה נחמד הוא , ומה נחמדים מעשי ידיו וכי הראני את כל שכיות
המרתו אשר עשו ידיו, ויתן לי מאלה כלי תפארת ואותו אני שולח לאחותי , וק
נעימות
-:60 –
נגיומות אראה, רק נדיבות אשמע בבית נדיבים זה , ולרגעים אברך את ה אשר
.ביאני לשבת בצל קורתם עם מורי איש חסדי , הן הפרידני ה' מאם רחמניה ,
מאח יקר , ומאחות אהובה, אחרי קהתו את אבי ממני, ופה מצאתי הורים יקרים
ואח נחמד ונעים, יש אשר אני נאנח בזכרי את עזובת בית אבינו , אך כרגע אשיב
אל לבי, כי בשמחתי ישמח לבכם, אכן טוב ה' לבוטחים בו, כי עתה החל ה'
להראותי הסדו , וקויתי לו , כי עוד רב טוב צפן לי; החדר אשר אני וחברי ומורגני -
יושבים בו מלא ספרים. א
ושלום רב לך אחי, לאמנו ולאסתר אחותנו, לרגעים אזכרכם ואברך אתכם,
וברכתם גם אתם את הנפש הקשורה בנפשותיכם, חנניה .
s 93. "
נעצב בעקיממערט. אות צייכען.
בכל זאת אינדעססען .. תבונה פערנונפט.
לטעת צו פפלאנצען. כלכל ארדנען.
עתות צייטען. ישר רעכטשאפפען.
שפע איבערפלוסס. ילדות קינדהייט . אמץ מוטה •
הנניה אחי הנהמד ! בדבריך הנעימים נתת שמחה בלבנו, בם ראינו אותות
אהבתך אלינו , כי נפשך קשורה בנפשותינו, עד כי בשפע כל טוב עוד נפשך
תדרשנו ולרגעים תזכרנו, הנך אומר כי יש אשר נעצב אתה לנו , ואולם אהי שית
לבך לתבונה ועצבון לא ימשל בך ! אכן טוב וחסד עשה מורך היקר עמך בהפרידו
אותך ממנו, לטעת אותך בנוה ישרים ונדיבים, למצא לך הורים חדשים ואה נחמד
ועיניך רואות את מורך אשר הגדיל לעשות עמך ; כי מי נטע בלבבך מטעי הרעת ?
הלא הוא, וזה פרים, כי תביע רוחך אלי במכתב כתוב בטוב טעם ודעת. ומי למדך
לכלכל דבריך בתבונה ? הלא הוא מורך היקר, והוקרת אותו, והוקרת עתוהיך ואל
יאבד יום אחד ממך בלי השאר אחריו ברכה בנפשך, והיית למופת לחברך ו, חמד
והיית אהוב להוריו. אחי הנחמד ! בדאגה ובעצבון עברו ימי ילדותך, ובכל זאת לא
"עזבת למודיך, ותתאזר עז לשאת את עמל החיים, עתה התאזר עוז לשאת את שפע
הברכות אשר נתן לך ה', וזכרת כי דרכיך הטובים הביאוך אל בית נדיבים והוספת
אמץ לאחז בדרכיך אלה, והיתה זאת תודתך למורך היקר, ולהוריך החדשים, ונחמת
את אמנו ואחותנו , ושמחת את נפש אחיך אוהבך המברכך, אפרים.
S 94. א
הולך רכיל פערליימדער. התר אויפלאזען. אסור געבונדען.
אות נפש זעעלעגלוסט. קדש הייליג.
ס יא " אפרים
- 61 -י.
אפרים אחי היקר! מכתבך הנעים מצא חן בעיני חנן הנדיב, אשר בקר
בהיר למודי עם טוביה בנו , וימצאנו קוראים את מכתבך , ויקחהו בידו ויקראהו
ויאמר לי: דברי אפרים אחיך כלם מחמדים, ואני משיב לו תודה על הלקח הטוב
אשר הוא נותן לכם, ואתה חנניה בני זאת עשה : כתב לאחיך את כל הרברים
אשר אתה רואה ושומע בביתי. – ואיך אעשה הדבר הזה ? שאלתי את חנן,
הלא בזאת אהיה כהולך רכיל מגלה סוד ? . אל תירא בני, ענה חנן, הלא יודע אני
כי כל אשר תראה ואשר תשמע בביתי אך טוב הוא, ואני מתירידך לכתב לאחיך
את כל זאת. אחי היקר ! ומי האיש אשר יוכל להתהלל כחנן כי כל הנראה והנשמע
בביתו אך טוב הוא ? הן ידי לא עוד אסורות ובכל אות נפשי אכתב לך תהלות חנן
הנדיב ואשתו הנדיבה, ונכבדות אדבר בטוביה חברי הנחמד אשר נפשי בו רבקה ,
וברברי בם אברך תמיד את מורי, אשר הביאני הלום להתענג על כל הטוב הזה !
רבים הם הדברים האלה, כי חדשים גם ישנים, אחי, צפנתי לך, אני אכתב כל הליכות
בית חנן, וגם אתה אחי אל תמנע הטוב ממני ונתת לי תמיד לקח טוב במכתביך, ודע
לך כי כל דבריך יהיו קדש לאחיך אוהבך ומכבדך, חנניה.
8 95.
קצות טהייל . חפץ ואונש. הצליח געלינגען .
נחש שלאנגע. הסת, פתה בערערען.
חסה זיך שיטצען. חברה געזעללשאפט.
אשרי הייל. עבר איבערטרעשטען.
קללה פלוך . נגע פלאגע. דוה שמערץ.
חנניה אחי יקירי ! אשריך ואשרי חלקך כי חוסה אתה בצל חנן הנדיב ונלו
אל טוביה בנו, אשר קצות דרכיו הטובים התבוננתי במכתבך ובמכתב מורך היקר
אכן לו נאוה תהלה . אך באשר אור שם צל ולא יחדל רע מטוב : האור והטו
הלא אתה וטוביה חברך, והרע והצל הלא הוא בלע הנלוה עליכם , כי חברתו הי
כחברת הנחש אל אדם הראשון, אשר הסיתו ויפתהו לעבור את מצות ה' למען הגר
הוא וחוה אשתו מגן עדן , כי כן הושיבך ה' בנוה ענג ושעשועים לנפשך , ובחברר
יתערב נחש מסית ומפתה , למען נסותך ולמען הנרשך מביתתענוגיך. לכן השנ
לך אחי והזהר והזהרת גם את טוביה חברך מבלע, כי אשריכם אם תצליחו להוצי
יקר מזולל, אך דעו לכם כי בלע בחטאת שפתיו הוא יכול להפוך לכם ברכה לקללו
ענג לנגע והוד לדוה : ראו בנים טובים העידותי בכם, ואתה חנניה קרא תמיד *
מכתבי זה ודע לך, כי הדברים יוצאים מלב אחיך אוהבך כנפשו , אפרים.
S 96.
שכן וואהנען. שאף איינאטהמען.
\
- 62 -
יפה שאן. - כלל פערפאללקאמנע.
מהלכים אומגאנג • רצון וויללע .
חוה אנצייגען - הוגה זיננען •
שגה שווארמען, פערזעהען. הפריע שטארען.
צח ריין. משמרת הוט.
אפרים אחי מלמדי ומדריכי ! דבריך מצאו חן בעיני חנן ובעיני כורי, וטוביה
הוגה ושוגה בם , הגן משיב תודה לך, על אשר תחוה לנו דעת , והוא בוטח בט
בו לא נשגה -
דבורה אשת חנן הכבודה יעצה לצאת מן העיר ולשכן בשדה, לשאף שפ
רוח צח כל ימי האביב, ולכלל את תענוגיה תקח את עדה בתה הקטנה, והיא בת
תשע שנים, יפה וטובה כהוריה, וגם את טוביה בנה ואותי ואת מורי תקח שמה.
ואשת נחבי המקנאה תמיד בדבורה שכרה גם היא משכן בשדה הקרוב למשכננו, ,
אעמה תקח את בלע בנה, למען ישמע לקח מפי מורנו, ואני ירא פן יפריענו בלע
ממעשינו, אך אני וטוביה רעי נעמוד על משמרתנו, ודברי בלע לא יצליחו להסירנו
דגע מן הדרך הטוב .
קול בלע הנה זה בא, קולו כנחש הולך , אשמע מה ידבר עם טוביה רעי.
אז אשוב לדבר עמך במכתב. -
8 97.
סבל בירדע - על יאך. באפס אהנע.
מתוק זיס. מר ביטטער . זרא עקקעל .
בחן פריפען. תפל אבגעשמאקט. המתיק פעריססען .
מחליק לשון שמייכלער . --- נאות שדי לאנדליכע ואהגונגען.
אפרים: אחי היקר! יום יוט אוסיף לאהבה את טוביה ולשנא את בלע, השם
אור לחושך ומתוק למר . היודע אתה חנניה, אמר לי טוביה, כי מורנו נלוה לנו
בשבתנו בנאות שדי, ולבי שמח על חברתו. ולבבי כלבבך, עניתי אף אני
חלקי . ואני לא אשמח בו, ענה בלע , כי אינני אוהב לשמע תוכחתו לרגעים, כי
היתה לי לזרא, המעט ממנו הלאות אותנו בעיר כי עוד ילאנו בשדה ? – לך, כל
מוסר תפל, ענה טוביה, לא כן הוא לי, כי על דעתי טוב מורה מוכיח המזהירנו
מכל דרך כסל, מאיש מחליק לשון המהלל כל מעשינו. – ואני אמרתי בלבבי, ענה
בלע, כי בצאתי מן העיר אצא לחפשי מסבל הלמודים, ונקרא לנו דרור, והנח
המורה עמנו להביאנו בעול. – העול הוא ? ענה טוביה, השכחת את דברי מורנו
כי העבודה תמתיק לנו אחריה כל ענג, ובאפס עבודה יהיו לנו כל שעשועים לזרא י
ואני בחנתי דבריו ואמצאם נאמנים. כן נדברו טוביהובלע איש אל רעהו והנה דבורה
נקראה לנו לאכל ארהתנו.
יחפצים
- 68 -
s 98.
הפצים ואכען. צרור בינדעל. עצלות טראנהייט 1
נאוה שטאלץ . בצע פאללציהען . הקל ערלייכטערן.
התוכח דיספוטירען. מדון צאנק - שיחה געשפראך.
מועד בעשטיממוגג. צר לי עס טהוט מיר לייד.
הנע שיטטעלן. ראש קאפף. בוז פעראכטונג .
אפרים אחי היקר ! טוביה הכין צרור הפציו, ואני עשיתי כמוהו, והיו צרורותינו
נכונים למחר בבקר, לשאתם אל מקום מועדנו. הנכון צרורך ? שאל טוביה את בלע.
הלא את העבודה הזאת שמתי על משרת אבי הזקן, והוא יכין צרורי בלילה אחרי
כלותו עבודת היום, ענהו. צר לי על המשרת הזקן, ענתה עדה, כי עובד הוא שני
אדונום, את אביך ביום ואותך בלילה. ומתי ינוח אחרי עבודתו הקשה ? האני אדאג
למנוחתו ? ענה בלע, הלא אבי משלם לו שכר עבודתו, וגם לחמנו הוא אוכל, העובד
הוא עבודתו חנם ? ועדה הניעה אחריו ראש בהרפה ובוז ותאמר: לו היתה המלה
בלבך, כי עתה הקלות מעל הזקן עלך, הלא אות עצלות וגאוה היא בשומך על זקן
עבודה אשר אתה יכול לבצע בידיך. אל נא עדה, ענה בלע, אל תתני לי לקה:
וגם אני אינני רוצה להתוכח עמך – רב לכם, אל תוסיפו דבר , ענה טוביה , כי
הנח אחרית שיחתכם, ראשית מדון, וטרם התגלע הריב נטשו שיחתכם. מהר אכתב
לך מנאות שדי, ושלום לך מאת אחיך, חנניה.
8 99.
קיץ אממער. יפה נוף שאנע לאנדשאפט.
בר רוים. שוח שפאצירען. הרנן ענטציקקען.
זרע זאען, אכר לאנדמאן. קובץ פערואממעלט,
מאורי אש פייערווערקע. יחף בארפוס.
נעלים שווהע . הכאב וועהע טהון. קוצים דארנען.
אפרים אחי היקר ! באנו אל נאות שדי, פה בית קיץ נחמד וכר נרחב ביער
לשוח בו, גם גן נחמד פה, כלו מחמדים להרנין לב, ולכלול את תפארת בית הקיץ
הביא טוביה אליו כל הוד והדר ויפארהו במעשה יריו הנהמדים, לשמחת לב הוריו
המתענגים עליהם. הן טוביה שונא מנוחה ועצלות על כן בחר לו חלקה טובה בגן
לזרוע ולטעת בה, ומן הכסף הנתון לו מאת הוריו שלם לאכר מחצית השקל לעבוד
עבודתו בהלקה אשר בחר. ואף כי חנן משלם שכר טוב לאכר לכלל תפארת הגן, לא
ימנע טוביה ממנו שכרו גם הוא, בדעתו, כי לאכר הזה אשה וששה ילדים. ובלע
אמר לו : הלא בהידע הדבר לאביך יגער בך על פרך חנם את הכסף אשר אתה קובץ
על יד . וטוביה אמר לו : דע לך בלע כי אינני עושה מאומה אשר לא יהיה לאבי
לרצון
%ה.
- 64 - *מא
לרצון, ואם יודע המעשה הזה לאבי לא יגער בי על העשותו כי אם על ונדעו, כי
בן למדני אבי להסתיר מעשה הצדקה. לו שמעת לעצתי ענה בלע, לו שמעתני,
כי עתה יעצתי לעשות מאורי אש במחיר הכסף לשעשועי נפשנו. ועדה הגיעה אחריו
ראש ותאמר : הזאת עצתך ? ואולם טובה ממנה עצת אחי , כי מאורי אש לא יתנו
שעשועים לנפשותינו רק רגעים אחדים , וענג גדול מזה לאחי בראותו, כי במחיר
כספו קנה האכר נעלים לילדיו למנע רגליהם מוחף לבלתי הכאיבם עוד בקוצים, ובכל
עת אשר יראה אהי הנעלים על רגלי הילדים ישמח לבו. * הלא תראה אפרים אהי
8 ! כי בני נדיבים ידברו נדיבות
S 100.
משמע דאס הארען. מוצא אויסשפראכע.
זכה ווערטה זיין. נעורים יוגענד.
מותר איבערפלוסס. נחת זאנפטהייט .
חנניה אחי הנחמד 1 מכתבך הרנין את לבבי, בראותי, כי מכל מראה עיניך
ומכל משמע אזניך בבית נדיב אתה לוקח מוסר ; כי במה יזכה טוביה רעך
הנחמד ? הלא בחסרו נפשו ממותר למלא מחסור אביון, ובמה נמאס בלע ? הלא
בהיות כל מעשיו ומהשבותיו רק לנפשו, ורב לקה הוא לך לבהר בדרכי טוביה ולמאס
כל דרכי בלע ומחשבותיו. יואל תאמר אחי בלבבך, איך אבחר בדרכי טוביה, וה'
מנע ממני העשר אשר חנן אותו, ואיך אעשה כמוהו טוב וחסד לאביונים ? הלא
נתן לך ה' פה ושפתים לדבר נדיבות על לב דכאי רוח, ולהיות יועץ נדיבות לרעך
העשיר לעורר את לבו לעשות טוב ! ובמה יהיו דבריך נשמעים ? : בעשותך לך
שם תפארת בחכמה ודעת אשר תלמד בימי נעוריך, ובהליכותיך ובמעשיך הטובים
תמצא חן, והיו דבריך נשמעים ; הלא כן נשמעו דברי מורך היקר אשר יעץ נדיבות
את חנן הנדיב לקחת אותך אל ביתו, ובמה עשה לך מורך את החסד הגדול הזה י
הלא במוצא שפתיו, כי דברי חכמים בנחת נשמעים . עשה לך שם טוב בנעוריך
ונשמעו גם דבריך בהיותך לאיש.
S 10i.
עכבר מויז . נבזה פעראבטליד - אריה לאיוע.
ויהי היום איינעם טאגעם. קרה זיך עראייגנען.
רשת נעטץ. פח שלינגע. פתח אויפלאזען.
הרצבות קואטען. נתק צעררייסען. מוסרות באנדען. י
בוז פעראכטעו . שעה שטונדע. מקרה צופאלל.
אפרים אחי היקר : הלא יודע אתה את מורנו אשר ילמדנו כל דבר במשל.
כן למדנו את מוסר הכמינו הראשונים : אל תבוז לכל אדם, כי אין לך אדם שאי:
- לו
- - 65 --
לו שעה, ויבאר לנו הדברים במשל הזה : האריה היה ישן, ועכבר נבזה רץ מסביב
לו ויעירה , ויקצוף האריה, ובכל זאת לא עשה לעכבר רעה, ויהי היום, ואת האריה
ההוא קרה מקרה, כי נלכד ברשת או בפח, והנה העכבר הנבזה בא ויפתח חרצבות
הרשת וינתק מוסרות הפח, והאריה יצא לחפשי . מן המשל הזה יוצא לנו לקח טוב,
כי הנבזה יכול לעשות הסד לנכבד . את הלקח הזה צפן טוביה בלבבו, ובלע אשר
יבוז לכל משל, תוכהת ומוסר , לא שת לבו גם למשל חזה. עתה אספר לך אחי
את המקרה אשר קרהו, ואם לא יוסר בפעם הזאת, אין עוד תקוה לאחריתו ולשוא
ישהית מורנו את דבריו הנעימים, כי לא יועילו לו, ומה יועיל ההון אשר ישאיר לו אביו,
אם יעשה בו כאשר עשה בו אביובי שית לבך אחי למקרה אשר אספר לך .
.102 א
4) השלם ענדיגען . הבית טאננע . שמן אהל
הרם אויפהעבען. הבה ! וואהלאן.
דגים פיש. שמן דגים טהראן. טנף בעשמוטצען.
נטה נייגען . הטה בייגען. עבר זייטע .
גלגל ראד. מבוכה פערלעגענהייט. מוש וויכען.
זה שלשה ימים אשר צוה מורנו את בלע להשלם הקו בלמודים אשר שם לפנינו,
ובלע לא שת לבו למצות המורה ויצא מחדרו לשוח עמי ועם טוביה רעי, כי אנחנו
השלמנו הקנו; ובהיותנו בדרך , והנה נער מושך עגלה קטנה אשר בה חבית קטנה
מלאה שמן דגים הולך ובא לקראתנו, ובראות הנער כי צר הדרך נטה הוא מפנינו, .
גם רצה להטות עגלתו אל עבר הדרך , אך שני גלגליה עברו על אבן ויהפכוהוישליכו
את החבית ממנה , והנער עומד ובוכה במבוכתו, כי בכח ידיו איננו יכול להרים
את החבית ולהשיבה אל מקומה, הנניה ! בלע ! קרא טוביה, הלא לנו לעזור את הנער
ולהושיעו ממבוכתו. לא נאוח לנערים כמונו, ענה בלע, לטנף את שמלותינו
ולעבוד עבודה עם הנער המסכן הזה. הבה ו קרא טוביה אלי, הבה נעזור נא את
הנער . הבה ! קראתי גם אני , וברגעים אחדים הרימונו את החבית, והשיבונוה אל
מקומה. ובלע עמד ויתבונן בנו בלי מוש ממקומו, הנער השיב לנו תודות ויברך אותנו
וילך לדרכו, ובלעשחק עלינו . וטוביה אמר לו : אל תבוז לכל אדם, כי אין לך אדם
שאין לו שעה ואם יהיה לו שעה, ענה בלע אני אינני רוצה לעזרו ולא להעזר בו.
אך השעה ההיא באה לחרפת בלע ולישעו , כאשר תראה אחי :
S 103.
מקץ אם ענדע . ברכה טייך . חלב מילך".
- - - .שובב ווילד . סירת דוגה פישערנאכען
צעק שרייען. רעדה ציטטערן. כנף ציפפעל.
6) מתעלף אהנמאכטיג מ& קול שטיממע . חבל שטריק
שוט שוויממען . קפץ שפרינגען נבהל ערשרעקט.
(אמון פדנוג) , הא . .5 מק:
"- אי 4 -
- 66 -
מקץ שלשה ימים אחר הדברים האלה, וטוביה קרא לי ללכת עט אל בית
נאבר העובד את חלקת גנו לשתות שבו חלב חם, ובלע נלוה אלינו. באנו אל מקום
האכר, ושם ברכת מים ובה סירת רינה קשורה בחבל אל עץ. ויאמר לנו בלע השובב :
הבו נערים ונשב בסירת יפה וגשוח על פני הברכה. ונאמר לו : אנחנו לא נלך
עמך, ונזהירהו מעשות זאת, ובלע לא שמע לנו ויפתח את החבל וישב בסירת הדוגה.
ואנחנו באנו אל בית האכר, שתינו שם הלב חם, והנה קול צועק, הושו לעזרה ! " לקול
הזה חשנו לצאת, והאכר עמנו, באנו אל הברכה ורעדה אחזתנו , בראותנו את הנער
אשר עזרנוהו זה שלשה ימים, והנה הוא אוחז בכנף שמלת בלע אשר נפל אל המים
ואיננו יכול להצילו, והאכר קפץ אל המים ובכח ידיו הוציאו, והנה בלע כמת וכל רוח
חיים אין בקרבו. וטוביה צוה את האכר לשאת את בלע אל ביתו ולשומו על מטה ,
והוא מהר לקרא לאם בלע בהגידו לה, כי חלה מעט . ומה נבהלה נפשה בראותה
כי בנה שובב כמת, ותצעק בקול גדול ותתעלף ; אז היתה מבוכה, אשת האכר השה
לעורר את אם בלע, ואנחנו יגענו בבל כחנו עד שוב רוח בלע אליו. עוד מעט אכתב
לך אחי אחרית המקרה הזה.
8 104.
גמול פערגעלטונג. קדחת פיבער. בושש צאנערן.
אמנם וואהרליך. התמהמה פעריימען . צלל זינקען.
החזק פעסטהאלטען . חמלה בארמהערציגקייט .
חרות איינגענראבען. חרדה שרעקקען . אימה פורכט .
פקח אפפ:ען . הכשל שטרויכלען. עון זינדע.
אפרים אחי היקר, עברה התרחה, סרה אימת המות אשר נפלה על בלע, אך
קדחת נשארה בו 1 ואת נחבי אביו לא הודיעו על דבר המקרה הזה. ואני וטוביה עם
מורנו באנו לבקר את בלע אשר פקח עיניו לראותנו, ויאמר: מה טוב אתה מורי
ומה טובים אתם חברי , כי באתם לבקרני ! ואתה מורי היקר סלח נא לי, כי אמנם
הטאתי לנער המסכן, אשר מנעתי ממנו עזרה, והוא לא שלם לי כגמולי : כי לולא
החזיק בכנף שמלתי בחמלתו עלי, כי עתה צללתי במי הברכה ; או לו בושש האכר
ויתמהמה רק רגעים אחדים, כי עתהאבדתי. ועתה יהיו דברי חכמינו הראשונים
דורותים על לבבי , אל תבוז לכל אדם, כי אין לך אדם שאין לו שעה".
ומורנו אמר לו : אשרי הנער אשר ישמע כל לקח וכל מוסר וישימם על לבו,
למען ברם תמיד לבלתי הכשל. ואתה לא הטית אזניך למשל האריה והעכבר, ולקחו
הטוני לא צפגת בלבבך; אתה עזבת דברי מוסר, והם כמעט עזבוך לעתות בצרה.
ועתה אנר נא את המקרה הזה ושוב אל תורה, הכמה ומוסר, כי כשלת בעוגך.
האחי ראה נא כי מכל מקרה יצא לקח טוב לאהין אוהבך ומכבדך, הנניה
8 105.
בלינד , משתה מאהלצייט. אמרות ווארטע.
כערכו
- 67 -
בערכו יינעם גלייכען 0 מך נידריגער . רום שטאלצירען ס
רדת העראבשטייגען. אביר לב הארמהערציג. הוי א!
אפרים אחי היקר ! דבורה הכבודה וטוביה בנה , ואני עמהם, היינו קרואים
אל משתה אשר עשה אחד עשירי העיר, שם ראיתי הליכות טוביה רעי בין גבברי
עם , הליכותיו נעימות ודבריו חן ונתת; מדבר הוא מעט ושומע הרבה, ובדברו ודצה
כל איש מטה אזניו לשמוע נעימות אמרותיו , את הזקנים והגדולים ממנו הוא מכבר.
את נערים כערכו הוא מוקיר, ועל המך מערכו לא נרום לבו, על כן אהוב ונחמד הוא
לכל איש . בשובנו מן העיר אל נאות שדי ויצה חנן לבקר במשכנותינו, וישב הוא
ואשתו הכבודה עם עדה בתם בעגלה האחת, ואני ומורנו עם טוביה בעגלה אחרת ,
והעגלה הראשונח עברה לפנינו, ובהיותנו בדרך ראה טוביה והנה מסכן עוד יושב
תתת עץ, יישאל מאת מורנו לרדת מן העגלה ולשאל את העור, מדוע הוא לבדו באין
מנהל ? רד בני, ענה מורנו, וטוביה מהר אל העור ולשאלה למנהלו, ויאמר לו
העור : מנהלי עזבני פה, כי לא אספתי היום כסף די שלם לו. הוי אביר לב! קרא
טוביה באחזו ביד העור וישאלהו למשכנו , ויאמר העור : הנה הוא במקום הקרוב
למשכנות הנן הנדיב, ויושיבהו טוביה בעגלה ויביאהו אל מקומו, ויתן לו ככף ,
ויצוהו לבקר במשכנות חנן יום יום, ויברכהו העור בשם ה'. זה חברי וזה רעי טוביה י
הודיעני נא אהי שלומכם כי בשלומכם שלום לאחיך אוהבך, חנניה. ש
8 106.
השביע ואטטיגען. דפק פאכען. קדם צופארקאמטק -
הקרב דארברינגען. צרור בינדעל . פרה בלומע.
מנחה געשענק. רקם שטיקקען, נשק קיססען .
נזמים אהרגעהאנגע . ערב אבענד .
אפרים אחי היקר ! לא להנם בא חנן אל משכנותינו, כי יום הולדת היום לאשתו
הכבודה. וטוביה השכים היום בבקר ויתפלל לה' להאריך ימי הורתו ולהשביעה ענג
ינחת, ואתרי כלותו להתפלל והנה עדה דופקת דלת הדרנו, ותקרא לנו ללכת עמה
לקדם פני הורתה בברכה ביום הולדת לה. באנו אל דבורה החדרה, והנה היא לבושה
מחלצות יושבת ואוכלת ארוחת בקר עם אישה, ויגש אליה טוביה ויברכנה בחן שפתיו
ויקרב לה צרור פרחים, אשר לקח מהלקת גנו, ותברך גם עדה את הורתה ותקרב לה
כיס נחמד אשר רקמו ידיה. ויחבקט חנן וינשק להם. ואהרי כן ננשתי גם אני בכבוד
והן ואברך את דבורה הכבודה, והיא הלקה לנו מנות ממתקים ומעדנים אשר הכינה
ליום הזה: ותתן לעדה בתה גזמים יקרים, ולי ולטוביה נתנה ספרים יקרים. ולעת
ערב באו אלינו אנשים ונשים מן העיר לברך את דבורה הכבודה, ותצו את משרתה
לערוך שלחן כגן, וישימו עליו מעדנים ממתקים ויין; והיום הזה היה לנו יום טוב, יום
לעכג
- 68 -
ענג ושמחה. ועוד ימי שמחה וענג נכונים לנו, הלא הם ימי חג השבועות, כי אותם
"חג הגן עמנו פה לשמחת לבבנו. ושלום לך אחי מאת אחיך אוהבך, הנניה.
8 107.
הלאה לערנערהין. רק גרינעם. קיץ אממשר.
פשתים ליינען. יתד שפאטען. ברזל אייזען .
הם היטצע . חפר גראבען. עקר אויסרייסען.
הפה שלאגען . שרש ענטוואורצעלן. תלם בעעט 6
:
אפרים אחי היקר ! מכתבך היקר נתן שמחה בלבי ובלב טוביה רעי, אשר
שמה מאד על דבריך : טזבה תורה עם מלאכה, כי האחת נותנת חכמה ודעת
בלבנו, והשניה מחזקת כהנו" הבה ! קרא טוביה באחוז בידי, מן היום הזה והלאה
תעבוד עמי עבודת אדמה בחלקת גני, וזאת תהיה מלאכתנו כל ימי שבתנו בנאות
שדי. טובים דבריך, עניתי ; וטוביה הוסיף לדבר : הן עת הפרחים עברה, והיתה
ראשית מלאכתפו בחלקת גני לזרוע בוירק לכלכל בו נפשות ביתנו כל ימי הקיץ. וטוביה
צוה לעשות לנו בגדי פשתים ללבשם בעת עבדנו את עבודת האדמה, ובבקר נשכים
לפני צאת השמש, נתפלל ונצא אל הגן ; יתדות ברזל בידינו לעבוד עבודתנו לפנו
תם היום, והיתה לנו העת ההיא לחפור את האדמה, לזרוע ולנטוע, לעקור נטוע
אשר לא הכה שרש בארץ; או לשרש קוצים העולים בין תלמינו להשחית הזרע
הזרוע. הלא טוב לנו לזרוע ולשרש לעקור ולטעת מלכת באפס מעשה כבלע . הלא
עבודתנו מחזקת כחנו, ורעבים גבא לאכל ארחת הבקר, ואחרי כן נחליף כח לשמוע
בלמודים אשר ילמדנו מורנו . אכן טובה תורה אשר יש עמה מלאכה; ועל עצתך הטובה
ישיב תודות לך אחיך אוהבך כנפשו . הנניה.
S 108.
צמח שפראססען. טרם נאך ניכט. טל טהויא.
עב דיק - פרח, ציץ בליטהע. פאר שמיקקען.
ברת שניידען. לביבות פלינזען. מאכל שפייזע.
פאו" פראכמ . המדה לוסט. שהר מארגענראטהע.
ענף DoS: ס השנן גרינלויביג.
אפרים אחי היקר! חנן יחג חג השבועות במשכנותינו אשר בנאות שרי, וטביו"ש.
רעי בדעתו כי אוהב אביו לפאר את משכנותיו בהג הזה בפאר חמדת האביב, העירני
טרם
- 89 -
פרם. יעלח השומר. השכמנו בעב טל לבא אל חלקת הגן, ויאמר לי טוביה : ירענו
טרם יצמח ועת לנו לעשות לחג לפאר משכנותינו בעצים רכים ובענפים מלאי ציצים
ופרחים נותני ריה ניחוח, כי אnאם אוהב אבי לראות במשכנותיו בחנ הזה . באנו אל
היער, ומשם כרתנו עצים וענפים מלאי ציצים ופרחים ונביאם הביתה בעלות השחר.
והנה דבורה עם שתי שפחותיה עושות לביבות ומאכלי חלב ליום מחר יום חגנו,
בראותה את אשר הביאונו לפאר את החג, ותשמח ותאמר : התפללו בנים ונתתי
מעדנים לנפשכם . התפללנו תפלת השחר, ואחת השפחות קראה לנו לבא אל הגן ,
שם מצאנו את חנן ואשתו הכבודה עם מורנו יושבים סביב לשלחן ערוך בצל עצים
רעננים, ונחת"שלחנם מלא מעדנים, מאכלי חלב. וחנן השיב תודות לנו על אשר
שקדנו לפאר את חגנו לתת לו פאר וכבוד, ענג ושעשועים. השמש יצא על הארץ,
ואורו זרח בעד (דורך) העצים הרעננים, ואני ורעי אכלנו למעדנים. ראה נא אחי כתבתי
לך זאת למען תתענג נפשך על כל תענוגי אחיך אוהבך, חנניה .
S 109.
תכונה צובערייטונג. משקח געטראגק. מרקחות קאנפעמט :
מטעמים שמאקהאפט. חמאה בוטטער. תאוה לוסט.
התאנה געליסטען. רע עין גייצהאלז . מאן וויגערן.
פגול אבשיא. מחרת מארגען. ראש אבען אן .
צלי בראטען . קצה ענדע . מזלג גאבעל .
אפרים אחי הנחמד ! ירוחם עם אנשים אחדים באו הלום מן העיר, ובבית הצן
רבה התכונה ליום מחר: משקה, מרקחות ומטעמים, מאכלי האוה עשויים מחמאה
וחלב, גם נחבי רע העין ושני משרתיו באו הלום. ומורנו נסע העירה להביא ספר
תורה להביאו אל חדר התפלה לקרא בו בשני ימי החג, ואני וטוביה נפאר היום בית
התפלה והוד והדר נתן לו. ואת יתר דברי אחשוך למחרת ימי החג.
אחי היקר ! ימי החג עברו בשמחה ושעשועים, ביום הראשון בבקר אחר
מתפלה והצן אסף את קרואיו אל הגן ששם ערוד השלחן ועליו משקה , ממתקים,
מטעמים, מעדנים וכל מאכל תאוה . חנן ישב ראש , וסרואיו מימינו ומשמאלו סביב
לשלחן הנכון בין העצים, כלו מהמדים, להרנין לב . הקרואים שאפו רזח צח , ואחרי
אכלנו קרא לנו נחבי לבקר במשכנותיו, אך מי יתאוה למטעמי רע עין ? הלא פגול
הם ! ואולם הנן לא רצה להתגרות באיש רע, וילך הוא וילכו אחריו הקרואים בלא
המדה. ואשת נהבי שמה לפניהם בשר, והקרואים נגעו בצלי בקצה המזלג, וימאנו
לאכל ויותירו אח כל אשר שמו לפניהם. הדבר הזה הכאיב לב נחבי , הדאיב נפשו
כראותו כי נמאס הוא בעיני הקרואים ומאכלו נבזה להם, על זאת חרק שן גם רגז בקרבו .
המרש
47 - 70 -
• . ' נו S 110.
חרש דרעכסלעי. אמן קינסטלער. שונים פערשיענע.
בפים האנדע . אמת ואהר.
מי יתן געבענאטם. כלוב קאפיג - עוף געפלגעל.
אפרים אחי היקר ! שמחתני במכתבך והנני להודיעך דבר אשר בו תשמח :
אתמול הלך טוביה עמי, ובלע השומר רגלינו הלך אחרינו, ונבא אל חרש חכם, אשר
יצא גם הוא מן העיר לשבת עם אשתו החולה בנאות שדי. ולהם בן, נער כערכי
אשר למד תורה ודעת, ועתה החל אביו ללמדו גם מעשה הרשים, למען חזק את כחו
ולמען ימצא גם מחיהבמלאכתו. ובן התרש הראנו את כל מעשי ידיו, כלי חמדה
שונים, כלם עשויים בחכמה ובתבונה מעשה ידי אמן ויקנא טוביה בתבונת הנער
הזה ואקנא בו גם אני. ואחרי צאתנו מבית החרש אמרתי אל בלע, מה לך, כי הסבות
את פניך מבן ההרשותמאן להביט אל מעשי ידיו יהן ראה אראה כי תבונות כפיו לא
לרצון לך. לא כן אני , ענה טוביה; ולא אכחד ממך חנניה רעי דבר אמת, כי אני
אוהב את בן החרש על מעשי ידיו ועל תבונות כפיו, מי יתן והייתי ! אמן כמוהו !
הראית את הכלוב אשר עשה ? הלא מעשה ידי אמן הוא ! עוד טוביה מדבר בכלוב
אשר עשה בן החרש והנה בן האכר אשר עבד בחלקת גנו נושא כלוב מלא עוף, והכלוב
לא מעשה ידי חרש כי אם מעשה ידי אכר, וטוביה צוה לשאתו אליו הביתח.
8 111.
צהל יויכצען . . יצורים נעשאפפע. רעב הונגער .
אמא דורסט. זמיר נאכטיגאל. שלח לאז לאססען
בעל כנף געפליגל. עוף פלינען. הגיח בערוהיגען .
בן האכר הביא את כלוב העוף אל משכנות חנן, ועדה בתו צהלה אל היצורים
הנחמדים, ותאמר לנער : מה מחירם ? אני אשלם מחירם , ענה בלע, ואני , ענה
הנער, אני לא אמכרם לך בכל מחיר ! הלא אתה קנית ממני את הזמיר והוא מת ברעב.
ובצמא, לכן אמכרם לטוביה או לעדה אחותו אז אבטח ולא אפחד ליצורים האלה.
אני אקנם, הוסיפה עדה, אקנם ואשלחם לחפשי , כי מה חטאו היצורים האלה כי
אסודים הם בכלאי השקטי אהותי על אדותם, ענה טוביה, כי בעלי כנף אשר נולדו
בבלוב לא יצאו ממנו גם אם תשלחם לחפשי. ומה טוב ומה נעים להם שבת בכלובם.
בהנתן להם מאכל ומשקה, כי שמחים הם בחלקם ולא יקנאו בגורל בעלי כנף אשר יעופו
ישדות וביערים. ועדה שמחה ותאמר : הניחות אחי את רוחי על דבר גובל בעלי הכנף.
הלא תראי אחותי, עגה טוביה, עוד אושיבם בטהחמדה, בכלוב אשר יתן לי בן החרש
במחיר
- 71 -
במהיר. זאת דבר טוביה וישלה את משרתו להביא לו את הכלוב הנהמד. ספרתי לך
אחי זאת למען תראה דרכי עדה בת נדיב , היודעת גם את נפש בעלי כנף להמול
עליהם, ולמען תספר באזני אסתר אחותנו ובחרה בבדכיה.
S 112.
נפלא וואונדערבאר. כליל פאללקאממען . תבנית פארם.
היכל פאללאסט. * יציע שטאקווערק. עליון אכערסטער
תיכון מיטטעלסטער - תחתון אונטערכטער רומם ערהעבען.
- השפל ערנידריגו העלם אבווענדען מצב שטאנד .
? " - ש "י אי - י• "א - פא"ל • פ
הכלוב הובא, והנה הוא נפלא, בנוי כתבנית היכל כליל בהדרו, בו יציע
. 1
- ב-gר
עליון , יציע תיכון ויציע תחתון, ובכל יציע חדרים שונים, ועיני רואים לא 1:שבענה
לראות תפארתם כי כלם מחמדים. ובלע העלים עיניו ולא שת לבו אל מלאכת בן
ההרש ואל תבונות כפיו, ויאמר אל טוביה : ומה ראית כי תרומם את בן ההרש להשפל
כבודך, הן לו תבונות כפים, ולד כסף לשלם מחיר מעשה ידיו, הנאה לבן הנן העשיר
לקנא בבן הרש?. אל נא תדבר בגאוה ובוז על הכמי הרשים, ענה רעי, הלא עוד
נערים אנחנו ועינינו ראו בכל זאת עשירים אשר ירדו ממצבם ומאומה אין בידם לכלכל
גפשם לעתות בצרה : לא כן גורל הכמי הרשים אשר על תבונות כפיהם יהיו ? השכחת
את אשר למדנו מורנו, כי טובה תורה אשר עמה מלאכה ? וכל תורה שאין עמה
מלאכה לא תעמוד ובאחריתה היא מושכת עון. ראה נא אפרים כי טוביה רעי שומר
; בלבבו כל לקח טוב, הלא הגדתי לך לא פעם אחת כי לטוביה תשוקה גדולה אל כל
- מלאכת מחשבת (קונסט) וחכם חרשים יהיה ; ורונן אביו רואה זאת ונכון הוא לשלחו אל
העיר הגדולה פאריז אשר בארץ צרפת, ללמדו כל מלאכת מחשבת. ושלום לך לאמנו
ולאחותנו מאת אחיך אוהבך , הגניה
S 113.
פרא ווילד . צפור פאגעל .
סוחר קויפמאן - סופר שריפטשטעללער.
הוט צווירען . שרירות לב אייגענדינקעל.
דיו דיגטע . . חתול קאטצע .
שבוע וואבע. שוק מארקט. דאבון שמערץ.
אפרים אה היקר! מורנו נסע לביתו לראות את אשתו ובניו , ומקץ שני שבועות
ישוב
!
- 72 -
ישוב הלום : וחנן ואשתו נסעו אל עיר ששם שוק גדול. גם נחבי ואשתו נסעו שמה,
לא נותרה עמנו רק אשה זקנה לשרתנו, ולדאבון לבנו חלתה האשה הזאת, וכל
עבודת הבית עתה על עדה בת חנן, והיא עודנה בת שתים עשרה שנה, ומכלכלת
עתה את כל דברי הבית. תכין לנו כל דבר ותבשל. המעט ממנה העבודה הקשה
הזאת, והיא עוד מכלכלת את האשה החולה ואיננה מתאוננת על עמלה . ובלע הולך
עתה שובב בשרירות לבו בלי הבט אל כל ספר, כי אם ירוץ כל היום בשדות וביערים,
כפרא אדם או ישחק בכלב או בחתול, או יקשור חוט ברגל צפור , הצפור תעוף והוא
ירוץ אחריה אל כל אשר תעוף. לשוא קראנו לו ללמוד את כל הדברים אשר צונו
מורנו להשלימם עד שובו הלום, והפרא הזה ימאן לשמע תוכחת מוכר, באמרו לנו:
הלא אתם רוצים להיות סופרים וחלקכם ספרים ודיו; לא זה חלקי בימי חיי, כי סוה
אהיה ; הלא אבי לא למד מאומה ובכל זאת עשיר הוא. זה בלע ואלה הליכותיו ,
ועוד יכתב לך אדותם אהיך אוהבך בנפשו, הנניה .
8 114.
השקה טראנקען. מרפא היילונג. - שרת בעדינען.
אכזרי טיראן . נצמד אנגעשלאססען. העתר פלעהען.
התרועע זיך בעפריינדען. פרוע פערווילדעט -
סעד שטיטצען . - שטן באזער גייסט. חרה גריממען.
אפרים אחי היקר! היום ישבתי עם טוביה רעי לערוך מכתבים, אני אליך וטוביה אל
הוריו , והנה בלע הפרוע בא עם כלבו הגדול, ובראותו את עדה סועדת את האשה
החולה להשקותה משקה מרפא, אמר אליה: הנאוה היא לבת חנן לשרת את שפחתה?
אך אכזרי ידבר כאלה, ענתה עדח, ולבת הנן לא נאוה להיות אכזריה ! הלא בחלותי
סעדה אותי האשה הזאת, ותהי נצמדה לי לכלכל מחלתי, ולי עתה לשלם גמולה .
ובראות בלע כי דבריו אינם נשמעים וכי אני וטוביה שוקדים על מעשינו אשר היו לו
להרפת לב, ויחשוב מחשבות להפריענו ממעשינו, והנה הוא מסית את כלבו הגדול
בחתול אשר בחדרנו, וכאשר רדף הכלב את החתול הפיל את השלחן לארץ, והדיו
נשפך על מכתבינו. הוי שטן המשחית! קראתי, אוי לנער אשר יתרועע אתך, וטוביה
רעי שחק ולא דבר מאומה. ובלע יצא ממנו ואפו הדה בנו, אך טוביה יעתיר אל אביו
להפרידנו-מן פרא האדם הזה, כי חרפה היא לנו, וקויתי כי מלא ימלא הנן משאלות
בנו. כי אמנם רב לו לנסות אותנו, כי כל ימי היות בלע נצמד לנו לא למדנו מדרכיו
כי אם למאס אותם. ועוד יוסיף לכתוב לך אחיך אוהבך, הנניה.
S 115.
שמץ עטוואט. ערבה וואארע גדולה גראססע.
קר יר 5". ? 3 :7 יצ*
איש
-
איש הבינים פערכיטטלער*. הפקד אנפערטרויען.
רכוש פערמאגען. זר פרעמדער.
מלל אויסרעדען . בגלל נועגען.
ויוסף שמואל המורה לדבר אל תלמידיו ויאמר: מי ימלל כל גדולת חנן יביע כל
תהלתו ! ולו קראתם כל מכתבי חנניה, כי עתה לא תדעו רק שמץ דבר מכל חסדי הגן,
צדקותיו ונדיבותיו אשר ראו עיני בשלש השנים אשר ישבתי בצל קורתו; על כן
אמונתו היתה רבה סביביו וקרובים ורהוקים שלחו אליו ערבתם ויפקידו רכושם בידו ,
ואוצרותיו היו מלאים כל יקר. ויהי חנן איש הבינים בין מוכרים וקונים, וכל מעשהו היה
באמונה, ורכוש זרים היה יקר בעיניו מרכושו ; ועל פי עצתי שלח חנן את בלע מביתו,
כי השחית דרכו, ולמן היום אשר נפרד מחבריו הטובים בהר לו בנים משחיתים וילך
בעצתם, ומרעה אל רעה יצא, עד כי שלח ידו בהון אביו, ויגנב ממנו כסף, ויתן את
הכסף בכל אשר תתאוה נפשו, כי לתאוה יבקש נפרד. ונחבי אביו לא שת אליו לבו
ולא התבונן, כי בגלל בנו ביתו הולך ונהרס, כי אם חשב בלבבו , כי ביתו נהרס בגלל
בית הנן איש חרמו ההולך וגדול, וקנאת ביתו אכלתהו; לשוא נסה נחבי להוציא על
חנן שם רע כי שולח הוא ידו ברכוש זרים, כי צדקת חגן יצאה תמיד לאור, ונתבי הרק
שן בראותו כי כל עצה רעה על הגן לא תצלה.
S 116.
חלב טאלג. מחוז חפץ ערווינשטעי ארט.
4" .עקשות פה, לזות שפתים נאכרערע
תמים טאדעללאו. למה ? וואצו ? שחר ערוכען.
נכנע געדעמיטהיג. אשר גליק. ברית בינדניס .
הענק איבערהייפען. מתנה געשענק . פלא וואונדער .
וחנן הולך ומצליח, כי היה תמים בכל דרכיו, והסיר ממנו עקשות פה ולזות
שפתים. ובהשבו לשלח את טוביה בנו אל מהוז הפצו צרפתה ללמדו שם חכמות,
העניק לי כסף ומתנות בהיותי נכון לשוב לביתי. בעת ההיא יצא פרעוש הגנב מבית
כלאו, ויבא אל בית נחבי , וישחרהו לעזרו, ונחבי לא מנע מהפצו ויספחהו אל אג
מעשהו, ויהי גם לאיש עצתו. ויהי הדבר הזה לפלא בעיני יושבי העיר, ורבים הללו
את נחבי באמרם : כי בתמכו את פרעוש קרובו הסיר חרפה מביתו' כי רק למלא נפשו
הרעבהגנב פרעוש, ועתה אם כל מחסורו על גחבי ילך בדרך תמים: גם נחבי שנה לטוב
דרכו ויבקש שלום, ויאמר אל חנן : ראה ראיתי כי ה' עמך בכל אשר אתה עושה ולא
אקרא עוד באשרך , כי אם אשחרך לתת לי את בריתך "י: לאיש
- 74 -
הבינים הלא ידעת כי פשתים עורות וחלב הם משלה ידי, והפקדתי תמיד ערבתי
באוצרך לשלחה אל מחוז חפצי. ואתה זה הסדך עמדי לתת לי מחיר החפצים המפקדים
עמך למען תשיג ידי תמיד לקנות חדשים תחתם, ומשלח ידי יביא לך תמיד פרי. הנני
נותן לך את בריתי שלום. ענהו הגן, ואלי אמר : הראית כי נכנע נחבי מפני . ואני
נכון למלא משאלותיו בכל עת.
.117 8 . אS
עולם עוויג. מרחקים פערנע. שארית איבעררעסט.
עם פאלק. שוטנים האססער. כחש פערלינגען.
הלל ענטווייהען. נבל בעשמוטצען. שקץ פעראבשייען ,
מלאכת מחשבת קונסט. כונן איינריכטען . . חבר פערבינדען.
מהמכתב חנניה לי אחרי הפרדו ממני.
מורי החכם, ראשית דברי אליך להודיעך, כי שלח חנן את טוביה בנו צרפתה
ללמדו שם מלאכת מחשבת, ועל ידי שלח כסף לאפרים אחי, כסף בי כונן משלח יד
בעיר קטנה לכלכל את נפשות בית אמי, ואלי ואל טוביה בנו דבר חנן לפני הפרדנו
כדברים האלה: "אני גדלתיכם בתורה וחכמה, והיו שתי אלה ערוכות ושמורות בלבבכם
תמיד, כברית עולם אשר תהיה בינותיכם. הן ארץ מרחקים תפריד אתכם וברית
ילדותכם תחברכם, ולשון עברית, ראשית למודיכם תהיה לכם אות הברית. דרשו
חכמות ודעת בלשונות עם ועם ועשו בהן היל, כתבו לכל איש כלשונו, אך את
מכתביכם אתם תכתבו עברית, כי היא תזכירכם ימי ילדותכם הנעימים, בשבתכם
כאחים יחד בצל קודתי, הן רבים הם עתה שוטני העבריה הנכחשים בה , אשר
יחללוה, ינבלוה וישקצוה, ואתם אל תכחשו בה, כי היא שארית מחמדי אבותינו,
ואת כבודם אל תחללו . אות ברית תהיה העבריה לכם , למען תהיה גם תפארתה על
דרככם. וה' יברך אתכם וינהלכם אל מחוז חפצכם", ואתה מורי הודיעני מקום שבתך
נידרש ידרשך תמיד תלמידך אוהבך ומכבדד, חנניה.
8 118
מגורה בעבירכטונג. כליון פערגיכטופ. הרגז ערשיטטערן .
הבא צערמאלמען. כשל שטירצען. הגן בעזאנפטיגען.
חורש בליעל איין ראנקעשמיד . חזון אנבליק, אויפטריטט.
עמוס געלאדען. בפעם בפעם ויא נעוואהנליך.
rלל
פלל צהגען. מלין ווארטע. ינון פישר.
צי
שמואל ידידי ! קום קרא את דברי ירוחם רעך ובכה תבכה עמי, וידעתי כי מכתבי
זה ירגיז לבבך וידכא נפשך, ואולם אשריך ידידי, כי עיני ראו הזון נורא, ועיניך לא
תראינה רק מלין כתובים, זה לי ארבע שנים בבית חנן הנדיב, בו מפאתי מחיה
לביתי, גם אותך ידידי הביאותי בצל קורתו ותשבע ענג שלש שנים, ואשר לא פללנו
ראינו, אוי לי כי ראיתי גם אחריתו ! כי חורש בליעל חושב על בית חנן מחשבות, כלה
רעתו, ובית נדיבים היה לכליון ! לא שוא פחדתי תמיד מקנאת נחבי הבוערת כאש, הזהרתי
ממנו את הנן, אמרתי לו: אל תחמול על אכזרי , ואם יהנן קולו אל תאמין בו, כי קול
כנחש הולך – ומגורתו באה , בית נדיבים היה לכליון, ואם כשל עוזר ונפל
עזור. ראה נא כי לבבי עמוס ומלא יגון , ואינני יכול לכלכל דברי בפעם
בפעם , על כן בושש אני ; ואתה ידידי אל תהיה נמהר לדעת, כי יש שת
הזאת לא תתן מעדנים לנפשך.
.119 פ
רע עין מיסגאנגער. פעם פערדרוס, קראנקונג .
בעם יד קראנקען. הכעס קראנקען. - עולה אונרעכט.
אשר גליקווינשען. נבר מאנן - עולה אויפשטייגעץ 4
מעלה אייפווארטס. מטה אבווארטס. נדבר יד אינטעררערע.
אני העידותי בחנן, הזהרתיו מנחבי לאמר: למה תעשה עמו טוב וחסר aיאל
דורש רעתך, כי רע עין הוא ? הלא פיו יאשרך וכעס בלבבוי וחנן שחקעלי ויאמר :
לא פללתי ירוחם לשמע אולת כזאת מפיך ; חלא אם נחבי חוא רע עין, עליו אקרא :
רשע יראה וכעס שניו יחרק ונמס : יראה כי רב חילי וירבה עצבונו, יראה כי רק
אמונה תרומם גבר ועולה תשפילהו ; ידעתי כי ברכת ה' אותי היא תכעיסהו , בראותו
כי אני עולה מעלה והוא יורד מטה מטה.
כן נדברנו בלילה אני וחנןנונלך לתת מנוחה לנפשנו, אני ישנתי בחדר טוביה,
וקול פחדים העירני, קול צועק מר : קומו ישנים וחושו לעזרה ורעדה אחזתני, פקחתי
עיני לראות מה זאת, ומה נבהלה נפשי בראותי אור אש בעד החלון המכסה רצתי אל
. הדר חנן, והנה הוא אוחז בדבורה אשתו בידו האחת ובעדה בתו בשניה להוציאן מן
הבית, ושתיהן מתעלפות, מאימת מות אשר נפלה עליהן. וחנן קורא לי בקול פרוע :
חושה ידידי להציל נפשות ! לקחתי את עדה על זרועותי, והגן מחזיק בידי
מן הבית, ואני עצרתיו מעט ואסגר לפניו את הכסף הנמצא באחר ההדרים, ושכר
נאמן הפקדתי לבית ואצא החוצה, אחרי תתי את עדה על ידי אחד השכנים.
ל-5er
- 76 -
8 120.
להבה פלאממע. פיח רוס . רשף פינקי ל
המולה נעריש . אוד בראנד. פבה לאשען.
נבוך פער וירדט. נדהם בעשטירצט. לחך לעקקע .
ספק רינגען . מפלט רעטטוגג . קורה באלקע.
גג דאך . להט ברעננען . אלץ
יצאתי וחוצה, והנה הלהבה אוכלת בארבע פנות האוצר המלא כל טוב : שמן,
חלב ופשתים וכל דבר יקר, לקול המולה הגדולה נאספו אנשי העיר לכבות את האש,
וכל עמלם עליה לא יצלח. וחנן, אחרי הביאו את אשתו ואת בתו בעזרת שכניו אל
מקום בוטח, שב אל החזון הנורא, והוא פרוע, נבוך ונדהם סופק כפיו וקורא : הושו
אחים והצילו רכוש זרים אשר באוצרי ! ואני אחזתי ביד חנן, הביאותיו אל הבית ואקח
שקי עור, ובם שמתי כל הכסף הנמצא בבית הנחתי כל יקר בעגלות, מהרתי להביאם
אל קצה העיר , ועליהם הפקדתי שומרים נאמנים. ולשון אש עוד לוחכת את הבתים
מסביב, ופיה ורשפי אש ואודים עשנים נשואים על הבתים הקרובים. וחנן התאושש
ויקפץ על הגג ויעורר אנשים רבים לעזרו, ויהי הוא מפיל הקורה והלהבה להטה
בבגדיו, ואני אחזתי בו עד הביאי אותו אל מקום בוטח ששם אשתו ובתו . וחנן אמר
לי: בעת צרה יודע האוהב; צדיק אתה ידידי, כי בעת שלום הזהרתני מנחבי , השטן
המשחית, ואני לא נזהרתי ממנו, ומידו לי הצרה הזאת, צדיק ה' על כל הבא עליו 9
S 121.
רוח ווינד. עז שטארק. נשב בלאזען.
התגבר ויד שטארקטן. גבור העלד . מלחמה קריג.
פסח איבערהיפפען. לפיד בראנד. ברק בליטץ.
רשפים פונקען. עופף פליגען. ספה קלאגען.
את אוצר החמדה אשר לחנן אכלה האש עד היסוד בו, והנה רוח עזה
נושבת, האש התאזרה עז, החליפה כח ותתגבר כגבור מלחמה. והנה היא קופצת
ובוערת בבתים אשר בהרה לה ועל בתים אחרים תפסח ; לפידים בברקים ורשפים
כשרפים - מעופפים על בית חנן, והנה האש אוחזת בארבע פנותיו, עליו רבים ספקו;
כף ויענו ויאמרו : איה בית נדיב, בית בנוי על חסד וצדקה, אשר אמרנו, על נדיבות
יקום ובצלו יהיו כל דכאי רוח וכל יגיעי כה ? איה נוה צדיק תקות אביונים, מנוחת
מלים, שמש צדקה, אור לישרים, מגן ליתומים ומקור חיים לאלמנות אמללותיי כן
כיפורו על הבית הזה משפחות משפחות .
*"eed- והאיש
") פליגענדע הראכען . .
- 77 - ק
והאש הפכה כל פאר לאפר, ועמל שנים רבות כלה בעשן; אך השיב ה' גמול
נהבי, ואש אכלה גם את נוהו, ממנו יצאה ואליו שבה להשחית ולהבל כל אשר לו. אך
מי לא יבדיל בין צרת הנן לצרת נחבי, לב חנן ינוח כי לא ימצא עון לו, ותקותו לא
אבדה, כי כל אוהביו יחמלו עליו וישעו קרוב. אך נהבי הביא רעה על נפשו, לבבו
יחרד, ירגז וידאג מהטאתו, ותקותו אבדה , כי מי יחמול על רשע ?
S 122.
סוכן פערוואלטער . בשורה נאכריכט •
תבערה פייערסברונסט. הצת אנציגדען.
מלאך ענגעל. מעז שוטץ . .
מצוק געדריקקט. התגודד זיך צערפליישען.
נואש פערצווייפעלט.
ית?
(מכתב טוביה)
הורי היקרים : קויתי לשלום מרחוק - והנה מר לי מר : ואולם טוב עשו,
ירוחם הסוכן בבשורתו על דבר התבערה, כי מדוע לא אשא גם אני מכאוביכם,
ולמה תסתירו עמל מעיני ? הבשורה הרעה הזאת הציתה אש בעצמותי , נפעמתי,
נדהמתי , ספקתי כפי ואתנודד ; ובהתבונני כי מיד נחבי הרשע הרעה הזאת לכם ,
טרפתי נפשי באפי ! וכרגע השיבותי גאל לבי *) : כי נחבי זה מלאך רע בצע
מעשהו הרע בדבר ה'. גאת השבתי ולא קצפתי עוד, כי אם בכותי , חליתי את
פני ה' להשיב לכם הימים הטובים ולהרחיב את גבולכם ; אכן טוב ה' למעוז ביום
צרה ויודע הוא נפש כל איש מצוק, וישעו קרוב לנו כאשר רחוקה כל תקוה ממנו .
ואתם הורי היקרים אל תאמרו נואש, אני אספר לכם מקרה אחד אשר ראשיתו אות
לטובה, כי עוד לא אבדה תקותנו ; ואם האיר ה' פניו אלי בעת צרה, באורו תראו
- : גם אתם אור הרש
S 123.
בחור יינגלינג. מעון וואהנונג.
נחמה טראסט. אלף טויוענד .
אלף אלפים איינע מיליאן. מצער וועניג.
אני יושב על מושבי בגן תחת עץ וקורא את מכתבכם בדמעות, והנה
לפני בחור אחד נחמד למראה, אשר ראיתיו פעמים ואשר ידעתי כי שומע הוא
בלמודים ולומר משפטי עם ועם ; הבחור הזה הוא מארץ אוסטריה ושמו דניאל בן
עמינדב . הלא ידעתם הורי אם לא שמעתם את עמינדב העשיר , אשר ראשיתו
") איבערלעגט. היתה
– 78 -
היתה מצער , כי היה כאחד הסוחרים אשר לא נודעו בשמם , ובעשר שנים עשח
חיל במשלח ידו, והוגו עולה כיום עד אלף אלפים שקל כסף. דניאל זה סראלי
ויאמר : הלא שמך טוביה ולומד אתה פה חכמת חרשים וכל מלאכת מחשבת.
ואני ראיתיך פעמים שמח וטוב לב. ומה לך עתה כי תבכה י ואני הראיתיו את
מכתבכם, ויקראהו ויאמר: את משכנות הוריך אכלה אש, ותהי זאת נחמתך, כי
עודם חיים, גם הצילו מעט מן הכסף הנמצא בביתם. את הכסף ההוא, עניתי ,
הלא ישיב אבי לאנשים אשר הפקידו רכושם בירו, ואש אכלתהו. קום ידידי ,
ענה דניאל בהחזיקו ידו בי, קום ולך עמי א/ שעוני, ושם אדבר דברי עמל . ואני
קמתי ואתעודד ואלך אחרי דניאל .
8 124.
ספות דיפען. עלילה פאלשע בעשולדיגונג.
כפול דאפפעלט. נושה גלייבינער .
הגיע ריימען. רוכלת האנדעל.
רשע פעררוכטהיט. צאצאים קינדער.
הרק אויסלעערען. זדון פארזאטץ.
באתי אל מעונו הנחמד, ויושיבני דניאל ויאהז בידי ויאמר: כמקרה הוריף
יקרה גם את הירי לפני עשר שנים, כי אש אכלה את משכנותיהם ואת חנותם ,
ולמפות מכאוב על מכאובינו שמו שכנינו הרעים עלילה על אבי לאמר : עמינדב
ראה כי רבים נושיו, על כן הריק את הנותו ויצת אש במשכנותיו , וכל יקר צפי
לנפשו - וצרה כפולה היתה לנו, כי היה רכושצו לשרפה וכבודנו לחרפה . ולמה
אכחד, ממך ? אנחנו נשאנו חרפת רעב, ואבי נסע אל העיר הגדולה עיר רוכלת
העמים ליפסיה, כי קוה אבי למצא שם ישע. ותהת ישע שמו עליו נושיו עלילות
ברשע, באמרם : הלא יושבי עירך הגידו, כי צפנת לנפשך הון זרים ותצת אש
במשכנותיך, ויציקו לו נושיו מאד , ויביאוהו אל בית כלא ויאכילוהו לחם צר ,
ואמי תפרה בגדים לנשים אחרות בשכר ו לכלכל נפשות צאצאיה . אני הייתי אז
בן עשר שנים, רחל אחותי בת שבע שנים ופרץ אחי בן שלש שנים ; הנה
תמונותיהם עם תמונות הירי תלויות על הקיר, ופניהם מאירים מרב טובה . לא
כן היה לפני עשר שנים !
8 125.
עטוף שמאכטענר : עפר שטויב. התענה זיד קוואלען :
נאל ערלאזען. חמק פערשווינדען. פרץ זיך אויס-עהנשע ,
נעלם פער הארלאן מוט שטורץ . ירח מאגאט.
ואבי
- ?9 -
זאבי אכל לתת צר בבית כלאו , וזכרון אשתו וצאצאיה העטופים ברעב לשא.
עפר נפשו , כן התענה אבי שנה תמימה , עד אשר שלח לו ה' את המלאי
הגואל אשר שלם על יד השופטים אלף שקל כסף לפדות את אבי מיד נושיו .
יתנו לו השופטים תעודה, והוא נודע להם בשם סטט, , ואחרי עשותו את הדוכר
הגדול הזה המק עבר. לשוא בקשו אבי ולא מצאו, ומן העת ההיא החל אבי
לעשות היל בכל משלח ידו , ורכושו פרץ מאד , ועתה הוא נמנה את גדולי
העשירים אשר בארצנו, ונכון הוא לתת שלשת אלפים שקל כסף לאיש אשר ימצא
את איש חסדו הנעלם הנודע בשמו סטט,. מי יתן ידע אבי איה מקום כבודו
המצאה , כי עתה יכבדהו כמלאך הגואל אותו. מכל אלה הלא תראה ידידי כי
לא יתן ה' כש לציק, לכן אל תדאג לאביך, כי יש תקוה לאחריתו . הודיעה כי
מצאת וץ בעיני, ואני בחרתיך לחבר לי , וישבת במעוני וכל מחסורך עלי .
בעוד שלשה ירחים, אקהך עמי בנסעו אל ארצי לראות את הורי ואת אחותי ואחי ,
ויחדו נשוב הלום. כן דבר עמי דניאל הנחמד וינחמני מעצבוני. יתן ה' והיה לכם שלוצי
כשלום בנכם הדואג לכם, טוביה.
8 126
יחיד איינציג . רחמים בארמהערציגקייט . אצבע פינגעז* .
גמולות פערגעלטינג. נפלא ואנדערליך.
תם דאהין. השתומם ערשטיינען.
רשעה פעררוכטהיט. מבעיר מארדברעננער.
(מכתב חנן) .
בני יחידי ומהמריו מכתבך הנחמד והנעים נתן שמחה בלבנו, בואני ראיתי
בי אצבע אלהים הוא, ורצונו הביאך אל בן נדיב ויתן הנך בעיניו. אכן אל
גמולות ה' ומה נפלאים דרכיו ! אני אספתי את חנניה אל ביתי, בהרתי בו להיות
תבר לך, ובן עמינדב בחר בך ; הן זאת ראשית דרכי אל, ועוד תראה נפלאות
אשר לא פללת : חכה בני להסדי ה' כי לא תמו, כי לא כלו רחמיו. כן דברת בני :
כי החל ה' להאיר פניו אלינו ובאורו נראה אור חדש, ועוד תשתומם בני וקראת : מה
- - . ! גדלו מעשיך ה', מאד נפלאיס דרכיך
וכאשר ישלם ה' לעושי טוב כצדקתם, כן לא יאחר לשלם לעושי רעת
פרשעתם, כי נגלה עון נתבי כי הוא המבעיר את התבערה, גם חביות מלאי חאל
הפקיד באוצרי, ויקח מידי כמף מחירם לקנות חלב חדש, ואת החדש שם באוצרותיו
הם בו בערה האש 1 טחבי נתפש כמבעיר תבערה, ובלע בנו נתפש כגנב, כי הוא
- יר - - ופרעוש
- 80 ". אי
ופרעוש קרובו גנבו כלי כסף בעת המבוכה, וכלם ישאו עונם וינסדו. כן יאיר ה' פניו
לבית אביך אוהבך, חנן. ש
8 127.
פקיד פארגעועצטער פדיון עלאוונג.
אכף דריקקען. : ערום ליסטיג.
שועל פוכם • התאמר זיך אויסגעבען.
דאבון שמערץ מהתלות פאססען. התל שפאטטען.
3
*** .#
אבי כבודי והודי 1 באו ימי המנוחה ודניאל לקה תעודה מאת השר הפקיד
לשוב לביתו, וכן עשיתי אני, כי דניאל לוקח אותי עמו ברצון אביו, אשר מכתבו
בא אליו היום. בו יספר לו, כי בא איש אחד אשר יתאמר לאיש חסדו הנעלם,
לאמר : זה לי עשר שנים אשר עלה בגורלי כסף המשה אלפים שקל, ובשמעי
צרתך ומחסור ביתך הרימותי מהם אלף שקל ואתנם על יד השופטים אשר נודעתי
להם בשם סטט, ; כי ברצותי להסתיר צדקתי כסיתי שמי אלימלך. ועתה כי אכף
עלי מחסורי, גליתי את שמי ואת מעשה צדקתי, אך לדאבון לבבי אינני יכול
להוכיח כל זאת , כי עכברים אכלו את תעודתי, והעכברים ההם ענה עמינדב
בשחוק, הם אכלו אמונתי, ולבבי ימאן להאמין בדברים ריקים. ורחל במכתבה אל
דניאל אהיה נשאה משל על השועל הערום והעכברים, המכתב ההוא מלא מהתלות ,
ומדי קראנו בו נמלא שחוק פינו ; וגם בהביטו אל תמונת רחל אחותו על הקיר
יזכור מהתלותיה וישחק . ומדי דברה באלימלך השועל הערום תספר הליכותיו
הזרות, כי עוצם הוא עיניו מראות בנשים , ופרץ אחיה הקטן יהתל בו. ובכל
זאת לא ימנע עמינדב ממנו טוב, כי הושיבו בהדר בודד בחצרו, והשועל הערום
אוכל למעדנים .
:
*** אך רב לי לדבר בערומים, מהכה אני בכליון עינים לראות את עמינדב הנכבד
ואת כל נפשות ביתו אחרי ראותי את תמונותיהן על קיר הדרנו. ומבית עמיגדב יגיעו
אליך דברי בנך, המכבדך מכל יקר והמתפלל לה' לחדש ימינו הטובים, טוביה.
S 128
מלל אויסשפרעכען, שילדערן. מרכבה קוטשע.
הצג פארשטעללען. בירה רעזידענץ. השכן געוואהנט.
בית חרשת פאבריק. שיח אונטערהאלטען. כונן גרינדען.
הורי
צ- 81 -
. הורי היקרים י הנני בבירת אוסטריה ובבית עמינדב ופי ימלל את כל
הכבוד והגדולה אשר ראיתי בבית הזח! אך אגיד לך הדברים מראשית עד אחרית ?
בית עמינדב יצאו לקראתנו אל מחוץ לעיר , ויציגני דניאל לפני עמינדב ואשתו.
ולפגי רחל אחותו, ויאירו אלי פניהם, ויקבלוני בכבוד ובשמחת לבב ויהדו באנו
העירה, ויום באנו היה כיום חג. ובשלשת הימים הראשונים אשר אני יושב בבית
עמינדב הסכנתי עם כל נפשות ביתו וגם עם השויים הגדולים הבאים לבקר
בהיכלו. אלימלך השועל הערום לקח נדבות כסף מיד עמינדב וישב לביתו .
ועמינדב.gבעת מנוחתו ישיחני על דבר בית הרשת אשר הוא אומר לכונן - ונכון
היא לקחת אותי לפסיד על הבית ההוא אחרי השלימו רק בלמידים ושמי
יהיה הרבה מאד די סמך אתכם הורי היקרים בעת מחסור". רחל בת עמינדב
תשימני למופת לפרץ אחיה הקטן , השובב מעט בהליכותיו כנער אשר לא ראה .
רק ענג ונחת והון ועשר בבית אביו : על כן ראיתי פני פרץ והנה אינם אלי
ככל נפשות בית אביו, אך יגדל וישנה לטוב טעמו . הגדתי לכם הורי היקרים
את כל דרכי ואת תקותי, והיתה זאת לכם לנחת ולשלום מאת בנכם האוהבכם,
- טוביה
תם ספר הזכרון לבית הנן אשר כתבתי אני שמאל המורח:
- 8 12% י -
קומם אויפרוכטען • הריסות צערריטונג 9 מרמה טרוגי
עדה געמיינדע פוריה פרוכטבאר. ו -
(מכתב חנן זה לא בא בספר הזכרון לשמואל המורה, כי סוד פון הוא בין חנן ובנו) י
טוביה בני יקירי ! הן ראשית דרכי אל ראיתי בגמול גחבי הרשע ובחסר
אשר הוא נוטה לי , כי נתנני להן לחסד ולרחמים בעיני אוהבי הקרובים והרחוקים,
אשר יעצו לקומם הריסות ביתי ולכונן משלח ידי ; ומה נפלאיט מעשי ה' אשר הוא
עושה עמך בהביאו אותך אל בית עמינדב , אצבע אלהים ראיתי במקרה הזה.
דע לך בגי סוד צפון בלבבי עד היום, עתה אגלהו לר, וצפנתו גם אתה בלבבך
דע לך כי אלימלך הוא שועל ערום. כאשר קראה לו רחל בת עמינדב, כי בא
במרמה להונות את עמינדב, כי לא הוא פדה את עמינדב, כי אם אני אביף 5
אבשם סטט' נודעתי לשופטים, והםבאותיות הנן באות ב"ש, והשופטים נתנו לי
תעודה ; ואיש צדיק המורה צדק לעדתו כתב ידו לתעודת, אך המורה ההוא מת
והתעודה נשרפה בלל החרדה והמבוכה. לכן בני הסתר סודי, כי אם לא כמקרה
העכברים המקרה הנורא הזה, ולא נהיה לשחוקולמשל, אך מי יאמין לדבר הזה ?
פאני משיב תודה לה' אשר העיר אז חמלה בלבבי לעשות מעשה הצדקה בסתר, וזאת
(אמון פדנוג) ואו לרשת
- 82 -
הרעת לנפשי ינעם, כי זרעתי לצדקה על אדמה פוריה אשר תצטיח רב טוב לארט:
: רב. התעודה נשרפה ומורה הצדק מת, אך חיה : מה נפלאים דרכיו בהביאו
אל בית עמינדבי וקויתי כי עוד אחר כבור יקחך. לטוב לך כל הימים ולש
אביך אוהבך, חנן, .. –
,**
א ו
S 130 -
אבי הנעלה ! לא אשתומם על מעשה הצדקה אשר עשית, כי צדקות צפונות
וכהנה רבות עמך, אך על זה אשתומם, על הגלות לי המקרה הזה בעתו; ועתה אבי
וזכבודי , תן לי פתחון פה להגיד צדקתך, ונפתח לי פתח תקוה להיות גבר צולה.
שידע לך אבי, כי סודך זה כאש עצורה בלבבי, פתח נא שפתי • ופי יניף צדקתף לתן
*לכבוד לבנך אוהבך ומכבדך, טוביה.
8 181• .
"י "שאל ,
הלל ענטווייהעו. . הורות צייגען. נשקף שיעט הערפאר.
- טוביה בני יקיריי הלא למדתיך תמיד לאמר: אמת קנה ואל תמכור! אתה חפץ
מעשה צדקתי במחיר לחללה, לא זה דרכי בני. דע לך כי אין רגלים לשקר,
ושפת אמת לעולם תעמוד : הן אמת מארץ תצמח , הכה נא מעט, והיא תורה דרכה:
וחן וכבוד תתן לך. הלא למען נסותך גליתי לך סודי, לדעת התוכל לשמרו ולצפנו,
עמך אם לא. עוד הפעם אגיד לך, אמת מארץ תצמח וצרק משמים נשקף, ופרים לף
חן וכבוד , לשמחת לב אביך המלמדך בדרך טובים, חנן.
סוף דבר .
הגן הוח שש לעשות צדקות בסתר , וה' גלה צדקתו וענותו , כי מעשה
הצדקה אשר עשה לעמינדב נמצא כתוב בספר זכרון למורה הצדק לעדתו ,
ומספר הזכרון ההוא נודע הדבר לעמינדב מי הוא איש חסדו. ויחשוב עמינדב
לכבוד לביתו להתחתן בחנן, ויתן את רחל בתו לטוביה בנו, וחנן נתן את בתו,
להעניה . וה' ברך את שני הבתים האלה, ויחילו דרכיהם מאד וכל אשר עשו
הצליח בירם, נמברכתם התברכו רבים . וכאק.גחבי רשו גרעבו, וחנן האכיל ע:
*.3 . שונאיו לחם
: קערצליך ווירדפערטינפין דרוקערייאיין צווייטער טייל פין אמון
פדגוג. דאס איז אז יעדער אנפעננער זאל זיך זעלבסט קענין
אויפלערנין שפרעכין אונד שרייבען רוסישע שפראכעייער
*. .נרינג.אונד נוט ערקלערט אויף ודישדויטש


פו אישי-י: 8
: שראה:URE: "" 8 - מ S - s Aר: הגג 2 :::::::::2:22.2. אטיבי....:-2 :... :-3:4, 2:5. : ------כ- : ב
: : :#:
: .א- אא" : :::::::
: -ax : ::## : :
: : : :===:
: א. ***אי :*
ITil
39015 06623 6855
4%
3:
:ל
:::
3ז:
:
:
:
:3
ני:
* *-* **-4
? א
ו
: :פ:E:-כ-ם בלבדם בבצבשר---------------ש-ל-י•------------- כ י-י- - - - -
ש: : : בכל סבבסיסמסc-סתרת:ת: כל
:E: :#: :######
:5 : א8% א - : : יs*** :כ
: : -8 : -א: