הורטיוס – ויקיפדיה


	לדלג לתוכן
	




	
		שינוי מצב סרגל צד
	
	
		
		
			
			
		
	
	
	
		חיפוש
	

	
		
			
			
			
			
		

	




	

	
		כלים אישיים
	

	
			לא בחשבון
	שיחה
	תרומות
	יצירת חשבון
	כניסה לחשבון


		
	






	

	

	
		ניווט
	

	
			עמוד ראשי
	ברוכים הבאים
	שינויים אחרונים
	ערכים מומלצים
	פורטלים
	ערך אקראי
	תרומה לוויקיפדיה


		
	



	

	
		קהילה
	

	
			שער הקהילה
	עזרה
	ייעוץ
	מזנון
	כיכר העיר
	חדשות
	לוח מודעות
	יצירת קשר
	ספר אורחים


		
	




	
		כלים
	

	
			דפים המקושרים לכאן
	שינויים בדפים המקושרים
	דפים מיוחדים
	קישור קבוע
	מידע על הדף
	ציטוט דף זה
	פריט ויקינתונים


		
	




	
		הדפסה/ייצוא
	

	
			יצירת ספר
	הורדה כ־PDF
	גרסה להדפסה


		
	




	
		במיזמים אחרים
	

	
			ויקישיתוף
	ויקיציטוט
	ויקיטקסט


		
	



	

	
		דף זה בשפות אחרות
	

	
			English
	Afrikaans
	አማርኛ
	Aragonés
	العربية
	مصرى
	Asturianu
	تۆرکجه
	Башҡортса
	Žemaitėška
	Беларуская
	Беларуская (тарашкевіца)‎
	Български
	Brezhoneg
	Bosanski
	Català
	Čeština
	Cymraeg
	Dansk
	Deutsch
	Zazaki
	Ελληνικά
	Esperanto
	Español
	Eesti
	Euskara
	فارسی
	Suomi
	Võro
	Français
	Furlan
	Gaeilge
	Galego
	हिन्दी
	Fiji Hindi
	Hrvatski
	Magyar
	Հայերեն
	Interlingua
	Bahasa Indonesia
	Ido
	Íslenska
	Italiano
	日本語
	ქართული
	Қазақша
	한국어
	Kurdî
	Kernowek
	Latina
	Lingua Franca Nova
	Lietuvių
	Latviešu
	Malagasy
	Македонски
	മലയാളം
	Монгол
	मराठी
	Bahasa Melayu
	Nāhuatl
	Nederlands
	Norsk nynorsk
	Norsk bokmål
	Occitan
	ਪੰਜਾਬੀ
	Polski
	Piemontèis
	Português
	Română
	Tarandíne
	Русский
	Sardu
	Sicilianu
	Srpskohrvatski / српскохрватски
	Simple English
	Slovenčina
	Slovenščina
	Српски / srpski
	Seeltersk
	Svenska
	Kiswahili
	தமிழ்
	Tagalog
	Türkçe
	Татарча/tatarça
	Українська
	Oʻzbekcha/ўзбекча
	Tiếng Việt
	Volapük
	Walon
	Winaray
	吴语
	中文
	粵語


		עריכת הקישורים

	






	
		תפריט ניווט

		
			
				
					

	
		מרחבי שם
	

	
			ערך
	שיחה


		
	



					

	
	
		גרסאות שפה
	

	
		

		
	



				

				
					

	
		צפיות
	

	
			קריאה
	עריכת קוד מקור
	עריכה
	גרסאות קודמות


		
	



					

	
	
		עוד
	

	
		

		
	



				

			

		

	

	


	
	


	
	

	הורטיוס

	
		מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

		

		

		
		הורטיוס
Q. Horatius Flaccus	
	
לידה	
8 בדצמבר 65 לפנה״ס
ונוסה, הרפובליקה הרומית 
	
פטירה	
27 בנובמבר 8 לפנה״ס (בגיל 56)
רומא, האימפריה הרומית 
	
עיסוק	
משורר, סופר, פילוסוף 
	
לאום	
הרומאים העתיקים 
	
שפות היצירה	
לטינית 
	
יצירות בולטות	
על אמנות הפיוט 
	 


קווינטוס הורטיוס פלקוס (בלטינית Quintus Horatius Flaccus; בעברית שמו מבוטא גם הורציוס; 8 בדצמבר 65 לפנה"ס - 27 בנובמבר 8 לפנה"ס) היה משורר רומי מפורסם.


תוכן עניינים


	1 תולדות חייו
	2 יצירותיו
	2.1 האפודות (Epodi)
	2.2 הסאטירות (Saturae)
	2.3 השירים \ האוֹדות (Carmina / Odae)
	2.4 האיגרות (Epistulae)
	2.5 שיר היובל (Carmen Saeculare)



	3 היהודים אצל הורטיוס
	4 תרגומי יצירותיו לעברית
	5 ראו גם
	6 לקריאה נוספת
	7 קישורים חיצוניים
	8 הערות שוליים





תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הורטיוס נולד בשנת 65 לפנה"ס בוונוסיה (כיום ונוסה שבאיטליה) והיה בנו של עבד משוחרר אמיד. אביו דאג לחינוכו וליווה אותו לרומא, שם למד את תורת הנאום, ואחר כך לאתונה, שבה למד יוונית ופילוסופיה ככל הנראה שליחתו מעיר מולדתו נועדה להציל אותו מהשמצות' שכן להיות בן עבד לשעבר נחשב בזוי בחברה הרומאית ולכן הורטיוס ואביו היו מטרה ללגלוגים חוזרים ונשנים. הורטיוס היה אסיר תודה לאביו על כך והתייחס אליו בהערצה רבה.

אחרי רצח יוליוס קיסר בשנת 44 לפנה"ס, הורטיוס, שהתרשם מהגעתם של מרקוס יוניוס ברוטוס וגאיוס קסיוס לונגינוס לאתונה, הצטרף לצבאם ולחם כטריבון צבאי בקרב פיליפי בשנת 42 לפנה"ס כנגד אוקטביאנוס ומרקוס אנטוניוס. כוחותיהם של ברוטוס וקסיוס הובסו בקרב אך הורטיוס הצליח להימלט על נפשו ולימים סיפר שזרק את מגינו ונמלט משדה הקרב.

לאחר שהוכרזה חנינה לאלה שלחמו נגד אוקטביאנוס, חזר הורטיוס לרומא ומצא שרכושו הולאם וחולק לחיילי הצבא המשוחררים וכך הוא הוכרח לקנות לעצמו משרה של מזכיר במשרדי הקוואיסטורים, דבר שאפשר לו להתמסר לשירה. הורטיוס השתייך לחוגים הספרותיים ברומא שעליהם נמנה המשורר ורגיליוס. ורגיליוס הפגיש את הורטיוס עם גאיוס קילניוס מאיקנס, שהיה ידידו ואיש סודו של אוקטביאנוס. מאיקנס הפך לידידו ולפטרונו של הורטיוס והעמיד לרשותו חווילה בסאביניום, לא הרחק מרומא. הורטיוס, ורגיליוס ומאיקנס נעשו ידידים, וידידותם נמשכה עד מותם. אוקטביאנוס ביקש למנות את הורטיוס למזכירו, אך הורטיוס העדיף להמשיך ולעסוק בשירתו.


יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 41 לפנה"ס, הקיסר אוקטוויאנוס העניק חנינה להורטיוס. הורטיוס חזר מן הגלות לרומי, וגילה שאביו נפטר ורכושו הוחרם. הורטיוס נאלץ להתחיל לעבוד כמזכירו של גובה-מיסים. בתקופה זו הוא החל בכתיבת שירה. שירתו הסיבה את תשומת לבם של לוקיוס ואריוס רופוס, ושל פובליוס ורגיליוס מארו, שני משוררים בעלי שם בעולם הספרות הרומי. דרכם, הורטיוס התוודע למאיקאנס[1] שהיה עוזרו ויועצו של אוגוסטוס, ופטרון ספרות ידוע.[2] בשנת 38 לפנה"ס צירף אותו מאיקאנס לחוגו הספרותי, דבר ששיחרר את הורטיוס מדאגות כלכליות. בהמשך, מאיקאנס אף הציג אותו בפני אוגוסטוס.[2]


האפודות (Epodi)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 31 לפנה"ס פרסם הורטיוס 17 שירים שכונו "אפודות" בשל המבנה המיוחד שלהן: שורה ארוכה, ולאחריה – שורה קצרה. הורטיוס כינה את האפודות בשם "יאמבים" (Iambi).[3] בכתיבת האפודות הושפע הורטיוס מסגנונו הלעגני של המשורר היווני הקדום ארכילוכוס מפארוס, שחי במאה השביעית לפנה"ס.[4] האפודות עסקו בנושאים מגוונים, מסיפורי אהבה ועד למלחמות-האזרחים בתקופתו.[5]


  
הסאטירות (או בשמן האחר-שיחות, בלטינית Sermonum) בפרסום משנת 1577



הסאטירות (Saturae)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשר הסאטירות הראשונות התפרסמו בספר בשנת 35 לפנה"ס, ושמונה נוספות יצאו בשנת 30 לפנה"ס.[6] הורטיוס כינה את הסאטירות שלו בשם "שיחות" (Sermones).[7] את הסאטירות חיבר הורטיוס בהשראתו של לוקיליוס, מחבר סאטירות רומי שחי במאה ה-2 לפנה"ס.[7] בניגוד לסאטירה של לוקיליוס הורטיוס לא עסק בסאטירה שלו בפוליטיקה, אלא שם ללעג בעיות שרווחו בחברה בזמנו, כגון: רדיפת-בצע, קמצנות, שחיתות ועוד.[8]

בשנת 35 לפנה"ס הורטיוס הקדיש את ספר הסאטירות הראשון שלו למאיקנאס, ובתור הכרת תודה העניק לו מאיקנאס אחוזה קטנה, שמיקומה 25 מיל צפונית לרומא (אחוזה זו מוזכרת רבות ביצירותיו). מנקודה זו והלאה הורטיוס חילק את זמנו בין האחוזה לבין רומא. בנוסף, ייתכן שנכח בקרב אקטיום בשנת 31 לפנה"ס.


השירים \ האוֹדות (Carmina / Odae)[עריכת קוד מקור | עריכה]

	 ערך מורחב – שירים (הורטיוס)


שלושת ספרי השירה הראשונים שפורסמו סביב שנת 23 לפנה"ס הם שהביאו להורטיוס את תהילתו כמשורר. בספר הראשון הורטיוס מקדיש את שלושת השירים הראשונים למאיקנאס, לאוגוסטוס ולורגיליוס.[9] השירים הם בעלי איזון – הורטיוס משתמש בחוש מידה ומאזן בין עצב ושמחה. השיר האחרון בספר השלישי הוא צוואתו, שבה חוזה הורטיוס לעצמו תהילת נצח.[10] ספר השירים הרביעי: נכתב בין השנים 13-17 לפנה"ס. בתוכו מופיעים שירי אהבה, שירי-תהילה לאוגוסטוס, ושירי-תהילה לרגל ניצחונם של בניו המאומצים של אוגוסטוס: טיבריוס ודרוסוס, על הווינדליקים. ניצחון זה הרחיב את גבולות האימפריה הרומית עד לגדות נהר הדנובה.


האיגרות (Epistulae)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרסום ספרי השירה שב הורטיוס לכתוב "שיחות" (sermones), שבהמשך קיבלו את השם "איגרות" (Epistulae).[11] ספר האיגרות הראשון פורסם בשנת 20 לפנה"ס לערך, והספר השני פורסם בין השנים 13-17 לפנה"ס. כתיבה זו של שירה במגוון נושאים, בצורה של איגרות לאישים ידועים, הייתה חדשנית. הספר הראשון הוקדש למאיקונאס. הוא עוסק בהנהגה נכונה ובספרות. הספר השני כולל שלוש איגרות. הראשונה, לאגוסטוס, דנה במצב השירה הרומית. הורטיוס טוען באיגרת כי לדרמה אין סיכוי לשגשג, ושעל כן, על אגוסטוס לתמוך בשירה. האיגרת השנייה מופנית ליוליוס פלורוס (Iulius Floras), ובה הורטיוס מנסה להרחיקו מהשירה כיוון שהיא רוויה בכזב ובצביעות. האיגרת השלישית ידוע בשם האיגרת אל הפיסונים (Epistula Ad Pisones), וכן בשם "(על) אמנות הפיוט" (ארס פואטיקה). איגרת זו מופנית אל פיסו (piso) ואל שני בניו. היא נחשבת למסמך החשוב ביותר של ביקורת הספרות בעת העתיקה, והשפיעה רבות על התפתחות ביקורת הספרות האירופית. ביטויים, פתגמים ומונחים ששאולים ממנה משמשים עד היום בביקורת הספרות האירופית.[12] דוגמה לדבר: "אף הומרוס הטוב לפעמים מתנמנם".[13]


שיר היובל (Carmen Saeculare)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 44 לפנה"ס, לאחר רצח יוליוס קיסר, הופיע בשמים כוכב שביט. החוזים במזלות פרשו זאת כאות המבשר על תחילתה של המאה החדשה. עקב המצב ששרר אז במדינה נדחו החגיגות. בשנת 17 לפנה"ס, לאחר שהבטיח אוגוסטוס את הגבולות, הוא ערך את "חגיגות-המאה". חגיגות אלו נערכו בעבר בשנים 249, ו-146 לפנה"ס. הן סימלו את סופה של המאה, ואת תחילתה של מאה חדשה, שכולם קיוו שתהיה טובה מהמאה שלפניה. אוגוסטוס הטיל על הורטיוס לכתוב המנון לאומי לרגל החגיגה. ההמנון שכתב הורטיוס פונה אל האלים בבקשה שיעתירו חסד על רומא, ומהלל את אוגוסטוס. כתיבת המנון זה גרמה לכך שהורטיוס הוכר כמשוררה הלאומי של רומא (Romanae Fidicen Lyrae).[14]

הורטיוס וורגיליוס נחשבים לגדולי המשוררים הרומים. בין יצירותיו של הורטיוס נכללים שני ספרי סאטירה שהוא כינה בשם "דברי מוסר", אך למעשה הם דברים הנאמרים בלשון שיחתם של אנשי רומא של תקופתו: נואמים, פילוסופים, מדינאים, אנשי עסקים, וגם עבדים, פרוצות והולכי בטל פטפטנים. הורטיוס עצמו מעיד על כך: "אין לכנות בשם משורר מי שכותב כמוני, שירה בנוסח פרוזה". אוגוסטוס קיסר הכריז על שירתו של הורטיוס כ"שירה נצחית".
רבות מאמרותיו של הורטיוס נשארו בשימוש עד ימינו: "טוב ומכובד לאדם למות בעד ארצו", "קרפה דיים" ("חיה את הרגע" [מילולית: את היום]) ו"העז לדעת".


היהודים אצל הורטיוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשירתו של הורטיוס ישנן 4 התייחסויות ברורות ליהודים. לדעת ההיסטוריון מנחם שטרן, הדבר מעיד על השפעתם של היהודים על החברה הרומאית בתקופת אוגוסטוס.[15]
היהודים היו ככל הנראה קבוצה אתנית מפורסמת מספיק ברומא של אותה התקופה, כך שאפשר היה להתבדח עליה מתוך ביטחון שהקהל מכיר אותה כקבוצה מובחנת בפני עצמה. ייתכן ותהלוכת הניצחון של גאיוס סוסיוס בשנת 34 לפנה"ס, בה חגג את כיבוש ירושלים בשנת 37 לפנה"ס, היא זו שהעלתה את היהודים לתודעת הקהל הרומאי, בדיוק בתקופה שבה כתב ופרסם הורטיוס את ספר הסאטירות הראשון שלו. בספר זה, שיצא לאור כנראה בשנת 35 לפנה"ס או זמן קצר לאחר מכן, נמצאת ההתייחסות הראשונה אל יהודים ויהדות בספרות הקומית-הסאטירית. שלוש מתוך ארבע ההתייחסויות נמצאות בספר הסאטירות הראשון הזה, וכל אחת מהן חותמת את היצירה שבה היא מופיעה, בבחינת בדיחה אחרונה שאמור להיות לה רושם רב. מיקומן של הבדיחות הללו מלמד על כך שהורטיוס ייחס להן אפקטיביות רבה, והוא אף בחר לסיים 3 מתוך 10 הסאטירות שבספר הראשון בהתייחסות אל יהודים.[16]

בספר הסאטירות הראשון, בסוף הסאטירה הרביעית, מציין הורטיוס את חולשתו לכתיבת סאטירות ומזהיר את יריבו שאם לא יסכים לקבלה, "יגיע להק גדול של כותבי שירה" להיות לו לעזר: "ואותך אז נכריח, כמו שעושים היהודים, לצעוד ולחבור לקהלנו".[17] לדעת חוקרים רבים, השורה האחרונה מתייחסת לפעילות מיסיונרית יהודית נמרצת ברומא.[18]
בסאטירה החמישית הוא מלגלג על תמימות האמונה היהודית, שכבר הפכה ידועה,[15] כשהוא מצהיר: "לזאת יאמין נא אַפֶּלָא היהודי, לא אני".[19]

בסאטירה התשיעית מראה הורטיוס ידיעה על ברית המילה והשבת. בעודו עסוק בשיחה עם אדם טרחן ופטפטן, הוא פוגש בחברו המשורר אריסטיוס פוסקוס ומנסה לרמוז לו שיציל אותו, אך ללא הועיל, החבר משים עצמו כלא מבין: "בשחוק בן בליעל הוא מתעלם". הורטיוס רותח מזעם אך מנסה שוב: "הן רצונך לשוחח עמי ביחידות, כך אמרת". החבר הבדחן משיב לו כי כך אמנם בכוונתו לעשות, אך במועד אחר: "כי היום השבת השלושים. הרצית שנזלזל ברגשות יהודים נימולים?'".[20] החבר המשורר בסיפור של הורטיוס הצהיר שמאחר שזה יום שבת, הוא לא יכול להעליב את היהודים בשיחה על עסקים.[21]
אולם אין בסיפור הזה נימה שלילית. היהודים מתאפיינים בשמירת שבת ובמילה והחבר פשוט מנצל את העובדה הזו.[22] לרוב מפרשים את הביטוי "השבת השלושים" לא כשבת רגילה אלא כראש חודש, שנחשב ביהדות למעין חג. על פי הסבר אחר מדובר על השבת ה-30 מתחילת השנה.[21] אולם ייתכן גם שלא היה חג יהודי כזה והחבר הבדחן המציא אותו באותו הרגע כדי להראות את "אדיקותו" ו"בקיאותו" ברזי הדת שאינו רוצה להעליבה.[23]

בחיבורו "האיגרות", דן הורטיוס בצורותיו השונות של העושר - בכך שישנם כאלה שאין בעיניהם שום חשיבות למה שאחרים מעריכים מאד, ומזכיר את "עושר תמרי חורש הורדוס הרוחיים".[24]


תרגומי יצירותיו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

	הוראטיוס, האיגרות, אמנות הפיוט, תרגמה מרומית והוסיפה מבוא, הערות ומפתחות: רחל בירנבאום, ירושלים: מוסד ביאליק תשע"ה (2014).
	הוראטיוס הסטירות, תרגמה מרומית והוסיפה מבוא, הערות ומפתחות רחל בירנבאום, מוסד ביאליק, תשע"ב.
	 על אמנות הפיוט. תרגום, הערות ומבוא: יורם ברונובסקי. הוצאת ספרית פועלים והוצאת הקיבוץ המאוחד, 1983. 53 עמ'.
	האיגרת אל הפיסונים (על אמנות הפיוט). תרגם: נתן שפיגל. בתוך: נתן שפיגל. הוראטיוס - האיש ויצירתו. ירושלים, מאגנס, תשמ"ד. עמ' 179–209.
	מבחר מאמרות מיצירותיו של הוראטיוס. שם, עמ' 210–224.
	אמנות הפיוט, תרגום הערות ומבוא: דבורה גילולה. הוצאת מאגנס. 2004.
	השירים (האודות). תרגמה מרומית והוסיפה מבואות, הערות ומפתחות רחל בירנבאום. ירושלים, מוסד ביאליק, תשנ"ח-1998. 535 עמ'.
	הורטיוס, מבחר שירים (ארכיון), תרגם מלטינית שמעון בוזגלו.
	מבחר שירה / הוראטיוס תרגם יהושע פרידמן פרויקט בן-יהודה


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

	שירים (הורטיוס)


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

	נתן שפיגל. הוראטיוס - האיש ויצירתו. ירושלים, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס האוניברסיטה העברית בירושלים (1978) בע"מ, תשמ"ד.
	מנחם שטרן – Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1976, Vol. I: XLV. Horace, pp. 321-327


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

	מיזמי קרן ויקימדיה
	 ציטוטים בוויקיציטוט: הורטיוס

	 טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:הורטיוס

	 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הורטיוס



	כתבי הורטיוס בפרויקט בן-יהודה
	יואב רינון, האיש שחיבר את השיר המושלם ביותר בשפה הלטינית, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2013.
	אריק גלסנר, על "האיגרות", של הוראטיוס, באתר "מבקר חופשי", 26 בפברואר 2015, פורסם במקור במדור לספרות ב"7 לילות" של "ידיעות אחרונות".
	מבחר שירה / הוראטיוס בתרגום יהושע פרידמן.
	הורטיוס, האודות, ספר 1, באתר הארץ, שיר 5, בתרגום יהושע פרידמן, שלמה דיקמן ורחל בירנבוים.
	הורטיוס, האודות, ספר 1, דבר, 4 באפריל 1966, שיר 11, בתרגום שלמה דיקמן.
	הורטיוס, האודות, ספר 3, שיר 30 בתרגום מאיר הלוי לטריס.
	אהוביה כהנא, הוראטיוס, לגמרי בן זמננו, באתר הארץ, 19 בינואר 2015 (ביקורת על התרגום לעברית של "האיגרות").
	מבחר שירים של הורטיוס, מתוך האתר של שמעון בוזגלו.
	הורטיוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

     
	^ נתן שפיגל, הוראטיוס: האיש ויצירתו (ירושלים: מאגנס, תשמ"ד) עמ' 26

	^ 1 2 רחל בירנבאום, הוראטיוס: שירים (האודות) (ירושלים: מוסד ביאליק, 1998) עמ' 3 

	^ נתן שפיגל, הוראטיוס: האיש ויצירתו עמ' 29

	^ רחל בירנבאום, הוראטיוס: שירים (האודות) עמ' 3

	^ נתן שפיגל, הוראטיוס: האיש ויצירתו עמ' 39

	^ נתן שפיגל, הוראטיוס: האיש ויצירתו עמ' 41

	^ 1 2 רחל בירנבאום, הוראטיוס: שירים (האודות) עמ' 3 

	^ נתן שפיגל, הוראטיוס: האיש ויצירתו, עמ' 42

	^ רחל בירנבאום, הוראטיוס: שירים (האודות) עמ' 8 

	^ נתן שפיגל, הוראטיוס: האיש ויצירתו, עמ' 30

	^ נתן שפיגל, הוראטיוס: האיש ויצירתו, עמ' 111

	^ רחל בירנבאום, הוראטיוס: שירים (האודות) עמ' 8-9

	^ טור 359 Bonus dormitat Homerus

	^ נתן שפיגל, הוראטיוס: האיש ויצירתו עמ' 133-135

	^ 1 2 Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. I: XLV. Horace, p. 321

	^ דבורה גילולה, הלצות על יהודים בספרות הרומית (מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, כרך תשמ"ו), א. הורטיוס, עמ' 8.

	^ Horace, Sermons, I, 4: 139-143; הוראטיוס הסטירות, סטירה א 4, שורות 140–143, עמ' 70. תרגמה מרומית: רחל בירנבאום.

	^ פטר שפר, יודופוביה, פרק 6 גיור, הורטיוס, עמ' 161-160.

	^ Horace, Sermons, I, 5: 96-104; הוראטיוס הסטירות, סטירה א 5, שורות 100–101, עמ' 82. תרגמה מרומית: רחל בירנבאום.

	^ Horace, Sermons, I, 9: 60-78; הוראטיוס הסטירות, סטירה א 9, שורות 60–78, עמ' 110–111. תרגמה מרומית: רחל בירנבאום.

	^ 1 2 Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. I: XLV. Horace, p. 325-326

	^ פטר שפר, יודופוביה, פרק 4 שבת, עמ' 126.

	^ דבורה גילולה, הלצות על יהודים בספרות הרומית (מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, כרך תשמ"ו), א. הורטיוס, עמ' 14.

	^ Horace, Epistulae, II, 2 :183-189; הוראטיוס, האיגרות, איגרת ב 2, טור 184, עמ' 190. תרגמה מרומית: רחל בירנבאום.





	בקרת זהויות 	
	BIBSYS: 90055203
	BNC: 000035928
	BNE: XX891549
	BnF: cb11886570b (data)
	CANTIC: a10101214
	CiNii: DA00782980
	GND: 118553569
	ICCU: IT\ICCU\CFIV\000246
	ISNI: 0000 0001 2145 2178
	LCCN: n79081354
	LNB: 000000375
	MusicBrainz: af616f1f-6242-4802-a1bf-8d3f0647083c
	NDL: 00540086
	NKC: jn20000603003
	NLA: 35206138
	NLG: 62641
	NLI: 000064806
	NLK: KAC199612791
	NLP: A11793144
	NSK: 000013522
	NTA: 068304579
	RERO: 02-A000081296
	RSL: 000083136
	SELIBR: 189659
	SNAC: w6pk0m9c
	SUDOC: 026659166
	Trove: 864697
	ULAN: 500404135
	VcBA: 495/53093
	VIAF: 100227522
	 WorldCat: lccn-n79081354















אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הורטיוס&oldid=29469385"


		קטגוריות: 	משוררים רומאים
	רומאים בתקופת הקיסרות
	אישים שהונצחו על בולי רומניה
	ונוסה
	אישים שחיו במאה ה-1 לפנה"ס


קטגוריות מוסתרות: 	ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים
	ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים: מקום לידה
	ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים: מקום פטירה
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה BIBSYS
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה BNC
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה BNE
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה BNF
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה CANTIC
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה CINII
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה GND
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה ICCU
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה ISNI
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה LCCN
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה LNB
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה MusicBrainz
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NDL
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NKC
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NLA
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NLG
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NLI
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NLK
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NLP
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NSK
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NTA
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה RERO
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה RSL
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה SELIBR
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה SNAC-ID
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה SUDOC
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה Trove
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה ULAN
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה VcBA
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה VIAF
	ויקיפדיה: ערכים עם מזהה WORLDCATID
	בקרת זהויות עם 30 פריטים




	



	




	
 

 


	
		
		 דף זה נערך לאחרונה ב־05:19, 8 באוקטובר 2020.
	הטקסט מוגש בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0;
ייתכן שישנם תנאים נוספים.
ר' את תנאי השימוש לפרטים.



		מדיניות הפרטיות
	אודות ויקיפדיה
	הבהרות משפטיות
	תצוגת מכשירים ניידים
	מפתחים
	סטטיסטיקות
	הצהרה על עוגיות